ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
גם בגדי הלבן רומזים לניסיון להידמות למשרתי עליון.
הניסיון להדמות למלאכים בא לידי ביטוי בפסיקה נוספת של המחבר בשו"ע אורח חיים: "בליל יוה"כ ומחרתו אומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, בקול רם" (סימן תריט סעיף ב). ומסביר שם המשנה ברורה: "דהוא שירת המלאכים וביום הכיפורים גם ישראל דומין למלאכים" (ס"ק ח). מקורם הוא במדרש הבא: "בשעה שעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו אומרים להקב"ה 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' והוריד אותה לישראל" (דברים רבה פרשה ב סימן לו).
האם מלאכים עדיפים על בני אדם? ננסה לבחון זאת שוב. המלאכים עסוקים תמיד רק במצוות שבן אדם למקום, שהרי הם משרתי הקב"ה, המכונה גם המקום (הוא מקומו של עולם). לעומתם, בני האדם, בכל פעולה, חייבים לקחת בחשבון גם את ההשלכות על בין אדם לחברו (נדגים זאת באמצעות השאלה: האם לארגן תפילה במנין בזמן טיסה, כאשר יש חשש שזה יפריע לשאר הנוסעים?).
"עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה חברו" כך קבעה המשנה (יומא פ"ח משנה ט), וכן נפסק להלכה (שו"ע או"ח חיים סימן תרו סעיף א). אנו למדים מהלכה יסודית זו, שהרבה יותר קשה לכפר, גם ביום הכיפורים, על עברות בתחום של בין אדם לחבירו, מאשר על עברות בתחום של בין אדם למקום.
האחריות המוטלת על האדם, היא תוצאה של הבחירה החופשית הניתנת לו. היהדות איננה מקבלת את הדטרמיניזם, גם לא את הדטרמיניזם התיאולוגי הטוענים כי חייו של האדם הם תוצאה הכרחית של מצבים או אירועים קודמים.
חז"ל כבר לימדונו שאף על פי שהכל צפוי (לכאורה דטרמיניזם), הרשות נתונה (= בחירה חופשית, עיינו אבות פ"ג משנה טו) והיא המכריעה. יכולת הבחירה הופכת את האדם לישות שיכולה לעלות ולהתעלות באמצעותה. בזה האדם שונה משאר כל הברואים, כולל המלאכים (נבראו ביום שני). לעומת זאת, למלאכים אין בחירה חופשית. מלאך מלשון שליח הפועל בשליחות היוצר, ואינו יכול לשנות ולקבל החלטות בנושא שליחותו. חכמים מבטאים רעיון זה בדרשה על הפסוק הבא: "וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה" (זכריה ג' ז) הם מבארים כי המַהְלְכִים הם בני האדם והָעֹמְדִים הם המלאכים. לבן האדם יש את היכולת ללכת קדימה (גם אחורה ח"ו), למלאך אין את היכולת הזו, הוא תמיד עומד ונשאר במדרגתו הקבועה.
יום הכיפורים בא ללמדנו שאנו יכולים לנסות להידמות למלאכים העושים בתמידות רצון קונם, רק יום אחד בשנה. בכל שאר הימים אנחנו בני אנוש, שנוצרו מעפר אבל נושאים באחריות ומשתדלים לבחור בטוב. בבחירות שאנו עושים, אנו מחויבים קודם כל להקפיד על 'בין אדם לחברו', שגם הן מצוות שנצטווינו על ידי הקב"ה, ולפיכך הן גם מצוות של בין אדם למקום. לכן, מעצם הענין מתבקש שאי אפשר לבקש, בתחום זה, גם ביום הכיפורים, סליחה רק מהקב"ה בלי לְרַצּוֹת את מי שפגענו בו. הקב"ה "יכול" כביכול לוותר ברחמיו, רק על עבירות שבין אדם למקום.
נרחיב עתה את היריעה ונאמר כי רק ביום אחד בשנה, ביום הכיפורים, אנו מנסים להדמות למלאכים העושים תמיד רצון קונם בכל התחומים (לכן הם גם נוהגים כבוד זה בזה, עיינו בראשונים על ישעיהו ו' ב ובספרי 'צפנת ישעיהו' מעוזיה עד אחז, שם).
אבל אין כאן רצון ושאיפה להיות מלאכים כל השנה. להיפך, הניסיון להידמות למלאכים ביום הכיפורים בא להדגיש את המחויבות שלנו להשתדל לעשות רצון הבורא, עם הקפדה במצוות של 'בין אדם לחברו', כל ימות השנה.
בתחום זה נשתדל יותר לקראת יום הכיפורים ונמשיך בהשתדלות זו גם לקראת חג הסוכות הבאים עלינו לטובה, כלפי כל אחינו בית ישראל, האתרוגים, הלולבים, ההדסים והערבות. נהיה יותר 'בני אדם' - מאוגדים, מחוברים ומאוחדים, ואז נזכה לשבת בצילא דמהימנותא, כמי שאע"פ שהוא חי בתוך תוכו של עולם החומר, המוקף בפסולת גורן ויקב, הוא מקדש גם אותו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









