ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
פקיעין תשס"ח. המוני פורעים דרוזים מתאספים מסביב לבתי המשפחות היהודיות בכפר. הם מנתקים את החשמל ואת מצלמות האבטחה. רימוני רסס נזרקים לעבר הבתים, והפורעים מאיימים להיכנס לתוך הבתים ולעשות שפטים ביושביהם. מראות חברון תרפ"ט כמעט וחוזרים על עצמם ח"ו בפקיעין תשס"ח (והמשטרה התנהגה אחרת ממשטרת חברון תרפ"ט?). ברגע האחרון נמלטים היהודים והפוגרום בנפש נמנע, אבל הרכוש מוצת ונשרף כליל. והשאלה צפה בחדות - האם עלינו להתייחס לדרוזים כאנשי בריתנו או ששוב - "עשיו שונא ליעקב"?
שבעה תנאים למגורים בינינו
הרב אורי כהן שליט"א - ראש כולל 'מרץ' מבשרת ציון
הרמב"ם (הלכות עבודה זרה פרק י') פוסק שאסור לנו להניח גוי עובד עבודה זרה בינינו עד שיקבל עליו שבע מצוות בני נח. שנאמר (שמות כ"ג): "לא ישבו בארצך", ואם קבל עליו שבע מצוות הרי זה גר תושב, עד כאן עיקר דברי הרמב"ם. הראב"ד מוסיף, שגם בזמן הזה שאין מקבלים גרי תושב, מותר להניחם כתושבים בארץ. ואף שהפסוק מדבר בשבעת האומות, כבר הסביר הכסף משנה שהרמב"ם משווה להם את כל עובדי העבודה זרה. שבע מצוות בני נח נמנו בהלכות מלכים (פרק ט'), והן כוללות, מלבד איסור ע"ז גם שפיכות דמים וגזל.
בני העדה הדרוזית היו במשך כל שנות המדינה סמל לעדה הראויה להיכלל בהגדרה של שומרי שבע מצוות בני נח, המותרים להיות תושבי ארצנו הקדושה . בכלל זה היו ראויים גם לכל הטובה שחייבים בית ישראל לעשות עם הנכרים הראויים לישב בארצנו. היחס המיוחד התבטא בין השאר בהשתתפותם בשמירה על גבולות הארץ מידי הרוצחים מבית ומחוץ. כמובן שהיחס הזה שמור לכל אחד ואחד לפי מעשיו, ולא לעדה כולה כקבוצה. עכשיו שנתגלה פרצופם של רבים מצעירי העדה שהם שופכי דמים וגזלנים - חזרו פורעים אלה להיות בכלל הנוכרים שאסור לנו להניח בארצנו, וגם אם לא נוכל לגרשם - אסור לפרנסם ולתמוך בהמשך ישיבתם כאן, על כל המשתמע מזה.
פרטים שאינם מעידים על הכלל
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת ים וראש הישיבה
מורנו הרצי"ה היה מזכיר בהקשר ליתרו שהיה נאמן לישראל וליווה אותם במדבר כי בימינו הדרוזים ממשיכים את אותה מסורת ועל כן הם ראויים ליחס אוהד ומקרב מצידנו. כנראה שבעקבות מדיניות ממשלות המחניפות לשונאי ישראל ומתנכרות לידידינו מבין האומות השכנות חל פיחות באותו יחס בריא שזכינו לו מאז קום המדינה. על כל פנים, אין הצהרה כלשהי בשם הדרוזים על שינוי היחס לישראל, ועל כן יש לטפל באותם פורעי חוק כאל חריגים, ולהימנע מהכללה לא צודקת ביחס לכל בני העדה הדרוזית. כשם שגם ליהודים מבטן ומלידה אין לתת שום חסינות כאשר הם משתפי פעולה עם שונאינו בין בהפרעה לחיילי צה"ל במחסומים ובין בדבורי הסתה כנגד זכויותינו הבסיסיות על ארצנו ועל עתידנו היהודי בארץ.
