ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
רבים שואלים, גם אם נניח שהיה שלב שנחשב 'אתחלתא דגאולה', אולי לאור המצב הרוחני כיום נחזור שוב לגלות? הרי גם בבית שני היתה הזדמנות לעם ישראל לשוב לארץ ישראל, וכיון שלא ניצלו אותה כראוי - חזרו לגלות, כפי שמביאה הגמרא 1 על הפסוק "עד יעבר עמך ה' עד יעבר עם זו קנית": "עד יעבר עמך ה' - זו ביאה ראשונה, עד יעבר עם זו קנית - זו ביאה שניה. מכאן אמרו חכמים ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון, אלא שגרם החטא". כלומר, ישראל היו ראויים לגאולה שבה היו באים ביד רמה לארץ ישראל, אלא שגרם החטא, ולמעשה נשארו בתקופת בית שני משועבדים לאומות אחרות, וההבטחה חזרה לאחור. אולי גם היום נחזור לאחור כתוצאה מחטא? יש המקשרים לכך גם את הפעולות המצערות של ויתור על חלקי ארץ ישראל.
שאלה זו חשובה לא רק מצד הבירור התורני שבה, אלא גם מצד התחושה שלנו, שמניעה את כל המעשים. משל לחולה שיש לו נמק, אם הוא יודע שאפשר להציל את היד על ידי תרופות וכדומה מצבו הנפשי טוב יחסית, למרות שישנם כאבים. אם צריך לקטוע את היד תחושתו היא פחות טובה, ואם הנמק הוא במצב כזה שמתפשט והאדם עומד למות ממנו, ודאי זוהי ההרגשה הגרועה ביותר. כך גם אנו, אם אנחנו יודעים שהקשיים שאנו עוברים הם קשיים כואבים בדרך לגאולה הרי זה מצב אחד, ואם אנחנו סבורים שהקשיים מסמנים את ההתחלה של הסוף, הרי זה מצב שני.
מפורש בדברי חז"ל שתיתכן גאולה ללא תשובה
כאשר אנחנו מתבוננים בנביאים ובמקורות חז"ל אנו רואים בבירור, שכאשר תתחיל הגאולה השלישית היא לא תיפסק, ואפילו אם עם ישראל יחטא, החטא לא יוכל לעצור את המהלך האלוקי של הגאולה. אפשרות זו של גאולה ללא תשובה מפורשת במקומות רבים, ולמשל בדברי הגמרא "רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב בעתה, וכתיב, אחישנה! זכו - אחישנה, לא זכו - בעתה" 2 . ובאמת כבר התנאים נחלקו בשאלה אם הגאולה תיתכן בלי תשובה 3 , לדעת רבי אליעזר אין גאולה ללא תשובה ולדעת רבי יהושע תיתכן גאולה לא תשובה, והביאה הגמרא שבסופו של דבר הודה רבי אליעזר לרבי יהושע, ועל כן נקטו רבים כן להלכה. אם כן, מפורש כאן שכאשר יגיע הזמן הסופי של הגאולה, החטא לא יוכל לעצור אותה.
נביא את דברי אחד מגדולי ישראל, המהר"ל, שביאר את הדבר 4 :
אמנם רבי יהושע לא סבר שיהיה תולה דוקא בתשובת ישראל, רק הגאולה תלויה בו יתברך, כשירצה לגאול את ישראל הוא גואל אותם. ודבר זה ראוי לומר, לא שתהיה הגאולה ביד ישראל.
ולכך סבר שודאי צריכין ישראל לעשות תשובה, ואז יהיו נגאלין, ובלא תשובה אין השם יתברך גואל אותם.
ואם השם יתברך רוצה לגאול את ישראל, ואין עושים תשובה, השם יתברך מעמיד להם מלך שגזירותיו קשות כמו המן, ומחזירן למוטב.
סוף סוף לדברי הכל אי אפשר שיהיה הגלות מתמיד כלל. ומכל מקום קיימא לן כרבי יהושע, דקאמר אף אם אין עושין תשובה נגאלין, דהא שתיק רבי אליעזר במסקנא.
ולכך סבר שודאי צריכין ישראל לעשות תשובה, ואז יהיו נגאלין, ובלא תשובה אין השם יתברך גואל אותם.
