ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
תיאור המקרה: אדם השכיר את דירתו לנתבע. בחוזה השכירות נכתב, כי השכירות הינה לשנה, ויש לשוכר (הנתבע) אופציה לשכירות הדירה לשנה נוספת. במהלך שנת השכירות הראשונה, נפטר המשכיר.
התביעה: יורשי המשכיר תובעים מן הנתבע לצאת מן הדירה מיד. במידה שהם אינם יכולים להכריח את הנתבע לצאת מיד, הם אינם מוכנים להשכיר את הדירה לנתבע לשנה נוספת.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
22 - אונאה במכירת רכב
23 - מת המשכיר תוך זמן השכירות
24 - מת המשכיר תוך זמן השכירות
טען עוד
הנימוקים: הגמרא במסכת בבא מציעא (נו:) מתלבטת בשאלה האם יש דין אונאה בשכירות:
"בעי רבי זירא: שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה? ממכר אמר רחמנא - אבל לא שכירות, או דלמא לא שנא? אמר ליה אביי: מי כתיב ממכר לעולם?! ממכר סתמא כתיב, והאי נמי ביומיה מכירה היא".
מפשטות לשונו של אביי נראה, שמכירה ושכירות הן מהות אחת, אלא שמכירה היא לעולם ושכירות לזמן, וזו הסיבה שגם בשכירות יש דין אונאה.
התוספות (ד"ה והאי) מקשים מדברי הגמרא במסכת עבודה זרה (טו.), שם מסיקה הגמרא ש'שכירות לא קניא', ולכן אסור להשכיר בית לגוי, משום שהגוי יכניס לשם עבודה זרה, ונמצא שהמשכיר עובר על 'ולא תביא תועבה אל ביתך' (דברים ז', כו). התוספות מתרצים: "דהכא גבי אונאה כתיב ממכר מיותר, לרבות שכירות".
בהבנת תירוץ התוספות ישנן שתי אפשרויות:
א. שכירות אינה נחשבת כמכירה בכלל. למרות זאת, לגבי דין אונאה ישנו ריבוי מיוחד בכתוב, כך שהוא חל גם על שכירות.
ב. שכירות נחשבת כמכירה, אלא שאין היא מכירה של גוף הנכס, אלא רק של זכויות ההשתמשות בו - מכירה לפירות.
כהבנה הראשונה משמע מדברי היש"ש (בבא קמא פ"ה סימן לג), והש"ך (חושן משפט סי' שלד סק"ב). ולשיטתם, היות ששכירות הבית אינה כמכר, אם המשכיר אינו יכול להמשיך ולעמוד בהתחייבותו להשכיר, כגון שהוא מת, בטלה השכירות. אולם, דעת רוב הראשונים אינה כן, אלא כהבנה השנייה בדעת התוספות, ששכירות היא קניין של לזמן. הרמב"ם (הלכות שאלה ופקדון פרק א הלכה ה) כותב:
"שאלו (=את החפץ) לזמן קצוב, כיון שמשך וזכה אין הבעלים יכולין להחזירו מתחת ידו עד סוף ימי השאלה. ואפילו מת השואל, הרי היורשין משתמשין בשאלה עד סוף הזמן. ודין הוא - הלוקח קונה הגוף קנין עולם בדמים שנתן, ומקבל מתנה קנה הגוף קנין עולם ולא נתן כלום, והשוכר קנה הגוף לפירותיו עד זמן קצוב בדמים שנתן, והשואל קנה הגוף לפירותיו עד זמן קצוב ולא נתן כלום; כשם שהנותן כמוכר שאינו יכול לחזור בו לעולם כך המשאיל כמשכיר שאינו יכול לחזור בתוך הזמן".
וכדעתו ניתן להוכיח מדברי ראשונים רבים. והיות שדעת רוב הראשונים ששכירות היא כקניין, אין המשכיר והשוכר יכולים לחזור בהם תוך זמן השכירות, ואף אם מת המשכיר, הרי הדירה (או הזכות להשתמש בה) קנויה לשוכר עד תום זמן השכירות.
לכאורה, היה מקום לפרש את ההתחייבות של המשכיר לשוכר להשכיר לו לשנה נוספת כהתחייבות אישית. הרמ"א (חושן משפט סימן ריב סעיף ז) כותב:
"אבל אם אמר: כשתלד בהמתי, או: יוציא אילן זה פירות, וכיוצא בזה, אתננו להקדש או לעניים, חייב לקיים דבריו מטעם נדר. ודוקא אם הנודר קיים, אבל אם כבר מת, אינו כלום, שהרי אינו כאן שיקיים נדרו".
אמנם, נראה שאין ההתחייבות של המשכיר נחשבת כהתחייבות אישית, אלא היא תנאי מתנאי השכירות, ועל כן, כשקנה השוכר את הדירה מחמת השכירות, קנה אותה עם תנאי זה. ויש להוכיח שזהו הפירוש בתנאי הזה מדברי הריב"ש (סימן רנז). הריב"ש נשאל לגבי משכיר שהשכיר את ביתו לחמש שנים, והתנה עם השוכר, שאם לאחר אותן חמש שנים ירצה השוכר להאריך את השכירות לחמש שנים נוספות, יוכל. והמשכיר יוכל לעכב בעדו רק אם ירצה לגור בדירה בעצמו. בתוך חמש השנים הראשונות, מכר המשכיר את הדירה לאחר, וכעת טוען הקונה, שכשם שהמשכיר היה יכול להוציא את הדירה מיד השוכר על מנת לגור בה בעצמו, יכול גם הקונה לעשות כן. הריב"ש מסיק, שהתנאי היה שדווקא המשכיר עצמו יוכל להוציא את השוכר לצורך מגורים, ולא הבאים מכוחו.
מדברי הריב"ש עולה, שגם הקונה מחויב לתנאים שהתנה המשכיר, ואין הוא יכול לומר, שההתחייבות היא על גופו של המשכיר, ולא על יורשיו או הבאים מכוחו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
