ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
בניהו בן יהוידע היה האיש שהוציא לפועל את צוואתו של דוד המלך, ונזכר גם בהפטרת פרשת חיי שרה כמי שתמך בשלמה בן בת שבע, יחד עם נתן הנביא.
נבאר את כינויו ונדגיש את ההבדל בין הראשונים, שנקטו בדרך הפשט, לאלה שצעדו בדרך הדרש, אלו ואלו דברי אלקים חיים. כשבחר הפוסק רבי יוסף חיים את שמות ספריו, בוודאי העדיף את דרך הדרש.
* בֶּן אִישׁ חַיִל - יונתן תירגם פעמים רבות כמנהגו, את הביטוי על דרך הדרש: "וּבְנָיָהוּ בַר יְהוֹיָדָע בַּר גְבַר דָחֵיל חֶטְאִין", על מעלתו הרוחנית של בניהו שהיה איש ירא חטא. בדרך זו הוסיף גם האברבנאל "ומה שכתוב 'חי' דרשו בו שהיה צדיק גמור וצדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים לעומתם, ר"י קרא (ובעקבותיו רלב"ג פירש: "'חי' כתיב ו'חַיִל' קרי, ופתרונו: אדם איש חיל", כלומר, שהפסוק עוסק בגבורתו הפיזית של בניהו.
* רַב פְּעָלִים - יונתן תירגם (ובעקבותיו רד"ק) ופירש, בעל פעלים ומעשים (טובים-צדיק). לעומתו ר"י קרא פירש (ובעקבותיו רלב"ג): "שפעל ועשה גבורות הרבה, שמן הגיבורים שמספר גבורתם למעלה מכל אחד ואחד, לא סיפר מהם כי אם גבורה אחת, ומזה מספר הכתוב ארבעה".
* מִקַּבְצְאֵל - ר"י קרא פירש על דרך הפשט: "שם עירו: קבצאל, (עיינו יהושע טו, כא)". חז"ל דרשו ש"רבה פעלים וקבץ לתורה" (ברכות יח, ע"א).
* הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב - יונתן תירגם: "הוּא קְטַל יַת תְּרֵין רַבְרְבֵי מוֹאָב". כלומר, הוא הרג שני גיבורים-מנהיגים של ממלכת מואב. ר"י קרא הוסיף על דרך הפשט: "פתרונו: הוּא הִכָּה שְׁנֵי ארמֹנות, כי 'ארמון' יליץ בלשון הקדש בשלֹש לשונות: היכל וארמון ואֲרִאֵל, ופתרונו: הכה את האנשים שבהם". קרוב לזה ביאר רלב"ג: "הנה המגדל החזק יקרא 'אריאל'. והרצון בו שהוא הכה אנשי המגדלים החזקים ההם שהיו במואב. והמלה מורכבת מ'ארי' ומ'אל', וענינו ארי תקיף כי הארי הוא רב הגבורה, ואפשר גם כן שהיה בהם צורת אריה להורות על התוקף והחוזק". לעומתם רש"י הביא על דרך הדרש: "ורבותינו אמרו 'שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני' (ברכות יח, ע"ב)". דבריו מבוססים על הפסוק בישעיהו (כט, א): "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד...", ודברי המשנה (מידות ד, ז): "וההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי שנאמר (ישעיהו כט, א) 'הוֹי אֲרִיאֵל ... קִרְיַת חָנָה דָוִד', מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו".
* וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג - הראשונים כולם פירשו ביטוי זה על דרך הפשט. יונתן תירגם מילולית, ר"י קרא פירש: "בעת שיעצים הקור, שאין גיבור אחר יכול ליכנס בו מפני הקרה, וזה ירד לתוכו והכהו". רד"ק הוסיף: "אמרו, כי האריה ביום צנה ושלג נוספת גבורתו". רלב"ג (ואברבנאל בעקבותיו) ביאר: "אמר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג להורות על רוב גבורתו, שעם היות כֹחו (של בניהו) אז חלוש מצד תגבורת הקור, והיה ג"כ בְּתוֹךְ הַבּוֹר, ששם ישלוט הקור יותר לקרירות המקום ההוא, ולא היו לו ולאריה מנוס שלא ישחית האחד את האחר, עם כל זה יָרַד בניהו בן יהוידע הכהן הגדול, ולא ירא שיזיקהו הארי בירידתו שם, והכה הָאֲרִי לרוב גבורתו".
* וְהוּא הִכָּה אֶת אִישׁ מִצְרִי אִישׁ מַרְאֶה - יונתן תירגם מילולית על דרך הפשט ור"י קרא הוסיף: "מראהו כגיבור". הרד"ק ביאר: "(לפי הכתיב) 'אשר מראה' כתוב, רוצה לומר: 'אִישׁ מִצְרִי אשר היה לו מראה גדול'. ו(לפי ה)קרי אִישׁ מַרְאֶה – כמשמעו. ובדברי הימים 'אִישׁ מִדָּה' והענין אחד. כי 'אִישׁ מִדָּה' רוצה לומר מדה גדולה, כמו 'אַנְשֵׁי מִדּוֹת' (בדברי המרגלים, במדבר יג, לב) ואִישׁ מַרְאֶה רוצה לומר: בעל פרצוף גדול". הוסיף המיוחס לרש"י: "אִישׁ מִדָּה – (להבדילו מ)שאר בני אדם (שאותם) אין צריך למדוד, כי אם מאומד יכול לידע".
הבאנו בדברינו דוגמא ליחס בין הפשט והדרש, המשלימים זה את זה.
פעילותו ההלכתית בעולם הפשט, של הרב יוסף חיים זצ"ל, מקבלת גם משמעות נוספת על ידי בחירת שמות ספריו, על פי משמעותם בדרש. הבה נתפלל כי עולמנו הרוחני יהיה עשיר הן מבחינת הבנת הפשט והן מבחינת משמעות הדרש.
(מתוך הספר "צפנת שמואל – מלכות דוד", שיצא לאור בקרוב, בע"ה)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