ואם השם יתברך רוצה לגאול את ישראל, ואין עושים תשובה, השם יתברך מעמיד להם מלך שגזירותיו קשות כמו המן, ומחזירן למוטב.
סוף סוף לדברי הכל אי אפשר שיהיה הגלות מתמיד כלל. ומכל מקום קיימא לן כרבי יהושע, דקאמר אף אם אין עושין תשובה נגאלין, דהא שתיק רבי אליעזר במסקנא.
לאחרונה נכתבו כמה מאמרים המרחיבים בביסוס הדברים ממקורות חז"ל, באופן שאינו משתמע לשני פנים, ולכן לא נכפול את הדברים כאן 5 . נציין רק את דברי הרב הרצוג 6 , כאשר הגרמנים עמדו כבר בשערי הארץ, והמצב היה נראה נואש, אמר הרב הרצוג שמובטח לנו שחורבן שלישי לא יהיה. ואין הדבר קשור לבנין בית המקדש, אלא מוזכרים בדברי חכמינו זכרונם לברכה שתי ביאות עם גלות, וביאה שלישית היא בלי גלות אחריה.
אלא שיש שואלים על כך מכל החטאים שרואים שנעשים, וכיצד תיתכן גאולה ללא תשובה? ושתי תשובות בדבר:
היפלא מה' דבר?
א. היפלא מ-ה' דבר? 7 הנביא יחזקאל מתנבא שלעתיד לבוא ה' יסיר את לב האבן מבני ישראל 8 . אומנם מצידנו אנחנו צריכים להשתדל עד כמה שאפשר, אך מה שאין בידינו לעשות ייעשה בידי שמים, שכן הגאולה אינה מהלך אנושי אלא מהלך אלוקי.
וידועים דברי הרב צבי יהודה שהביא את דברי הנביא יחזקאל בפרק לו:
ויהי דבר ה' אלי לאמר:
בן אדם, בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם, כטמאת הנדה היתה דרכם לפני:
ואשפך חמתי עליהם, על הדם אשר שפכו על הארץ, ובגלוליהם טמאוה:
ואפיץ אתם בגויים, ויזרו בארצות. כדרכם וכעלילותם שפטתים:
ויבוא אל הגויים אשר באו שם, ויחללו את שם קדשי, באמר להם עם ה' אלה, ומארצו יצאו:
ואחמל על שם קדשי, אשר חללוהו בית ישראל בגויים, אשר באו שמה:
לכן אמר לבית ישראל: כה אמר ה' אלהים, לא למענכם אני עשה בית ישראל, כי אם לשם קדשי, אשר חללתם בגויים אשר באתם שם:
וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגויים, אשר חללתם בתוכם. וידעו הגויים כי אני ה', נאם ה' אלהים, בהקדשי בכם לעיניהם:
ולקחתי אתכם מן הגויים, וקבצתי אתכם מכל הארצות, והבאתי אתכם אל אדמתכם:
וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם מכל טמאותיכם, ומכל גלוליכם אטהר אתכם:
ונתתי לכם לב חדש, ורוח חדשה אתן בקרבכם,והסרתי את לב האבן מבשרכם,ונתתי לכם לב בשר:
ואת רוחי אתן בקרבכם, ועשיתי את אשר בחקי תלכו, ומשפטי תשמרו ועשיתם.
בן אדם, בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם, כטמאת הנדה היתה דרכם לפני:
ואשפך חמתי עליהם, על הדם אשר שפכו על הארץ, ובגלוליהם טמאוה:
ואפיץ אתם בגויים, ויזרו בארצות. כדרכם וכעלילותם שפטתים:
ויבוא אל הגויים אשר באו שם, ויחללו את שם קדשי, באמר להם עם ה' אלה, ומארצו יצאו:
ואחמל על שם קדשי, אשר חללוהו בית ישראל בגויים, אשר באו שמה:
לכן אמר לבית ישראל: כה אמר ה' אלהים, לא למענכם אני עשה בית ישראל, כי אם לשם קדשי, אשר חללתם בגויים אשר באתם שם:
וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגויים, אשר חללתם בתוכם. וידעו הגויים כי אני ה', נאם ה' אלהים, בהקדשי בכם לעיניהם:
ולקחתי אתכם מן הגויים, וקבצתי אתכם מכל הארצות, והבאתי אתכם אל אדמתכם:
וזרקתי עליכם מים טהורים, וטהרתם מכל טמאותיכם, ומכל גלוליכם אטהר אתכם:
ונתתי לכם לב חדש, ורוח חדשה אתן בקרבכם,והסרתי את לב האבן מבשרכם,ונתתי לכם לב בשר:
ואת רוחי אתן בקרבכם, ועשיתי את אשר בחקי תלכו, ומשפטי תשמרו ועשיתם.
