ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מנחה וערבית
מתוך הדברים העלינו מחלוקת מעניינת ביחס לאפשרות להתפלל ערבית מבעוד יום: האם אפשרות זו מבוססת על כך שזמן תפילת ערבית אינו בהכרח בשעות הלילה, או שיש לרבי יהודה הגדרה שונה ל"שעות הלילה".
נעיין השבוע בהשלכה עקרונית מאוד של השאלה הזאת.
נשוב אל המקורות הראשוניים ביותר: המשנה הראשונה בש"ס.
המשנה הראשונה במסכת ברכות שואלת מאימתי קוראים את קריאת שמע של הערב, ועונה שאפשר לקרוא משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מהמשך הסוגיה בגמרא מובן שהכוונה היא לצאת הכוכבים.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
38 - חמדת השבת: תפילת הערב אין לה קבע
39 - חמדת השבת: קריאת שמע של ערבית מבעוד יום
40 - חמדת השבת: תפילת חול בזמן קדושת שבת
טען עוד
ללא קשר לשיטת רבי יהודה, בדף ד ע"ב מובאת מחלוקת אם נכון לעשות זאת: לפי רבי יהושע בן לוי, כשם שבשחר אדם קורא קריאת שמע סמוך לקימה מהמיטה, ומתפלל לאחר מכן, כך בערב – יש לסמוך את קריאת שמע למיטה, ולהתפלל קודם לכן. רבי יוחנן חולק ואומר שיש לסמוך גאולה לתפילה (בפשטות הכוונה היא לקריאת הפסוק "אני ה' א-לוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" לעמידה לתפילה. כמובן שגם ברכת 'גאל ישראל' הממשיכה את קריאת שמע עוסקת בגאולה) הן בשחרית והן בערבית.
להלכה נפסק כרבי יוחנן, ואם כך לכאורה נוצרת בעיה בתפילת ערבית לפני צאת הכוכבים: מתי קוראים את קריאת שמע?
בירושלמי על המשנה מביאים ברייתא האומרת שהקורא מוקדם יותר אינו יוצא ידי חובת קריאת שמע. הברייתא מקשה: אם כך, מדוע קוראים אותה בבית הכנסת? עונה רבי יוסי: אכן, לא קוראים בבית הכנסת כדי לצאת ידי חובה אלא כדי לעמוד לתפילה מתוך דברי תורה.
מהברייתא עולה שהמנהג המקובל אצל התנאים היה להתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים, ולכן ציינו שקריאת שמע אינה נקראת בזמנה, אלא קיימה מטרה שונה: לעמוד לתפילה מתוך דברי תורה.
רש"י על המשנה עושה את החשבון: עולה, אם כך, שיש לקרוא את קריאת שמע במסגרת תפילת ערבית, כרגיל, אך רק כדי לעמוד לתפילה מתוך דברי תורה. אך בקריאה זו לא יוצאים ידי חובת קריאת שמע של ערבית. אותה יש לקרוא אחרי צאת הכוכבים. אך רש"י מודע לכך שאין מנהג לחזור ולקרוא את קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים. לכן הוא אומר שיוצאים ידי חובת קריאת שמע של ערבית בקריאת שמע שעל המיטה.
בעלי התוספות מקשים על דבריו מספר קושיות:
א. רש"י עצמו מציין שמקובל לקרוא על המיטה את הפרשה הראשונה בלבד. אך מצוות קריאת שמע היא לקרוא שלוש פרשיות. מדוע לא הנהיגו לקרוא שוב את כל הפרשיות ?
ב. ההלכה היא שיש לקרוא את קריאת שמע של ערבית עם שתי ברכות קריאת שמע לפניה ושתי ברכות אחריה. בקריאת שמע על המיטה דבר זה אינו מתקיים.
ג. לפי רש"י יוצא שבפועל הנוהגים כך נוהגים כשיטת רבי יהושע בן לוי, ולא רבי יוחנן!
