ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- מוסדות חינוך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
אחד הבנים שלנו, לומד ב'שביעית' בישיבה תיכונית. הוא רוצה לעבור בשנה הבאה לישיבה גבוהה, לעזוב את לימודי התיכון, ולדבריו, הוא רוצה גם להתחתן. כהורים, כיצד להגיב? האם לעצור בעדו, לעודד אותו או סתם לתת לו לעשות מה שהוא רוצה?
תשובה:
בשאלתכם נגעתם בשני נושאים שלא בהכרח יש קשר ביניהם. הנושא הראשון הוא מעבר לישיבה גבוהה בגיל צעיר, והשני, נישואין בגיל צעיר. כדי להתייחס לנושא הראשון, צריך להכיר את בנכם ולבדוק מדוע הוא רוצה להפסיק את לימודיו בישיבה התיכונית. לעיתים הסיבה היא קושי בלימודים, במקרה זה, צריך לעודד אותו להשלים ולסיים את לימודיו. אולם, אם הרצון נובע מתוך הרגשה שהוא אינו מנצל את הזמן כראוי, ולפי כישרונו הוא באמת יכול ללמוד יותר, מתוך בגרות והשקעה לימודית רבה, יש מקום לאפשר לו לעבור למקום בו יוציא את עצמו אל הפועל ביתר שלימות. החלטה כזו צריכה להתקבל מתוך בחינה ויישוב הדעת, כדי לאמת את ניתוח המצב, ולדעת שאין זו 'קפיצת מדרגה' ללא הכנה, אלא באמת 'עליית מדרגה'. מפי מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל שמעתי כמה פעמים את הביטוי, שכאשר 'הולכים' לא נכשלים, אבל כאשר קופצים, אפשר ליפול על הרגלים, אך אפשר גם ליפול על הראש.
ביחס לנושא השני, נישואין בגיל צעיר, אפשר לומר כמעט באופן מוחלט, שאין לעודד מחשבה כזאת. בנין בית אינו משחק. זהו מעשה החורץ את גורלו של אדם למשך שנים רבות. לבנות בית על פי התורה, זה לא רק לדעת כמה דפי גמרא ועוד כמה סעיפים בשולחן ערוך. בחור הרוצה לבנות ביתו מתוך תורה צריך לספוג אל תוכו את התורה במהלך של מספר שנים, עד שהתורה נקלטת ברוחו והופכת להיות הכח המנהיג את חייו. רק אז הוא יוכל ליצור קשר עם אשה כדי להקים משכן לתורה. נישואין ללא הכנה מספקת, מביאים לבנין רדוד ושטחי אשר אינו ממצא את הכוחות של בני הזוג.
בנוסף, יש להקדיש זמן הגון ללימוד מפורט של אורחות חיי המשפחה: תפקידים המוטלים על כל אחד מבני הזוג, התייחסות הדדית איש לרעהו, תגובות נכונות, בעיות ופתרונן וכד'. כל אלה מחייבים השקעה של אנרגיה וזמן, ובהתאם להשקעה כך גדל הפרי. מנסיוני אני יכול להוסיף, שנישואין בגיל צעיר הם פתח ליותר משברים וכאבים הדדים. ידועים דברי חכמים הממליצים להתחתן כבר בגיל 13 (שולחן ערך אבן העזר סי' א') אולם גם השו"ע וגם הרמ"א פותחים לנו פתחים להקל בכך, ובזמן הזה אין כופים על נישואין בגיל צעיר.
לסיכום: רצונו של הבן לעבור ללמוד בישיבה גבוהה, צריך להישקל בכובד ראש. אולם רצונו להתחתן בקרוב, נסו להניאו מכך, עד כמה שידכם מגעת, כדי לקבל את הבסיס הראוי לבנות בית.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
9 - זיהוי מוקדם של חשש לאלימות
10 - לימודים בישיבה ונישואין
11 - הילדה החריגה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
