ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- יג - על תרבות ועל חנוכה
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- נושאים באמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב יהודה ב"ר שמחה בונים
בספר מורה נבוכים כתב הרמב"ם, שכאשר החל אריסטו, "ראש הפילוסופים", לחקור בעניינים עמוקים מאוד ולהביא עליהם ראיות, הוא התנצל ואמר שאל לו למעיין בספריו לייחס לו במחקריו אלו גסות והתפרצות לדברים שאין לו בהם ידיעה, אלא ראוי שייחס עיסוקו במחקריו אלו לזריזותו והשתדלותו למצוא ולהשיג אמונות אמיתיות כפי יכולתו של אדם. ובהמשך לכך כתב הרמב"ם: "כן נאמר אנחנו" כי ראוי לו לאדם שלא יתפרץ לעניין העצום הנכבד הזה לאלתר, קודם שירגיל את עצמו בחכמות ובמדעים, ויטהר את מידותיו במידה רבה, וימית תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות. וכאשר ישיג הקדמות אמיתיות וידעם, וידע דרכי ההיקש וההוכחה, וידע את דרכי ההישמרות משיבושי המחשבה, אז ייגש לחקירה בעניין זה. ולא יחליט על פי סברה ראשונה העולה בלבו, ולא יפליג במחשבותיו בהתחלה במגמה להשגת הבורא, אלא יבוש וייעצר ויעמוד, ויתרומם צעד אחר צעד בהתאם להכנתו הראויה לכך. והוסיף עוד שעל עניין זה נאמר: "ויסתר משה את פניו כי ירא מהביט אל הא-לוהים". ונשתבח משה על ענוותנותו זו, והשפיע עליו הא-ל יתעלה מנועמו וטובו ומתוך כך זכה שנאמר בו: "ותמונת ד' יביט". ואמרו חכמים שזכה לכך כגמול לכך שבתחילה הסתיר פניו.
ולכאורה מטבע זו שנקט הרמב"ם בדבריו: "כן נאמר אנחנו" לאחר הבאת דברי אריסטו, אינה הולמת את העניין, שהרי בדברים שכתב הוא חולק על דעת אריסטו, שהודה במפורש שלא דקדק ולא נזהר בכל ההכנות שפירט הרמב"ם שיש לעשותן קודם שיעסוק אדם בדברים נשגבים אלו .
ובפשטות נראה לפרש כוונת הרמב"ם שאינו חולק על אריסטו בחיוב החקירה, שכן אדרבא, אף לדעתו על האדם לשאוף להשיג את האמונות האמיתיות כפי יכולתו, ובכל דרך הראויה והולמת זאת. ואולם כאשר הוא נמנע מן ההכנות ההכרחיות, הנעוצות בענווה וזיכוך המידות, שפירט הרמב"ם, כל החקירות והבירורים שיעשה יהיו לו לרועץ, שהרי כך יהיו כולם מושתתים על צרות אופקיו ועיוות אפיקי מחקריו, ובהכרח יחטיא את מטרתו להשגת האמת. לאור זאת, המסקנות שאליהן הגיע אריסטו למשל, אלו שהן זרות לרוח ישראל, אינן נובעות מכך שחקר ודרש ובירר. מקורן ביסודות המעוותים שהיו נקודות המוצא למחקריו, משום שהתפרץ והרס אל הדברים הנשגבים, ללא ענווה וזיכוך המידות, וללא כל ההכנות ההכרחיות הנובעות מהן. "כל המחשבות הגיוניות הן.... יודעים אנו שאין שום מחשבה בטלה בעולם כלל, אין לך דבר שאין לו מקום, כי כולן ממקור החכמה הן יוצאות" . שורש האמונה הוא שורש המרי , "המחשבות היותר מהרסות הן נובלות של המחשבות היותר נשגבות, אלא שהן באות בלי תיקון, דהיינו שאינן יודעות את ערכן ואת שעתן " . ברוחב אופקי ההשגה נעוצה משמעותם הסופית השלמה של כל מחשבה ורעיון.
