ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו נשואים כשש שנים ויש לנו ב"ה שלושה ילדים, כשהקטנה בת שנה. אני לא עובדת, ובעלי מפרנס. אנו מתלבטים האם לשאוף בקרוב להרחבת המשפחה, או שזה עלול לפגוע בילדים, מפני שיהיה לי פחות זמן להקדיש להם ולקדם אותם. כיום אני משקיעה בהם המון, ומשתדלת ללמד אותם דברים חדשים, ואני חוששת שהם ייפגעו אם המשפחה תתרחב. אני מבקשת לקבל עצה ולא פסק הלכה כדי שאוכל לקבל החלטה בעצמי.
תשובה:
בראשונה, אני רוצה להרגיע אותך שכל מה שאני כותב או פוסק זה בגדר "חוות דעת", שאיננה מחייבת את השומע, ותוכלי לקבל החלטה מתוך חופש גמור. ולגופו של עניין: סוגיית הרחבת המשפחה, יש בה רגישות גבוהה. לכאורה, במבט אובייקטיבי, ניתן לומר שגידול ילדים גורם לנו רק נזקים: עלות כלכלית גבוהה, בזבוז זמן ארוך על הטיפול בהם, עצירת הקידום האישי והלמידה אצל ההורים וכו'. אדם "חכם" אולי יגיע להחלטה, שזה מסוג הדברים שמיעוטם יפה ורובם קשה. ואם נרחיק לכת, נגיע למסקנה שבאמת כל רגע קשה לנו: אנו לא חופשיים לצאת לבילוי או לנסוע לטיול בגלל הילדים, ועוד ועוד מגבלות.
אך כמובן שהמבט צריך להיות שונה לחלוטין. בראש ובראשונה, ציווי התורה על הגברים: "פרו ורבו ומלאו את הארץ". ובדברי הנביא ישעיהו (פרק מ"ה): "לא תוהו בראה לשבת יצרה", ממנו לומדים הפוסקים שגם נשים בכלל המצוה (עיין בית שמואל, אהע"ז, א', ס"ק ב').
אם כן, הרחבת המשפחה היא ערך גדול ומקודש בראיה התורנית. הסיבה שאת מציינת בשאלתך היא, ההקדשה לילדים והחשש שהאחד בא על חשבון השני. למען האמת, ילדים הם חכמים מאוד, והם קולטים ידיעות ומחשבות ממש "מהאוויר", כך שאין צורך לשבת וללמד אותם. זאת עושים המורים והמורות בבית הספר. החינוך בבית הוא מתוך צורת הדיבור, התייחסות למקרים בבית וגם למאורעות מחוץ לבית. אחד הכללים שלנו בחינוך הוא לתת אמון בילדים. חלק מהאמון בהם הוא גם הידיעה שאין צורך לומר פעמיים כל דבר, מפני שיש לנו אמון שהם מבינים בפעם אחת. וכן גם, שכל אמירה שלנו נקלטת ונלמדת על ידם. לכן, אם אנו אומרים להם שלא להתקרב לאש או לסיר חם, הם מבינים מיד. וכן כאשר אנו מראים להם דבר גדול ולידו דבר קטן, אין צורך להסביר בהרחבה, כי הם מבינים מיד. לכן, מהרחבת משפחה בתוספת של ילד חדש, לא יגרם כל נזק לילדים הגדולים. תמיד תמצאי את הדקות הספורות של יחס אוהב וחם שאותו כל אחד מהם צריך.
לעומת זאת, הרווח והשמחה לגדולים כאשר מצטרף אליהם תינוק חדש, הוא משמעותי מאוד. אם על בובה חדשה שקונים לילדים הם שמחים, ודאי כאשר הבובה מתנועעת, אוכלת ומשמיעה קולות, הם מאושרים מכך, קל וחומר שהצטרפות תינוק למשפחה תגרום להם אושר רב. צריך לאפשר להם גם לטפל בתינוק החדש בזהירות, ולעשותם שותפים בגידולו. בכך מסולקים רגשות הקנאה העלולים להיווצר כתוצאה מההשקעה בתינוק חדש.
סוף דבר, התייעצי עם בעלך, שעליו מוטלת עיקר המצוה, ויחדיו תוכלו לקבל החלטות נכונות בשאלה שהעלית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
