ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
נראה כאילו זה היה ממזמן, אבל רק לפני שבוע יצאנו מחג הפסח. כתוב בספרים הקדושים, שהימים הטובים נועדו כדי שנזכה לאסוף מהם כוחות להמשך שגרת השנה. 'מועד' הוא זמן שאנחנו 'מתוועדים' עם אבא בשמים וקרובים אליו בקרבה יתירה, כפי שכתוב במדרש (פסקא רבתי, טו) על הפסוק (דברים ד, ז) "כי מי גוי אשר לו אלוקים קרובים אליו כה' אלוקינו בכל קוראנו אליו", שהכוונה לימי המועדים, שאז בני ישראל נפגשים עם הקב"ה, והקב"ה שומע את תפילות בני ישראל - 'בכל קוראנו אליו'.
בתפילות החג אמרנו את נוסח הברכה "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות, וקדשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".
ה'חידושי הרי"מ' זיע"א מפרש באופן מיוחד את הפסוק בקהלת (יב, א) "וזכור את בוראיך בימי בחורותיך, עד אשר לא יבואו ימי הרעה, והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ", בזכות אותם ימים שאומרים 'אתה בחרתנו', יש יכולת לשאוב להמשך השנה זיכרון; שבכל מה שיעבור עליו יחזיק מעמד על ידי שיזכור את מעלתו וערכו אשר שם שמים חל עליו - 'ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת'.
במרוץ החיים, האדם עלול לשכוח מה הוא עושה פה ובשביל מה הוא בא לזה העולם, עלול לשכוח את התכלית של האדם שנברא "רק להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו" (מסילת ישרים בתחילתו). לכן באים ימים קדושים אלו כדי לרענן ולהפיח מחדש את הזיכרון והרצון, לזכור שיש ה' בעולם ולהשתוקק אליו.
יזכיר יהודי לעצמו את נשמתו 'חלק אלוק ממעל' שנחצבה מתחת כסא הכבוד עבור התכלית שלשמה באה לזה העולם, ויוציא את כוחותיו שקיבל ירושה מהאבות הקדושים מהכוח אל הפועל. זו העצה לשמר בתוכנו את אורות החג, שבהם זכינו להיות קשורים בעבותות אהבה למלכו של עולם.
ראיתי מדרש נפלא (קהלת רבה יב, א) שמתאר את חיי האדם בפסוק הנ"ל: "וזכור את בוראך, תנינן, 'עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלושה דברים, מאין באת מטיפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא'. ר' יהושע בן לוי דסכנין אמר, שלושתן דרש עקביא מתוך תיבה אחת: 'בורך' 'בארך' 'בוראך'. 'בורך' זו לחה סרוחה (מאין באת), 'בארך' זו רמה ותולעה (לאן אתה הולך), 'בוראך' זה מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שאתה עתיד ליתן לפניו דין וחשבון. לכך נאמר וזכור את בוראך בימי בחורותיך, עד דחילך עלך עד אשר לא יבואו ימי הרעה".
מתפללים ומקווים לה' שיהיו לנו רק ימי הטוב, אבל ישנם ימים שלאדם יש ניסיונות ואתגרים לא פשוטים הן ברוחניות והן בגשמיות. הקב"ה ברא אותנו עם יצר הרע והתמודדיות עם רצונות רעים, אדם יכול למצוא את עצמו טובע ברשת הרע של יצר הרע ועלול לשקוע שם ולהתייאש. העצה היא - 'שויתי ה' לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט' (תהלים טז,ח), כפי שפירש ה'נועם אלימלך' זיע"א (וישב), שגם מה שהוא 'לנגדי' היינו 'ימי הרעה', אני זוכר בה' יתברך שהוא תמיד לנגד עיני, שהכל ממנו לטובה מפני ש'מימיני בל אמוט', שאני מוכרח להיות יותר זריז בקיום מצוותיו, ועל ידי זה אני מתדבק בו יתברך יותר בזריזות.
עוד אמרנו בתפילות החג "והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך", כותב הרב הקדוש רבי אהרן מקרלין זיע"א בספרו 'בית אהרן': "והשיאנו - יטעננו". שימים אלו נועדו להיטען בהכרה שאתה הוא ה' אלוקינו, וזו ברכת מועדיך. בזכות סגולת ימים אלו יש לאדם את היכולת להיטען בחיבור בבורא עולם, להרגיש בעוצמה רבה את הקשר שלו אל ה' אלוקינו, ומתוך כך לצבור כוחות חדשים שיהיו מונחים לפניו עבור הימים הבאים.
אמרנו בהגדה של פסח "בקש לבן לעקור את הכל, שנאמר ארמי אובד אבי". והפירוש הוא - איך ביקש לבן לעקור את כל היהדות מאיש הישראלי, על ידי שמאביד ומשכיח ממנו שהוא בנו של מלך מלכי המלכים. כי כל זמן שיהודי זוכר שהוא בן של מלך, הוא יודע לשמור את עצמו שלא יכשל, כי לא נאה לבן מלך להתעסק בעניינים כעורים.
כך פירש בעל 'יסוד העבודה' מסלונים זיע"א, את הפסוק במשלי (ג, יא) "מוסר ה' בני אל תמאס", שהמוסר הגדול ביותר של האדם הוא בזוכרו שהוא בן מלך, מוסר ה' - בני, שאתה בני, וממילא אל תמאס, אל תלכלך עצמך בחטאים ודברים מאוסים. כשאדם חי את חייו מתוך חרות וחיבור אמתי אל עצמו, מודע לנשמה הטהורה שבקרבו, כך מתרחק מכל דבר שמריח שפלות ונמיכות רוח.
הדרך להנצל מתחבולות היצר הרע היא לזכור ולהכיר בהכרה שלמה ובהירה בקדושה שגנוזה בכל נפש מישראל, ומתוך כך להאמין בעצמו ולשמוח במעלתו שזכה ששוכנת בקרבו נשמה אלוקית, שנאצלה מעצמות האור אין סוף ברוך הוא.
אנחנו נמצאים בתקופה שאין איתנו יודע מה ילד יום, לא יודעים מה העתיד מזמן לנו, רק נותר לנו להתחזק באמונה וביטחון בה' יתברך. הקב"ה ברוב חסדיו נתן לנו את חג הפסח שנקרא גם חג האמונה, להשריש ולחקוק בתוכנו את מציאותו של ה' יתברך, שהוא בורא העולם, הוא המנהיג היחידי ואין עוד מלבדו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