"הפילוסופיה אינה משתרעת כי אם על חלק ידוע של העולם הרוחני, בטבעה היא נתוקה ממה שהוא חוץ לגבולותיה, ובזה עצמו היא מפורדת בפנימיותה פירוד מהותי. סיגול ההכרה, איך כל הדעות הרגשות והנטיות כולם מקטנם ועד גדלם מחוברים זה בזה, ואיך הם פועלים זה על זה, ואיך עולמות נפרדים מאורגנים יחד, זה אין בכחה לצייר... יתרה ממנה הסודיות, שהיא בטבעה חודרת בכל התהומות של כל המחשבות, ושל כל הרגשות, של כל הנטיות, של כל השאיפות, ושל כל העולמות, מראש עד סוף. היא מכרת את האיחוד שיש בכל המצוי, בגשמיותו וברוחניותו, בגדלותו ובקטנותו, הכרה פנימית. ומשום כך אין לפניה גודל וקוטן, הכל חשוב והכל נערך בערך רשום, אין תנועה אבודה, אין דמיון בטל " .
"וכל מה שיתעלה האדם יותר, כל מה ששייכותו היא יותר גדולה לתוכן הפנימי של העולם והחיים, הרי הוא לוקח מכל מחשבה, בין שהיא שלו, בין שהיא של אחרים, את גרעינה הנצחי, ההגיוני הטוב, הנובע ממקור החכמה, והולך ומתעלה על ידן, והן מתעלות בו. איזהו חכם הלומד מכל אדם ללא שיור כלל" .
באגרתו לרב פנחס הכהן כתב מרן הרב זצ"ל: "על דבר האמונות הזרות, אומר לכ"ג את דעתי, כי לא הבלעתן והריסתן היא מטרת אורן של ישראל, כמו שאין אנו מכוונים הרס כללי לעולם ולאומיו כולם, כי אם תקנתם והעלאתם, הסרת סיגיהם, וממילא יצטרפו בזה למקור ישראל, להשפיע עליהם טללי אורות. 'והסרותי דמיו מפיו ושקוציו מבין שניו ונשאר גם הוא לא-לקינו' , וזה נוהג אפילו באליליות, וקל וחומר בדתות הנסמכות בחלק מיסודותיהן על אור תורת ישראל. וגדולים דברי הגר"א ז"ל: ואת עשו שנאתי - את הטפל לעשו, אבל עקרו שהוא ראשו בהדי אבהן דעלמא גניז, ועל כן 'ראיתי פניך כראות פני א-לקים' אמר איש האמת יעקב איש תם, ודברו לא ישוב ריקם. ואהבת אחים של עשו ויעקב, של יצחק וישמעאל, תעלה על כל אותן המהומות, שהרשעה הנכרכת בטומאת הגויה גררה אותן, תתגבר עליהן ותהפכן לאור ולחסד עולם. דעה רחבה זאת, ממותקת במתקה ודבשה של תורת אמת, צריכה להתלוות עם כל ארחותינו באחרית הימים, למיחתם אורייתא בהיכלא דמלכא משיחא בהפיכת מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא" . ועוד כתב: "ומה זה יפלא, כי חסידי עליון, ישרי לבב, באמת אין חשך ואין צלמות לפניהם, והם נוטלים מכל עניין ומכל תוכן, קרוב או רחוק, את הטוב, ואת הרעננות, את הקודש שבו, ומקרבים אותו אל הקודש, כמו שהוא באמת קרוב, ואחוד הכל ביסוד הקודש" .
אורה של תורה שומטת טיעוני אפיקורוס
"אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה, תחילתו דברי תורה - דכתיב: 'מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש' , ואמרי דבי רבי ינאי: תחת השמש הוא דאין לו, קודם שמש - יש לו. סופו דברי תורה - דכתיב: 'סוף דבר הכל נשמע את הא-להים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם' " . ובפשטות מכיוון שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה, מוכח שלאור אופק זה של דברי תורה אין הדברים סותרים זה את זה, אלא הם דברי אמת המשלימים זה את זה, וכולם הינם מהלך למסקנת הספר: "סוף דבר הכל נשמע את הא-להים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם".
