ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת שנת השבע
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- שמיטת כספים
שלוש שיטות נאמרו בביאור דבריו:
ר"ת מסביר שהכוונה היא שצריכים בית דין שיש להם סמכות להוציא ממון.
הרמב"ם מסביר שצריכים שדווקא גדולי הדור יהיו בית הדין של הפרוזבול.
הרמב"ן מסכים עם הרמב"ם, אומר ששמואל אומר את דבריו כחלק ממגמתו של שמואל להגביל את הפרוזבול. בשבוע שעבר הזכרנו שהרמב"ן סובר ששמואל התנגד לפרוזבול, וזו דוגמא נוספת לניסיונו לצמצם את השימוש בפרוזבול. לאור זאת אומר הרמב"ן שאיננו פוסקים כשמואל, ולכן סוברים להיפך, שכל בית דין יכול לחתום על הפרוזבול.
חמדת שנת השבע (18)
הרב בצלאל דניאל
14 - מדוע הלל תיקן את הפרוזבול?
15 - נוסחי שטר הפרוזבול
16 - "ולקחתם לכם" מאתרוגים הקדושים בקדושת שביעית
טען עוד
אך שיטת הרמב"ם מעניינת. הוא אומר ששמואל מתכוון שרק גדולי הדור יכולים לחתום על הפרוזבול, ואף פוסק כך. האם פסיקה שכזו לא תפגע לחלוטין ביכולת לכתוב פרוזבול? הרי לא יתכן שבית הדין הגדול יחתום על כל הפרוזבולים של עם ישראל!
פתרון לכך ניתן על ידי הפוסקים על סמך ירושלמי במקום אחר.
במשנה נאמר שניתן להחתים על שטר הפרוזבול את הדיינים או העדים.
בירושלמי שביעית (פרק י הלכה ב) ישנו משפט עלום. "ואפילו נתונים ברומי".
לפי ראשוני ספרד (רמב"ן, ר"ן, ועוד) הפרוזבול זו מסירת שטרי החוב לבית הדין. כוונת הירושלמי היא שגם אם השטרות במקום אחר לחלוטין, אפשר להצהיר על כך שהשטרות נמסרו.
אך לפי ראשוני אשכנז (המובאים במרדכי על פרק ד ממסכת גיטין) הכוונה היא שגם אם בית הדין נמצא ברומי, אפשר להחתים עדים כאן שמתכוון למסור את שטרותיו לבית הדין שם. זו גם כוונת המשנה האומרת שדיינים או עדים חותמים: מוכח שאפשר להחתים עדים שלא בפני בית הדין.
הרמב"ן חולק על כך ואומר שהכוונה היא שאפשר לעמוד בפני בית הדין ולהכריז שמוסר להם את שטרותיו, ולאחר מכן עדים יחתמו שעשה זאת. אבל הרמב"ן אומר שאין אפשרות למסור את השטרות שלא בפני בית הדין.
הרב עובדיה (יביע אומר חלק ג חושן משפט סימן ו) מסביר שמנהג ירושלים שהתפתח במאות השנים האחרונות קושר את שני הדינים הללו יחד: מצד אחד, כותבים שמוסרים את השטרות לבית הדין הגדול. אך רק העדים חותמים, והמסירה איננה נעשית בפני בית הדין. זה מה שנקרא הפרוזבול למנהג ירושלים ועדות המזרח.
המנהג האשכנזי שהתפתח מוסר את הפרוזבול לבית הדין המקומי, או לכל שלושה המבינים מהו הפרוזבול, כדברי השו"ע והרמ"א, אך מחתים את בית הדין עצמו.
הרב ליכטנשטיין מציע לשלב את השניים: לכתוב שמוסרים לבית הדין המקומי, ואם יש צורך, ימסרו לבית הדין הגדול. שלושת הדיינים המקומיים חותמים, בספק: על הצד שהם בית הדין, הם חותמים כדיינים. על הצד שהמסירה נעשית לבית הדין הגדול, הם חותמים כעדים. הפרוזבול האשכנזי שלנו, של ארץ-חמדה-גזית, מבוסס על הפסיקה הזו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