הרי שיתכן מצב שבו קודם יהיה קיבוץ גלויות, ורק אחרי כן תהיה תשובה. וקיבוץ הגלויות לא יתחיל מתשובה אלא מצד חילול השם.
הרבה זכויות
ביארנו שבאופן עקרוני גאולה תיתכן גם ללא תשובה, אולם באמת בדורנו אין רק חטאים אלא גם הרבה זכויות, חזרה בתשובה גדולה, ריבוי תורה ומצוות, ומתקרב היום שבו הציבור התורני יהיה הרוב בארץ ישראל 9 .
יתר על כן, מובא בשם האר"י שבדורות האחרונים ערך כל התגברות וערך כל מצוה הוא הרבה יותר גדול מאשר פעם, שכן הנסיונות הם הרבה יותר גדולים מבעבר. כל יום ויום אדם נדרש להתמודד עם עולם מתירני מאוד. חומרת הכישלון אינה כמו בעבר, שהיה הרבה יותר קל לשמור מצוות, ומאידך ערכו של מי שלא נופל למרות כל הנסיונות הוא גדול מאוד 10 . אין להשוות כלל את ערך הנופלים, שחטאם נעשה בגדר מסוים של אונס, מול צדיקים העומדים בניסיון, וכל עמידה כזאת היא זכות אדירה, אם כן מסתבר שדווקא אנחנו עומדים היום בדור שכולו זכאי.
נעתיק את דברי בעל ספר התודעה 11 לענין חטא העגל, מהם אפשר ללמוד על היחס הנכון שבין משקל העבירה למשקל המצוה (כמובן שאיננו דנים בחשבונות שמים, אבל הדברים נותנים את הכיוון הכללי).
והיכן היו נחשון בן עמינדב וסיעתו, שבעים הזקנים שאחר כך נחה עליהם רוח ה', כלב, אורי, בצלאל, וכל כיוצא בהם, צדיקים מתחילה ועד סוף, הגם הם נכשלו בחטא?
אלא, שלקבלת התורה הקדוש ברוך הוא טהר את לב כולם וקבלו עליהם עול תורה "כאיש אחד ובלב אחד". אבל במעשה העגל, חס ושלום, לא היו כולם כאיש אחד ובלב אחד, אלא חלוקים היו אלה מאלה, להרבה כיתות:
כשבאו לאהרן ואמרו לו "עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים" - כמעט כולם לשם שמים התכוְּנו; ואף על פי שלא ידעו מה המעשה שיעשהו אהרן, כולם היו רוצים להתנדב בכל יכלתם כדי שממעשיהם יצא כח אדיר כשל משה, אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם:
לאחר שיצא העגל הזה על ידי מעשה הלהטים של האדוקים בעבודה זרה מאתמול שנמצאו בהם, אז נעשו הדעות מחולקות:
הללו, והם מעטים, שכיון שראו עבודה זרה, מיד חזר ונעור אצלם הרגלם הקודם והשתחוו לו בזדון. התרו בהם ולא נרתעו:
אחרים, ומרובים היו מן הראשונים, שנעור בהם זיק ורצון לעבוד עבודה זרה, כי לא נעקרו מן האליליות שהיו שקועים בה קודם, אלא שהמעמד הנורא של הר סיני והמופתים שמקודם לכן, הכניעו את זיקתם לעבודה זרה הכנעה לשעה, עכשָׁו חזרה ונעורה, והיו רואים אחרים עובדים לעבודה זרה ועמדו מן הצד ושמחו:
ושוב אחרים שהוכו בתדהמה למחזה איום זה והיו מטיחים דברים כלפי העובדים לעגל וכלפי שומרי האמונים כאחד, כי ראו שהללו מחרפים את הללו, אז אמרו: 'כל אנפין שוין' ויבוזו לאלה כמו לאלה:
ועדת הצדיקים השלמים שהיתה במחנה ישראל, מאחר שראו את אחיהם כי ברע הם, ויאמרו נואש בלבם כי לא האמינו שעתידים אלה לחזור בתשובה, ואפילו ישובו - שתשובתם תתקבל ומהם תבנה ותכונן ממלכת כהנים וגוי קדוש, ויאמרו על אחיהם, לא אחינו אתם - לא תבואו עוד בקהל ה'!:
אף על פי שחלוקים היו בדעותיהם על העגל חילוק גדול, ורחוקים היו אלה מאלה כרחוק מזרח ממערב, היה הקדוש ברוך הוא מפרש למשה את מעשה כולם, כאילו הכל נתפסו לעבודה זרה.