לאור כל זאת בעלי התוספות אומרים שבהכרח יוצאים ידי חובת קריאת שמע של ערבית בקריאת שמע שקוראים במסגרת תפילת ערבית. והם מציעים שתי אפשרויות כיצד יוצאים בה ידי חובה:
1. ר"י – פוסקים כשיטת תנאים המובאת בהמשך הסוגיה המאפשרת לקרוא קריאת שמע מבעוד יום, ולא כמשנה ורוב התנאים.
2. ר"ת – משמעות הפסיקה כרבי יהודה היא שאנו מקבלים עלינו את ה'לילה' ההלכתי מבעוד יום.
שיטת ר"ת משיבה אותנו לשיטות תר"י והמאירי שלמדנו בשבוע שעבר: לפי ר"ת שיטת רבי יהודה היא שה'לילה' ההלכתי מתחיל בפלג המנחה. כאשר מקיימים את ההלכה כשיטתו, ממילא גם זמן קריאת שמע מוקדם לפלג המנחה.
רש"י, בדומה לשיטת הרא"ש שלמדנו בשבוע שעבר, חולק על כך, ואומר שיש כאן שני דברים שאינם קשורים: קריאת שמע יש לקרוא בלילה; תפילת ערבית אפשר להתפלל משעת הקטרת אברים ופדרים, למרות שטרם הגיע הלילה, מכל בחינה שהיא.
כצפוי מהניתוח שעישנו, הרא"ש אכן חולק על ר"ת וכותב כך:
לא נהירא לי מה שהביא רבינו תם ז"ל ראיה מתפלת המנחה שהיא עד פלג המנחה. דתפלות כנגד תמידים תקנום ותמיד היה קרב והולך עד פלג המנחה אבל לענין ק"ש לאו זמן שכיבה הוא (רא"ש ברכות א א)
להלכה בשולחן ערוך (אורח חיים סימן רלה סעיף א) פוסק שאם הציבור מתפללים מוקדם, יתפלל עם הציבור, יקרא את קריאת שמע בברכותיה עם הציבור לפני תפילת העמידה, ויחזור על קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים. המשנה ברורה אומר שיתכן שעדיף לקרוא את קריאת שמע שבזמנה בברכותיה. אם כך, יאמר את פסוקי קריאת שמע כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, אך לא יברך על קריאת שמע זו, יתפלל את תפילת העמידה, ומאוחר יותר, אחרי צאת הכוכבים, יקרא את קריאת שמע בברכותיה.
מספר הערות לסיום:
א. בבתי כנסת רבים מתפללים מנחה-ערבית, ומכוונים שתפילת מנחה תהיה סמוכה לשקיעה, ויתחילו ערבית מיד אחרי השקיעה. גם המתפללים במניינים שכאלה, ראוי שיחזרו על קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים, כפשט המשנה ועיקר הפסיקה.
ב. במידה ואין יכולת לחזור על קריאת שמע אחרי צאת הכוכבים מסיבה כלשהי, כדאי הוא ר"ת לסמוך עליו שעל ידי תחילת תפילת ערבית האדם התחיל את ה'לילה' מבחינת ההלכה.
ג. במקומות מסוימים, בגלל אילוצים שונים, מתפללים ערבית עוד הרבה לפני השקיעה. תרומת הדשן פותח את ספרו בדיון על המנהג הזה. מצד אחד, הוא אומר שאין הצדקה בסוגיות לתפילת ערבית לפני פלג המנחה. מצד שני, הוא מסיים ואומר שכך נהגו מקדם. כמובן אם אפשר עדיף לשכנע את הציבור שקריאת שמע ותפילת ערבית תהיה אחרי צאת הכוכבים, ולכל הפחות אחרי פלג המנחה. אך אם לציבור יש צורך בזה, נכון שלא לפרוש מן הציבור, גם אם מתפללים ערבית באמצע הצהריים.
הרב עובדיה יישם את הדבר בהקשרים שונים, לדוגמא: במשרד בו חששו שהעובדים לא יזכרו להתפלל ערבית אחרי צאת הכוכבים, הורה שיתפללו ערבית ברבע השעה האחרונה של יום העבודה, גם בימי הקיץ בהם התפילה הייתה זמן רב לפני השקיעה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