וכך בפשטות ברוח זו יש להבין בדברי המדרש: "א"ר בנימין בן לוי בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שהם נוטין לצד מינות. אמרו הא כל חכמתו של שלמה שבא לומר: 'מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש', יכול אפי' בעמילו של תורה, חזרו ואמרו לא אמר בכל עמל אלא בכל עמלו, בעמלו אינו מועיל אבל מועיל הוא בעמילה של תורה. א"ר שמואל בר רב יצחק בקשו חכמי' לגנוז ספר קהלת שמצאו בו דברים שנוטין לצד מינות. אמרו הא כל חכמתו של שלמה שבא לומר: 'שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך והלך בדרכי לבך ובמראה עינך' . משה אמר: 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם' (במדבר טו, לט), והוא אמר: 'והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך', לא דין ולא דיין, הותרה הרצועה. כיון שאמר: 'ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט' , אמרו: יפה אמר שלמה" .
ובפשטות יש לפרש כך את דברי רבי אלעזר שאמר: "הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס" . והיינו שלאורה של תורה, לאור מרחבי אופקיה, נשמט מאליו היסוד לטיעוניו של אפיקורוס.
לאור זאת יש לנקוט זהירות במלחמת הדעות. וכך כתב מרן הרב זצ"ל באגרתו לר' משה זיידל: "ובכלל זהו כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה, צריכים אנו בתחילה לא דוקא לסתור אותה, כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה, ובזה אנו מתרוממים על ידה, ובעבור ההתרוממות הזאת הדעות מתגלות, ואחר כך כשאין אנו נלחצים משום דבר, הננו יכולים בלב מלא בטחון להלחם עליה גם כן" .
ובמקום אחר הוא מתאר את ההתייחסות להתפרצות של דעות זרות ההולכות ושוטפות, "לוקחות לבבות רבים ומעוותות את הדרכים, ומטות רבים מצעירינו מדרכי חיים לדרכי מיתה. המגינים על הדעות של היהדות מרימים קול צוחה, מבטלים את הדעות הרעות, מגלים את זיופם ושקרם על ידי בירור גדרי היהדות". ועל כך מעיר מרן הרב זצ"ל שתי הערות, האחת מתודית, והאחרת עניינית. א. "אבל הדבר מסופק מאד אם בסגנון זה יעלה בידם להשיב אחור את מה שהחל להתפרץ כהר פרצים". ב. "בייחוד, טועים הם המבקשים להגדיר את היהדות בהגדרות ידועות מצד נשמתה ותכנה הרוחני, אף על פי שאפשר להגדירה מצד תוכן הגלוי והמוחש ההיסטורי שלה. היא כוללת כל בנשמתה, וכל הנטיות הרוחניות, הגלויות והנסתרות, צפונות הן בה בהכללה עליונה, כמו שכלול הכל בא-להות המוחלטת. כל הגדרה כזו לגבה היא קיצוץ בנטיעותיה ודוגמא להקמת פסל ומסכה לשם הצביון הא-להי" . והיינו שהטועים בתחילה שדרך זו שהוא מתאר, של ביטול מוחלט של הדעות הזרות ודחייתן אל מחוץ לתחום היהדות, הינה טעות מתודית שכן מי שנטיות רעיוניות אלו מנסרות בתוקף רב בחלל עולמו, יטעה וידמה משום כך שהיהדות זרה היא לרוחו. ונמצא שלא זו בלבד שדרך זו ספק אם תקרב, היא אף עלולה להוסיף ולהרחיק. ואולם עיקר ההשגה היא ההשגה העניינית. שאין דרך זו משקפת את השקפת עולמה של היהדות הכוללת כל בנשמתה, ולכן יש בכך סילוף דרכה וקיצוץ בנטיעותיה. על כן, בדרך החינוך וההסברה, עלינו להראות כיצד תצאנה לפועל כל הנטיות כולן, בשלמותם המוסרית המוחלטת, דווקא לאורה של תורת ישראל.
ֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
הרב מיכאל הרשקוביץ
ר"מ בישיבת "מרכז הרב".
ואנחנו קמנו ונתעודד ההתנתקות כנסיון לגילוי כוחות פנימיים
מתוך כנס שנערך בבית הרב קוק זצ"ל, ג' אלול התשס"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
