ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
בקראקא התגורר יהודי עשיר, שהדיר רגליו מבית המדרש והיה טרוד תמיד בעסקיו. למרות שהיה ערירי, קימץ בצדקה, והעניים לא פקדו את ביתו. כולם אמרו כי אינו מתנהג כיהודי וכינוהו "ישראל גוי".
לימים חלה האיש ומצבו הידרדר. הוא הזמין לביתו את ראשי 'חברה קדישא' ושאל: "כמה עלי לשלם עבור מקום מכובד בבית העלמין?"
ענו לו: "למרות עושרך הרב לא השתתפת מעולם בצער העניים, ולכן אם ברצונך להיקבר בכבוד, תן לנו כעת אלף אדומים ונעשה עמך חסד של אמת..."
התרומם העשיר ממיטתו והכריז: "הקצבתי לקבורתי מאתיים אדומים בלבד, ואתם עשו בי כרצונכם".
יצאו אנשי 'חברה קדישא' ודיברו ביניהם על הקמצן, שגם ברגעיו האחרונים דואג לכספו ולא לנשמתו.
לאחר כמה ימים נפטר "ישראל גוי".
אנשי 'חברה קדישא' החליטו לקוברו במקום בזוי סמוך לגדר, והלכו לרב העיר כדי לקבל את אישורו. הרב, שהכיר את הקמצן, הסכים לדעתם. הנפטר נקבר ללא קהל וללא הספד, ליד הגדר.
לקראת סוף השבוע הגיע עני לבית הרב, וסיפר כי אין לו כסף לצורכי שבת. הרב נתן לו צדקה. אחרי כמה רגעים נכנס עני נוסף ובפיו בקשה דומה. גם לו נתן הרב נדבה, ולפני שהתרחק הופיעו עניים נוספים בזה אחר זה וביקשו נדבה לקניית צורכי שבת.
הרב נדהם. מנין צצו כל העניים הללו, הרי מעולם לא באו אליו לפני כן?! בצהרי היום אסף הרב את ראשי העדה ושאל:
"איך ייתכן שכל-כך הרבה אנשים בעירנו נותרו דווקא ביום ששי זה ללא פרוטה?"
איש מהם לא ידע מהי הסיבה. נערכה חקירה ואז העידו קצבים, אופים וחנוונים שמדי שבוע קיבלו כסף ממקור לא ידוע עם הוראה לחלק בשוויו מצרכים לנזקקי העיר. ומדי יום חמישי חילקו בשר, דגים, חלות, קמח ושמן לכל הנצרכים. לאחר מכן הסתבר שכל עניי העיר התפרנסו במשך שנים מכספו של "ישראל גוי"!
בשבת דיברו האנשים על הנפטר, והצטערו על כך שלא הכירו בצדיק הנסתר שחי בקרבם, ואף זלזלו בו באופן כה מחפיר. רב העיר הצטער במיוחד על הביזיון שהנחילו בני עירו בהסכמתו לצדיק שהיטיב להסתיר את עצמו. גם אנשי 'חברה קדישא' התביישו ולא ידעו כיצד לכפר על העוולה שעשו.
ביום השלושים גזר הרב תענית ציבור. בני העיר עלו להשתטח על הקבר ולבקש מהנפטר סליחה. הם נאספו בבית הכנסת הגדול והרב דרש בפניהם בשבח הנותן צדקה בסתר, וסיים בבכי: "אם היו מעשינו יפים, לא היה הקדוש ברוך הוא מכשיל אותנו באדם כשר והגון זה. בוודאי עוונותינו גרמו לכך", וכל העם שומעים ובוכים.
בלילה נדדה שנת הרב, ובשעה מאוחרת נרדם. בחלומו עמד לפניו "ישראל גוי", שפניו האירו כפני מלאך. הרב נבהל מפניו. הנפטר התקרב אליו ואמר בפנים שוחקות: "אל תפחד, כבוד הרב. אינכם צריכים להצטער על שנהגתם בי שלא כשורה. לא בכם האשמה אלא בי. דעו לכם שלפני מותי רציתי להתגלות, כדי שלא תיכשלו בגללי, ולכן הזמנתי את ראשי ה'חברה קדישא', אבל אז שמעתי כרוז בשמים המכריז כי גזירה קשה נגזרה על יהודי קראקא. באתי לפני בית-דין של מעלה ולימדתי זכות על הקהילה הקדושה, שקול התורה אינו פוסק מפי תושביה, ואף הפשוטים שבה מלאים מצוות כרימון.
"ובכל זאת דברי הקטגור הכריעו את הכף לחובה. לא וויתרתי ואמרתי: 'אם כך, אהיה אני כפרתם של יהודי קראקא ואקבל עלי באהבה ביזיונות, ובלבד שהם לא יענשו'. בית הדין קיבל את הצעתי, מפני שגם אני תושב העיר ונושא באחריות עם כולם.
"באותה שעה ביקשו ממני אנשי 'חברה קדישא' אלף אדומים עבור הזכות להיקבר בכבוד. כידוע, סירבתי להם והם יצאו מביתי בזעף, אבל ידעתי שעשיתי זאת לטובת כולם. כשיצאה נשמתי חששתי שמא מישהו ילמד עלי זכות ואז יקברו אותי בכבוד, ותתקיים חלילה הגזירה עליכם, אולם כשנמסרה גופתי לידי הקברנים והם קברוה ליד הגדר, ידעתי שהגזירה התבטלה".
הרב הקיץ בבהלה. בבוקר הלך לבית הכנסת וסיפר לקהל את חלומו. השומעים בכו לשמע דבריו והתפללו לה' שימחל להם על עוונם. בסיום התפילה יצאו בני העיר אל בית העלמין. כשהתקרבו אל הקבר, ראו את קרש העץ שעליו רשום: "פה נטמן ישראל גוי". האנשים קרעו את בגדיהם ובכו. הרב ופרנסי העדה השתטחו על הקבר וביקשו מהנפטר סליחה בשם כולם.
ימים מספר לאחר מכן ציווה הרב להקים מצבת אבן על קברו של הצדיק על חשבון הקהילה, ולחקוק עליה אותו נוסח, ורק להוסיף מילה אחת. ועד היום נמצאת בבית העלמין בקראקא מצבה שעליה כתוב: "פה נטמן ישראל גוי קדוש".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