רק כאשר יהיה ברור שאין הגנה אוטומטית לפורעים ומסיתים למיניהם נוכל לקוות שחריגות אלו יקטנו לכמות מזערית שלא תוכל להזיק במשהו לחיים בריאים הן לבני עמנו והן לכל הנאמנים לנו.
הפרעות בפקיעין - מראה לחברה הישראלית
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
הרב הלל משקלוב זצוק"ל, בעל המחבר ספר "פאת השולחן" על הלכות התלויות בארץ, מספר בהקדמה לספרו על הסבל שעברו הוא וחבריו בבואם להתיישב בצפת עיר הקודש. הרב, שהיה מבחירי תלמידיו של הגר"א קיים עם חבריו את הציווי של הגר"א לעלות לארץ ישראל בפועל ממש. בעלייתם הם קיימו את מאמר רבי שמעון בר יוחאי: "ארץ ישראל נקנית בייסורים". הייסורים שלהם היו הדרוזים.
אחרי הרעש הגדול בצפת - רעידת האדמה שגבתה כל כך הרבה קורבנות והותירה כל כך הרבה פצועים כואבים, השכנים הדרוזים לא באו לעזור, הם באו ליהנות מפרי האסון, לרצוח, לחלל ספרי קודש, לשלול שלל ולבוז ביזה. בקום המדינה חל מהפך, הדרוזים הפכו להיות אוהבינו, לוחמים ומשרתים בצה"ל, ואפילו עלו לדרגות הגבוהות ביותר - אלופי משנה וסגני אלופים. מה הפך את הדרוזים מאויבינו לאוהבינו?
מקובל לומר כי הדרוזים תמיד הולכים עם החזק. כשהיינו חזקים נלחמו תושבי רמת הגולן הדרוזים לקבל תעודת זהות כחולה. באותו היום, שהדרוזים ראו שהסורים יודעים יותר טוב מאיתנו מה הם רוצים מעצמם. הם שרפו את תעודות הזהות הישראליות שלהם.
זה לא הסתכם בכך. אלוף משנה זהאר עטאף הרשה לעצמו לפגוע בחיילת יהודיה שתחת פיקודו. הוא לא פחד. הוא חזר על דפוס ההתנהגות של הדרוזים מימות עליית תלמידי הגר"א. סגן אלוף אל - היב הרשה לעצמו למסור מידע לסורים בעת מלחמה, לבגוד בצבא שנתן לו משכורת, כבוד, אמון ודרגה כל כך בכירה. הוא הרשה לעצמו לסייע לאויב הסורי בעת מלחמה. אפשר לומר שזה מעשה של יחידים, אבל הפרעות שהיו בפקיעין לימדו אותנו שזו תופעה. הפורעים ששרפו בתים של יהודים הפכו להיות גיבורים, אלה שהשיבו את הכבוד האבוד של הדרוזים למקומו.
האמת היא שהבעיה היא לא שלהם. הבעיה היא שלנו. אם הדרוזים מרשים לעצמם להצביע בל"ד בהמוניהם, אם הדרוזים מרשים לעצמם לשרוף בתים של יהודים בפקיעין, אם הדרוזים שובים שוטרת יהודיה בלי לחשוש לחייהם, אנחנו אלה שצריכים לעשות חשיבה מחודשת. מלכתחילה הנאמנות שלהם הייתה "על תנאי", על תנאי שנהיה חזקים. עכשיו שאנחנו משדרים חולשה - הם לא איתנו . הם מזהים שהכוח העולה הוא ערביי הגליל. מדינת ישראל נכנעת לערבים. מערכת המשפט לא מעיזה לכפות עליהם את החוק, בתים שנבנים על אדמת מדינה לא נהרסים, גניבת בקר וצאן וציוד חקלאי לא מטופלת במגזר הזה. מאז ועדת אור המשטרה מפחדת לטפל בפורעים שלהם. הם זיהו את החזק. הם הולכים עם החזק וזה לא אנחנו.
המסקנה היא אחת - צריך להיות חזקים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