אפילו הללו שהיו מקנאים לה' נגד מכעיסיו - אלמלא שנתנו איזה שהוא ממש לעבודה זרה, לא היו באים לכלל יאוש מאחיהם והיו רואים את השתוללותם כנערים המשתוללים בשעה שאין רבם עמם. כלום ממש יש בעבודה זרה שיכולה לעקור עם קדוש מקדושתו, עקירת עולם?
מחר יבוא משה, החוטאים בנפשותם יענשו ושאר כל העם ישוב אל תיקונו כבתחילה. ולא עוד, אלא שבושת חטאם תחזק את דבקותם באלקיהם יותר מלפני החטא - למה רגשו כל כך, ולמה אמרו אין תקוה עוד מעובדי עבודה זרה אלה? אלא שגם הם נתנו ממש לעבודה זרה - "כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ!:"
תדע, שלמחרת ברדת משה מן ההר ויעמוד בשער המחנה ויקרא:" מִי לַה' אֵלָי" - הכל יבואו! לא נאספו אליו אלא שבט לוי לבדו. בני השבט הזה לא נבדלו מן הצדיקים שבשאר השבטים, אלא במה שסרו למשמעתו של משה, אפילו אומר להם על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, כצבא מאומן ודרוך רק לפקודת מפקדו.
ואילו שאר הצדיקים והשלמים שבעם, אמרו, הלאלה שחטאו או שלא מחו ביד החוטאים אתה קורא שיבואו אליך, המהם ובהם אתה אומר להחזיר את הסדר על כנו? - לא לנו ולהם לבנות את בית ה'!:
הרי שהרהרו רגע אחד אחרי משה. וכל המהרהר אחרי הרב כמהרהר אחרי השכינה, ולא נאה לעם שעמדו רגליהם תחת הר סיני, וכל השמים ושמי השמים עם כל התהומות שמתחת, הכל נפתח לפניהם וראו כי אין עוד מלבדו - לא נאה להם כי יתנו ממש בעבודה זרה להאמין כי יכולה היא להרע ולהשחית בעם קדוש, השחתה שאין אחריה תיקון!
סיכום
א. בדברי חז"ל מפורש שחורבן שלישי לא יהיה, ולכן למרות הייסורים ברור לנו שהגאולה לא תפסק.
ב. לגבי המצב הרוחני שלכאורה מחייב הפסקת הגאולה - אולי תהיה הארה ממרום שתחזיר את עם ישראל בתשובה, כפי שמתאר הנביא יחזקאל שכך הוא סדר הגאולה - קודם חוזרים לארץ, ואחר כך יש חזרה בתשובה.
ג. הגאולה לא התחילה בעקבות מצב רוחני נעלה, ממילא אין סיבה שתיפסק בגלל חטאים.
ד. המצב הרוחני אינו גרוע כל כך. בדור שלנו יש גם זכויות רבות, בלימוד תורה ובגמילות חסדים, ולא עוד אלא שבדורות שלפני הגאולה משקל המצוות יהיה גדול הרבה יותר מבעבר.
ה. גם מדברי ספר התודעה אנו למדים שאין להתייאש מעם ישראל בעקבות חטאים.
^ 1 ברכות ד ע"א.
^ 2 סנהדרין צח ע"א.
^ 3 מסכת סנהדרין דף צז.
^ 4 מהר"ל נצח ישראל פרק לא.
^ 5 קישור למאמר הרב שטיינר על שלא תהיה גלות שלישית: //www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4086..
^ 6 כך מובא בשמו בכמה מקומות.
^ 7 על פי בראשית פרק יח פסוק יד.
