ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לצערנו הרב, מילים אלה קיבלו בשמיני עצרת משמעות חדשה. צריך רק להפוך את סדר המילים בפסוק: וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס, וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ. רוצחי החמאס השפלים פלשו למדינתנו, ורצחו טף ונשים, זקנים וצעירים, ללא כל אבחנה אבל בכוונה, באכזריות נוראה. אלה שלא נרצחו נחטפו, כולל נכים. יש גם עדויות על מעשים נוראים כלפי נשים, שנחשבים על פי ההלכה כרצח. מעשי ביזה, הרס והשחתה של ישובים, ליוו באופן שיטתי את ההרג והפשעים החמורים. נושא זה מחייב אותנו לברר הלכתית, מה הם חובותיו של כל בן אנוש ומה מחייב, מבחינה תורנית, כל חברה של בני אדם. נבהיר גם מה התוצאה של אי שמירת הכללים.
פרשת נח עוסקת גם בנושא זה. מהפסוקים בפרשתנו לומדת הגמרא את המקור לששת המצוות שניתנו לאדם הראשון, ואת המקור למצווה שנוספה עם כריתת הברית אחרי המבול (עיינו בראשית ב' טז, ט' א-ז, סנהדרין דף נו ע"ב ורמב"ם הלכות מלכים בעיקר פ"ט).
מצוות אלה הם תנאי לקיומה של חברה מתוקנת ברת קיום.
רוב שבע המצוות עוסקות בעקרונות אנושיים בסיסיים. נדגים כמה מהם:
א. להקים מערכת משפטית שהצדק הוא נר לרגליה, שתבטיח הגנה לחלשים ותבטיח את שלומם של כל חבריה. מערכת שתמנע עושק וגזל ושאר עוולות. מערכת שדנה את הפושעים מענישה אותם ומונעת הישנות המעשים.
ב. גילוי עריות. פגיעה מינית בתוך המשפחה, שמשמעותה ניצול הקן המשפחתי, שאמור להגן על השוהים בו לפגיעה נוראה, כולל אי כיבוד הקשר המקודש שבין איש לאשתו אסורים בתכלית. העיקרון של האיסור לנצל יחסי מרות נקבע כבר אז.
ג. האיסור לפגע בחיי הזולת. איסור רציחה חייב להיות אחד מאבני היסוד של כל חברה. האיסור הוא לפגוע בכל אדם בלי הבדל דת גזע או מין. כל אדם נברא בצלם אלהים! פגיעה מכוונת בחסרי ישע מעלה בריבוע את חומרת האיסור.
ד. איסור לגזול. זכותו של אדם על רכושו. חוקי החברה חייבים לכלול הגנה על זכות בסיסית זו ולמנוע שוד וגזל ישירים או כל עושק גם עקיף. גם לשלטון אסור לגבות מס על פי כללים אי שוויוניים. שלטון הגובה מס באופן לא שוויוני, מאבד את מעמדו כשלטון על פי ההלכה.
ה. איסור אבר מן החי. האיסור משדר מסר ברור כי מניעת אכזריות היא חובה המוטלת על כל בן אנוש, ועל כל חברה הרוצה להיות שותפה במשפחת העמים.
כאמור, התורה, לפני אלפי שנים, קבעה מערכת ערכית, שגם היום קובעת עבור האנושות את הכללים היסודיים לפעולתה של כל חברה מתוקנת. אם כך, חובה עלינו לבחון את הפשעים הנוראים של ארגון החמאס, שבמשך שנים רבות עצמנו את עינינו מראות את העוולות והפשעים שהם עושים כלפי בני עמם, וכשהם יכולים גם כלפי אזרחי מדינת ישראל.
אף אחד מהכללים היסודיים שהוזכרו לעיל לא קיים בארגון זה. ההיפך הוא הנכון!
א. אין להם מערכת משפטית עם כללי צדק, בוודאי לא לגבי פגיעה ביהודים ואזרחי ישראל בכלל. המערכת שלהם מתגמלת פשעים וזה עוד יותר חמור.
ב. לפי הפרסומים, הם חטאו ופגעו פגיעות איומות גם בתחום גילוי העריות.
ג. מי שיורה אלפי טילים בכל הזדמנות דווקא על אזרחים, מי ששולח מחבלים מתאבדים לפגע באנשים נשים וטף, מי ששחט וירה באזרחים שלוים, שכל חטאם הוא שחיו בשכנות לרצועת עזה הופך את הרצח לסמל שלו.
ד. תנועת החמאס גוזלת כספי תרומות ועושקת את תושבי רצועת עזה, וממילא אינה מוכרת על פי ההלכה כשלטון שיש לכבדו. נזכיר לעצמנו כי הם תפסו את השלטון תוך זריקת מתנגדיהם מהגגות או ירי בברכיהם.
ה. אין צורך להכביר במילים כמה אכזרית היא דרכה של תנועת החמאס והנהגתו.
המסקנה ההלכתית היא שיש להילחם נגד הנהגת החמאס וחברי התנועה עד הזוטר שבהם ולהשמיד את יכולותיו הצבאיות בכל דרך, ללא ההגבלות שהחוק הבין לאומי קבע לגבי שלטון חוקי ואנושי. יחד עם זאת אין לפגוע בחפים מפשע ללא צורך מבצעי מוכח.
יש לאפשר לכל מי שחף מפשע ואיננו חלק מחבורת הפושעים לברוח מאזור הקרבות.
נתמוך בכוחות הביטחון הגיבורים שכבר פועלים בשטח, ד' עמכם גיבורי החיל.
נתפלל לקב"ה שישמור צאתם ובואם ויעזרם בהשלמת משימותיהם. נחזק אותם ואת משפחותיהם.
נמשיך בתפילה לבורא עולם שישלח נחמה למשפחות, רפואה שלמה לפצועים ושחרור מהיר לחטופים. באחדותנו ננצח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
