ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
גם בגדי הלבן רומזים לניסיון להידמות למשרתי עליון.
הניסיון להדמות למלאכים בא לידי ביטוי בפסיקה נוספת של המחבר בשו"ע אורח חיים: "בליל יוה"כ ומחרתו אומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, בקול רם" (סימן תריט סעיף ב). ומסביר שם המשנה ברורה: "דהוא שירת המלאכים וביום הכיפורים גם ישראל דומין למלאכים" (ס"ק ח). מקורם הוא במדרש הבא: "בשעה שעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו אומרים להקב"ה 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' והוריד אותה לישראל" (דברים רבה פרשה ב סימן לו).
האם מלאכים עדיפים על בני אדם? ננסה לבחון זאת שוב. המלאכים עסוקים תמיד רק במצוות שבן אדם למקום, שהרי הם משרתי הקב"ה, המכונה גם המקום (הוא מקומו של עולם). לעומתם, בני האדם, בכל פעולה, חייבים לקחת בחשבון גם את ההשלכות על בין אדם לחברו (נדגים זאת באמצעות השאלה: האם לארגן תפילה במנין בזמן טיסה, כאשר יש חשש שזה יפריע לשאר הנוסעים?).
"עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה חברו" כך קבעה המשנה (יומא פ"ח משנה ט), וכן נפסק להלכה (שו"ע או"ח חיים סימן תרו סעיף א). אנו למדים מהלכה יסודית זו, שהרבה יותר קשה לכפר, גם ביום הכיפורים, על עברות בתחום של בין אדם לחבירו, מאשר על עברות בתחום של בין אדם למקום.
האחריות המוטלת על האדם, היא תוצאה של הבחירה החופשית הניתנת לו. היהדות איננה מקבלת את הדטרמיניזם, גם לא את הדטרמיניזם התיאולוגי הטוענים כי חייו של האדם הם תוצאה הכרחית של מצבים או אירועים קודמים.
חז"ל כבר לימדונו שאף על פי שהכל צפוי (לכאורה דטרמיניזם), הרשות נתונה (= בחירה חופשית, עיינו אבות פ"ג משנה טו) והיא המכריעה. יכולת הבחירה הופכת את האדם לישות שיכולה לעלות ולהתעלות באמצעותה. בזה האדם שונה משאר כל הברואים, כולל המלאכים (נבראו ביום שני). לעומת זאת, למלאכים אין בחירה חופשית. מלאך מלשון שליח הפועל בשליחות היוצר, ואינו יכול לשנות ולקבל החלטות בנושא שליחותו. חכמים מבטאים רעיון זה בדרשה על הפסוק הבא: "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג' ז) הם מבארים כי המַהְלְכִים הם בני האדם והָעֹמְדִים הם המלאכים. לבן האדם יש את היכולת ללכת קדימה (גם אחורה ח"ו), למלאך אין את היכולת הזו, הוא תמיד עומד ונשאר במדרגתו הקבועה.
יום הכיפורים בא ללמדנו שאנו יכולים לנסות להידמות למלאכים העושים בתמידות רצון קונם, רק יום אחד בשנה. בכל שאר הימים אנחנו בני אנוש, שנוצרו מעפר אבל נושאים באחריות ומשתדלים לבחור בטוב. בבחירות שאנו עושים, אנו מחויבים קודם כל להקפיד על 'בין אדם לחברו', שגם הן מצוות שנצטווינו על ידי הקב"ה, ולפיכך הן גם מצוות של בין אדם למקום. לכן, מעצם הענין מתבקש שאי אפשר לבקש, בתחום זה, גם ביום הכיפורים, סליחה רק מהקב"ה בלי לְרַצּוֹת את מי שפגענו בו. הקב"ה "יכול" כביכול לוותר ברחמיו, רק על עבירות שבין אדם למקום.
נרחיב עתה את היריעה ונאמר כי רק ביום אחד בשנה, ביום הכיפורים, אנו מנסים להדמות למלאכים העושים תמיד רצון קונם בכל התחומים (לכן הם גם נוהגים כבוד זה בזה, עיינו בראשונים על ישעיהו ו' ב ובספרי 'צפנת ישעיהו' מעוזיה עד אחז, שם).
אבל אין כאן רצון ושאיפה להיות מלאכים כל השנה. להיפך, הניסיון להידמות למלאכים ביום הכיפורים בא להדגיש את המחויבות שלנו להשתדל לעשות רצון הבורא, עם הקפדה במצוות של 'בין אדם לחברו', כל ימות השנה.
בתחום זה נשתדל יותר לקראת יום הכיפורים ונמשיך בהשתדלות זו גם לקראת חג הסוכות הבאים עלינו לטובה, כלפי כל אחינו בית ישראל, האתרוגים, הלולבים, ההדסים והערבות. נהיה יותר 'בני אדם' - מאוגדים, מחוברים ומאוחדים, ואז נזכה לשבת בצילא דמהימנותא, כמי שאע"פ שהוא חי בתוך תוכו של עולם החומר, המוקף בפסולת גורן ויקב, הוא מקדש גם אותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