^ 8 יחזקאל פרק לו פסוק כו.
^ 9 נציין עוד כי הילודה (לפחות בציבור הדתי) היא גדולה מאוד, ונראה לי שגם תופעה זו מהווה חלק מתהליך הגאולה, שכן 'אין בן דוד בא עד שיכלו הנפשות שבגוף', ואולי זהו גם הטעם לכך שהיום מצליחים ללדת כמעט בלי מיתות, תופעה שלא הייתה בעבר.
^ 10 וכנראה בחשבון אלו-הי,בשביל להגיע לגובה הגדול של מי שעומד בניסיון, שווה לעשות את הניסיון, למרות התוצאות הקשות להרבה שייפלו כתוצאה מכך.
וראיה לדברים אלו אפשר להביא ממסכת סנהדרין דף קב עמוד ב." רב אשי אוקי אשלשה מלכים,אמר למחר נפתח בחברין, אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה, אמר חברך וחבירי דאבוך קרית לן? מהיכא בעית למישרא המוציא ?אמר ליה לא ידענא. אמר ליה מהיכא דבעית למישרא המוציא לא גמירת, וחברך קרית לן? אמר ליה אגמריה לי, ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא. אמר ליה מהיכא דקרים בישולא .אמר ליה מאחר דחכימתו כולי האי, מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת כוכבים? אמר ליה אי הות התם, הות נקיטנא בשיפולי גלימא,ורהטת אבתראי,למחר אמר להו לרבנן נפתח ברבוותא ."
רואים על מנשה שבגלל שיש יצר עבודה זרה חזק, עד כדי כך שרב אשי היה רץ לעבודה זרה בימיו, יש זלזול לקרוא לו חבר, לא רשע. ומוכיח את רב אשי על כך. למרות שאין לו חלק לעולם הבא, והוא מלך שהרשיע הרבה. ומבואר במלכים ב פרק כא באריכות גודל רשעתו.
^ 11 ספר התודעה פרק 32 .
^ 2 סנהדרין צח ע"א.
^ 3 מסכת סנהדרין דף צז.
^ 4 מהר"ל נצח ישראל פרק לא.
^ 5 קישור למאמר הרב שטיינר על שלא תהיה גלות שלישית: //www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4086..
^ 6 כך מובא בשמו בכמה מקומות.
^ 7 על פי בראשית פרק יח פסוק יד.
^ 8 יחזקאל פרק לו פסוק כו.
^ 9 נציין עוד כי הילודה (לפחות בציבור הדתי) היא גדולה מאוד, ונראה לי שגם תופעה זו מהווה חלק מתהליך הגאולה, שכן 'אין בן דוד בא עד שיכלו הנפשות שבגוף', ואולי זהו גם הטעם לכך שהיום מצליחים ללדת כמעט בלי מיתות, תופעה שלא הייתה בעבר.
^ 10 וכנראה בחשבון אלו-הי,בשביל להגיע לגובה הגדול של מי שעומד בניסיון, שווה לעשות את הניסיון, למרות התוצאות הקשות להרבה שייפלו כתוצאה מכך.
וראיה לדברים אלו אפשר להביא ממסכת סנהדרין דף קב עמוד ב." רב אשי אוקי אשלשה מלכים,אמר למחר נפתח בחברין, אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה, אמר חברך וחבירי דאבוך קרית לן? מהיכא בעית למישרא המוציא ?אמר ליה לא ידענא. אמר ליה מהיכא דבעית למישרא המוציא לא גמירת, וחברך קרית לן? אמר ליה אגמריה לי, ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא. אמר ליה מהיכא דקרים בישולא .אמר ליה מאחר דחכימתו כולי האי, מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת כוכבים? אמר ליה אי הות התם, הות נקיטנא בשיפולי גלימא,ורהטת אבתראי,למחר אמר להו לרבנן נפתח ברבוותא ."
רואים על מנשה שבגלל שיש יצר עבודה זרה חזק, עד כדי כך שרב אשי היה רץ לעבודה זרה בימיו, יש זלזול לקרוא לו חבר, לא רשע. ומוכיח את רב אשי על כך. למרות שאין לו חלק לעולם הבא, והוא מלך שהרשיע הרבה. ומבואר במלכים ב פרק כא באריכות גודל רשעתו.
^ 11 ספר התודעה פרק 32 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
