ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
נראה כאילו זה היה ממזמן, אבל רק לפני שבוע יצאנו מחג הפסח. כתוב בספרים הקדושים, שהימים הטובים נועדו כדי שנזכה לאסוף מהם כוחות להמשך שגרת השנה. 'מועד' הוא זמן שאנחנו 'מתוועדים' עם אבא בשמים וקרובים אליו בקרבה יתירה, כפי שכתוב במדרש (פסקא רבתי, טו) על הפסוק (דברים ד, ז) "כי מי גוי אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קוראנו אליו", שהכוונה לימי המועדים, שאז בני ישראל נפגשים עם הקב"ה, והקב"ה שומע את תפילות בני ישראל - 'בכל קוראנו אליו'.
בתפילות החג אמרנו את נוסח הברכה "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות, וקדשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".
ה'חידושי הרי"מ' זיע"א מפרש באופן מיוחד את הפסוק בקהלת (יב, א) "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, עד אשר לא יבואו ימי הרעה, והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ", בזכות אותם ימים שאומרים 'אתה בחרתנו', יש יכולת לשאוב להמשך השנה זיכרון; שבכל מה שיעבור עליו יחזיק מעמד על ידי שיזכור את מעלתו וערכו אשר שם שמים חל עליו - 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'.
במרוץ החיים, האדם עלול לשכוח מה הוא עושה פה ובשביל מה הוא בא לזה העולם, עלול לשכוח את התכלית של האדם שנברא "רק להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו" (מסילת ישרים בתחילתו). לכן באים ימים קדושים אלו כדי לרענן ולהפיח מחדש את הזיכרון והרצון, לזכור שיש ה' בעולם ולהשתוקק אליו.
יזכיר יהודי לעצמו את נשמתו 'חלק אלוק ממעל' שנחצבה מתחת כסא הכבוד עבור התכלית שלשמה באה לזה העולם, ויוציא את כוחותיו שקיבל ירושה מהאבות הקדושים מהכוח אל הפועל. זו העצה לשמר בתוכנו את אורות החג, שבהם זכינו להיות קשורים בעבותות אהבה למלכו של עולם.
ראיתי מדרש נפלא (קהלת רבה יב, א) שמתאר את חיי האדם בפסוק הנ"ל: "וזכור את בוראך, תנינן, 'עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלושה דברים, מאין באת מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא'. ר' יהושע בן לוי דסכנין אמר, שלושתן דרש עקביא מתוך תיבה אחת: 'בורך' 'בארך' 'בוראך'. 'בורך' זו לחה סרוחה (מאין באת), 'בארך' זו רמה ותולעה (לאן אתה הולך), 'בוראך' זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שאתה עתיד ליתן לפניו דין וחשבון. לכך נאמר וזכור את בוראך בימי בחורותיך, עד דחילך עלך עד אשר לא יבואו ימי הרעה".
מתפללים ומקווים לה' שיהיו לנו רק ימי הטוב, אבל ישנם ימים שלאדם יש ניסיונות ואתגרים לא פשוטים הן ברוחניות והן בגשמיות. הקב"ה ברא אותנו עם יצר הרע והתמודדיות עם רצונות רעים, אדם יכול למצוא את עצמו טובע ברשת הרע של יצר הרע ועלול לשקוע שם ולהתייאש. העצה היא - 'שויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט' (תהלים טז,ח), כפי שפירש ה'נועם אלימלך' זיע"א (וישב), שגם מה שהוא 'לנגדי' היינו 'ימי הרעה', אני זוכר בה' יתברך שהוא תמיד לנגד עיני, שהכל ממנו לטובה מפני ש'מימיני בל אמוט', שאני מוכרח להיות יותר זריז בקיום מצוותיו, ועל ידי זה אני מתדבק בו יתברך יותר בזריזות.
עוד אמרנו בתפילות החג "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך", כותב הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין זיע"א בספרו 'בית אהרן': "והשיאנו - יטעננו". שימים אלו נועדו להיטען בהכרה שאתה הוא ה' אלוקינו, וזו ברכת מועדיך. בזכות סגולת ימים אלו יש לאדם את היכולת להיטען בחיבור בבורא עולם, להרגיש בעוצמה רבה את הקשר שלו אל ה' אלוקינו, ומתוך כך לצבור כוחות חדשים שיהיו מונחים לפניו עבור הימים הבאים.
אמרנו בהגדה של פסח "בקש לבן לעקור את הכל, שנאמר ארמי אובד אבי". והפירוש הוא - איך ביקש לבן לעקור את כל היהדות מאיש הישראלי, על ידי שמאביד ומשכיח ממנו שהוא בנו של מלך מלכי המלכים. כי כל זמן שיהודי זוכר שהוא בן של מלך, הוא יודע לשמור את עצמו שלא יכשל, כי לא נאה לבן מלך להתעסק בעניינים כעורים.
כך פירש בעל 'יסוד העבודה' מסלונים זיע"א, את הפסוק במשלי (ג, יא) "מוסר ה' בני אל תמאס", שהמוסר הגדול ביותר של האדם הוא בזוכרו שהוא בן מלך, מוסר ה' - בני, שאתה בני, וממילא אל תמאס, אל תלכלך עצמך בחטאים ודברים מאוסים. כשאדם חי את חייו מתוך חרות וחיבור אמתי אל עצמו, מודע לנשמה הטהורה שבקרבו, כך מתרחק מכל דבר שמריח שפלות ונמיכות רוח.
הדרך להנצל מתחבולות היצר הרע היא לזכור ולהכיר בהכרה שלמה ובהירה בקדושה שגנוזה בכל נפש מישראל, ומתוך כך להאמין בעצמו ולשמוח במעלתו שזכה ששוכנת בקרבו נשמה אלוקית, שנאצלה מעצמות האור אין סוף ברוך הוא.
אנחנו נמצאים בתקופה שאין איתנו יודע מה ילד יום, לא יודעים מה העתיד מזמן לנו, רק נותר לנו להתחזק באמונה וביטחון בה' יתברך. הקב"ה ברוב חסדיו נתן לנו את חג הפסח שנקרא גם חג האמונה, להשריש ולחקוק בתוכנו את מציאותו של ה' יתברך, שהוא בורא העולם, הוא המנהיג היחידי ואין עוד מלבדו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














