ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל בת ארלט
שאלה:
משפחתנו גדלה ב"ה, ולא מזמן נולד ילדינו החמישי. אני לא עובדת, וכל היום אני בבית עם הילדים, כשהגדולה שלנו בת תשע. מצד אחד אני מרגישה קצת מנוצלת, כל עול הבית עלי (למרות שבעלי עוזר כשהוא פנוי). מאידך, כשאני דורשת מהגדולים לעזור, אני מרגישה כמו שוטר, ולפעמים מרחמת עליהם על כך שאני שוללת את החופש שלהם. איך עושים שלום במחשבות?
תשובה:
הבית, וכל העבודות הרבות של אחזקתו, טיפוחו וניהולו, אינו הקניין הפרטי של עקרת הבית. אמת, חכמים מלמדים אותנו: "אמר ר' יוסי: מימי לא קראתי לאשתי, אשתי, אלא לאשתי, ביתי" (שבת קי"ח), אולם הכוונה היא, בעיקר כלפי הבעל - הצריך לראות את הבית כממלכה של האישה. היא אכן האחראית על ניהולו, ולכן, כל החלטה של הבעל ביחס לבית, חייבת לעבור כהצעה לאשתו, והיא תחליט אם לקבל את הצעת הבעל, אם לאו.
מלבד נקודה זו, יש לדעת, כי כל בני הבית הם חלק בלתי נפרד ממנו, והבית הוא חלק בלתי נפרד מהם. הרי כל בני הבית נהנים ממנו, כולם נהנים מהנקיון, הבישולים, הכביסות ושאר הנושאים שהאם מופקדת עליהם, וברור שהם שותפים גם בחובות. אך זה רק צד אחד, המצביע על מחויבות בני המשפחה, מתוך היותם משתמשים בשירותי הבית. בנוסף לזאת, בית הוא מהות של חיבור המשפחה, כעין מטריה המאגדת בתוכה את בני הבית, והופכת אותם לבעלי מטרות דומות, המקשרת איש לרעהו בקשר חם של אהבה ואחווה. אנו כהורים חייבים לתת לילדינו את תחושת השייכות והשותפות בבית, וממילא גם את הנשיאה בעול. לעיתים אנו רואים את התמונה באופן מעוות, ונדמה לנו כי הטלת מטלות על ילדינו היא להם לטורח שאינם מעוניינים בו. אם נשנה את גישתנו לכך, יגרור הדבר שינוי יחס גם מצד הילדים.
בעניין אחר, כיבוד הורים, אומרים לנו חכמינו: "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם, ויש מטחינו בריחיים ומביאו לחיי העולם הבא" (קידושין ל"א). אמנם, רש"י ותוספות שם מפרשים על פי הירושלמי, שמדובר בבן העובד לפרנסתו בריחיים, ובאו לקחת את אביו לעבודת המלך, אמר הבן לאביו: טחון אתה בריחיים ואני אצא במקומך לעבודת המלך. אולם, בפירוש ראשון מפרש רש"י שהבן מראה לאביו שאינם יכולים להתפרנס ללא עזרת האב ובכך מביאו לחיי העולם הבא. אם נחזור לעניין, הטלת אחריות על אחד מבני המשפחה, הופכת אותו לשותף ונותנת לו סיפוק ושמחה. לכן ודאי ראוי ונכון לחבר את הילדים ולחלק להם תפקידים, כמובן, כל אחד לפי גילו ולפי יכולתו. כאשר אנו ההורים בטוחים שהדבר הוא לטובתם, ומטילים עליהם את העבודה בשמחה, גם הם יקבלו את הדבר באופן זה, ואף יראו בכך כבוד ואמון, כאשר אנו סומכים עליהם ורואים בהם חלק אורגני מהבית. הרגשתך כאילו את שוללת מהם את החופש ומשעבדת אותם, היא הרגשה שבטעות יסודה, ואם היא תמשך, ודאי יגיבו הילדים בהתאם, וישתדלו להתחמק מכל עול. אולם כאמור, אם תשני את גישתך, ותדעי בוודאות שדרך החינוך הנכונה והטובה היא להטיל עליהם תפקידים, מתוך שותפות ולא מתוך שיעבוד, תראי כיצד הם מצטרפים ומסייעים בשמחה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
24 - מה הילד רוצה באמצע הלילה
25 - שותפות במשימות הבית
26 - ספרים חינוכיים עם תעודת הכשר
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









