ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
כותב הראי"ה קוק זצ"ל: "כל אדם יש לו המסלול שלו שעל ידו הוא בא לאָשְׁרוֹ, לתכלית הֲוָיָתוֹ, שבו הוא מתדבק ליוצרו. ולא יוכל לבֺא לִמגמת חפצו במסלול אחר, אף על פי שהוא מסלול ישר בעד אחרים"(קבצים מכתב יד קדשו א' ירושלים תרצ"ג ד).
ההכרה בערך של עצמי מצד מי שאני בטבע שבו ה' ברא אותי, ממלאת אותי בשמחה עצומה. אני רוצה את עצמי, איני רוצה להיות מישהו אחר או להפוך למשהו אחר. יש בי אהבה עצומה לבריאה הנפלאה והמיוחדת שה' ברא- 'אני', עצם היותי גילוי והופעת רצון ה' בעולם נותנת לי סיפוק ותענוג!
לא שייך לבוא אל עצמי בטענות, למה אני זה לא הוא? ולמה אני נראה ככה? ולמה רק אלו הכישרונות שלי וההצלחות שלי? למה לו יש ולי אין? ועוד כהנה וכהנה מחשבות שאינן נכונות מיסודן. מפני שעליי לחקוק בדעתי שככה ה' רצה לגלות את רצונו בעולם דרכי, וככה ה' רצה לגלות את רצונו בעולם דרך השני, לא אני קבעתי איך להיות צינור לגילוי של ה'.
כמו שבתזמורת החליל לא יקנא בכינור, והפסנתר לא יקנא בתוף, מתוך הבנה שכל אחד מהם הוא כלי לניגון מיוחד להשלמת ההרמוניה ולהצלחת התזמורת. בדיוק כך, אני צריך להפנים שאני מנגן את רצון ה' בנתיב שה' יתברך סלל במיוחד עבורי.
אדם צריך לעבוד את ה' לפי הכוחות והנתונים שנמסרו לו, אם ינסה לעבוד את ה' בדרך שונה הוא מטעה את עצמו. הרי אם הקב"ה ברא אותך איך שאתה, הוא לא רק ידע שככה תעבוד אותו, אלא הוא רצה שככה תעבוד אותו! אז למה לך להתחכם ובמקום ללכת בנתיב שנועד לך אתה מתבלבל מאחרים?
וכדברים אלו ממש מצינו במדרש: "היאך הקול יוצא אצל כל ישראל כל אחד ואחד לפי כוחו, הזקנים לפי כוחן, הבחורים לפי כוחן, והקטנים לפי כוחן, והיונקים לפי כוחן, והנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו שנאמר (שמות יט) משה ידבר והאלקים יעננו בקול, בקול שהיה יכול לסובלו וכה"א (תהלים כט) קול ה' בכוח, בכוחו לא נאמר אלא בכוח, בכוחו של כל אחד" (שמות רבה ה, ט).
בכדי לתאר את מעמד קבלת התורה, מביא המדרש את הפסוק "קול ה' בכוח", ומדייק מהפסוק שהקב"ה לא נגלה אל עם ישראל לפי כוחו שלו, אלא לפי הכוח שניחן כל אחד ואחד על פי הבחינה שלו ולפי יכולת הקיבול שלו.
ללמדנו, רצונך לקבל את התורה? רצונך שהקב"ה יתגלה דרכך? עליך לחיות בהשלמה עם הכלי הייחודי שלך, תרצה את עצמך ותשמח במי שאתה, כך תוכל להוות צינור נקי לניגון של ה' שיופיע דרכך בבריאה.
כותב רבי נחמן מברסלב זי"ע "ואין השפעה יכולה לירד, רק על ידי כלי הנקרא- אני"(ליקוטי מוהר"ן תורה ע"ג).
ככל שאדם מתמלא בהכרה שהוא כלי לגילוי הופעת ה' בעולם, כך הקב"ה מוסיף עליו שפע שדרכו יימשך גם לעולם כולו.
קבלת התורה היא בעצם קבלת ה'אני- העצמי', עליי לאהוב את עצמי ולשמוח במי שאני. לאחר שאחיה בהשלמה עם מי שאני, אז אוכל לזהות מה תפקידי וייעודי בעולם.
במקום להשקיע אנרגיות ומחשבה בלהשוות אותי מול אחרים, אוכל להתרכז בנקודה המיוחדת רק לי, לשכלל ולפתח אותה וכך להביא ברכה לי ולהם.
כהמשך לכך, יכולים אנו להבין מהי מטרת המצוות על פי דברי הרמב"ן: "וכוונת כל המצות שנאמין בא-לקינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה, שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לא-לקיו שבראו" (רמב"ן על התורה, שמות יג, טז).
הרמב"ן מגלה לנו מה תכליתן של המצוות- להודות לה' שברא אותי! לחיות בהשלמה עם הניגון שלי ולהודות לה' על כך, זו כל כוונת היצירה ורצון ה' בעולם.
"ה' יתברך תודה רבה שבראת אותי! תודה רבה על מי שאני ואיך שאני! תודה על החיים היפים שנתת לי! אני שמח מטובך, טוב לי בחיים שאתה מארגן לי, טוב לי כל כך עם מי שאני, אני כל כך אוהב ומקבל את עצמי, שמח אני שזכיתי להיות כלי שדרכי מתגלה ומתקדש מלכות שמיים בעולם על ידי קיום התורה והמצוות".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












