ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
הרב שמח בשמחתי, ואמר לי שהוא שמח איתי גם בלי כיבודים, ולכן יבוא במיוחד מירושלים לבני ברק להשתתף בברית, ללא קשר לכיבודים. ואכן, הרב הגיע והמתין בענווה עם כל הקהל לתחילת הברית. אך למרבה ההפתעה, קרתה תקלה לא צפוייה, והאנשים שהיו אמורים להתכבד בסנדקאות ובברכות בוששו מלהגיע.
לאחר שהמתנו כולנו זמן רב, ניגשתי לרב וביקשתי לכבדו בסנדקאות, אולם הרב אמר שנמשיך להמתין. המתנו עוד זמן רב, אך הסנדק והמברך לא הגיעו. או אז, כיבדתי את הרב בשמחה רבה בסנדקאות.
ראיתי בחוש, סיים רבי ברוך את סיפורו, איך משמיים רצו לכבד אדם גדול, שלא רדף ולא חיפש כבוד. (לפי הספר 'אב בתורה אב בחכמה').
ובאמת, בעניין זה שכבר נאמר בגמרא (עירובין יג:) "כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה - גדולה מחזרת אחריו", נעוץ גם סוד גדול לעבודת ה' בכל התחומים, וגם סוד החיים המאושרים.
בפרשתנו בא החטא הקדמון לעולם, חטא עץ הדעת, אבי אבות החטאים והריחוק מה'. בפרשייה זו גונזת התורה את שורשי חטאיו של האדם בכל הדורות. אחד השורשים המרכזיים לחטא, מצוי בדברי הפיתוי של הנחש: "כי יודע אלוקים, כי ביום אכלכם ממנו... והייתם כאלוקים". וכפי שביאר זאת רש"י לאור דברי חז"ל (ג, ה) "כל אומן שונא את בני אומנותו, מן העץ אכל וברא את העולם. והייתם כאלוקים – יוצרי עולמות".
ובמילים פשוטות, לאדם היו כוחות אלוקיים עצומים, אלוקים נתן לו את הכוח לכבוש ולרדות בכל הבריאה, אך הוא הזהיר את האדם להישאר אורח בעולמו של אלוקים, ולדעת שבסוף האלוקים הוא היוצר והבורא, והאדם שולט בעולם מכוח הבורא. אך האישה רצתה את הכוחות הללו לעצמה, היא שאפה להפוך לאלוקים בעצמה, יוצרת עולמות, ולכן היא אכלה מהפריט היחידי שלא ניתן לה, ובזה הפסידה הכל.
מאותו חטא, דווקא בעת הלידה, ברגע הגדול ביותר בחיי האישה, עת היא דומה לאלוקים ויוצרת ובוראת אנשים, היא חשה כאבים עצומים, ואין בכוחה להתענג על הכוח האלוקי המופלא שבה. ואף הגבר, מתקלל בצער הפרנסה, "בזיעת אפך תאכל לחם", כדי שבעת שהוא יוצר ופועל ומקדם את העולם, יחוש ביטול לה', ולא ייחס לעצמו את הכוחות האלוקיים הטמונים בו.
כאן מצוי שורש החטא, אם האדם יתבטל לרצון ה' לא יחטא, אך אם ינסה לרדוף תדיר אחר מה שה' לא נתן לו – יפול בחטא, וסופו לסבול מכך.
וכשם ששורש החטא נעוץ בעניין זה, כך גם שורש כל יסורי ההריון, הלידה, הפרנסה, החיים והמוות נעוצים בעונש על רצון מעוות זה (עיין מורה נבוכים ח"ג, פרק יב').
זה לא רק עונש ניסי, זו פשוט תוצאה טבעית מובנת. מי שרוצה הכל לעצמו, ורודף תמיד אחרי מה שאין לו, סובל כל הזמן ורע לו בחיים. לעומתו, מי שחי כאורח בעולמו של ה', מבחינה מעשית משתדל להתקדם לעשות וליצור, אך בליבו לא מבקש גדולה יותר מהמגיע לו, ומודה לה' תמיד על מה שיש לו, הרי הוא שרוי בשמחה תדיר.
'מי עשיר ומי שמח? בעולם הזה אורח!' שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
