ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
דבר ידוע שיש שלשה סוגים במשגל:א. לקיים מצות פריה ורביה.ב. משום רפואה.ג. תאוה בהמית (הראב"ע ז"ל, ויקרא י"ח כ', פסוק ואל אשת עמיתך, ועיין הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש שער הקדושה דף קט"ז, ד"ה ועתה יש עלינו לדעת, מ"ש בענין זה עש"ב). ביאור הדברים:
א. חסידי עליון הקדושים מבטן ומהריון רואים בזה כאדם הפורע את חובו לקיים מצות פו"ר, ללא כל תערובת של מחשבה זרה או תאוה גשמית, ואין אצלם הבדל בין מצוה זו לשאר מצוות התורה שלכולם מטרה אחת ויחידה, לעשות רצונו יתב"ש ולקיים מצוותיו הישרים. אולם ברור הדבר שרק יחידי סגולה שבדור זוכים להגיע לדרגא רמה זו ע"י הכנעת החומר תחת הצורה, והגברת הצורה על החומר, ובקדושתם הגיעו למסקנא האמיתית שכל קניני ועניני העוה"ז הגשמיים הבל ורעות רוח, ואינם אלא אמצעי לתכלית שהיא עבודתו יתב"ש. ובעצם, תכלית הנשואין בשביל קיום המין, ולכן לא מברכים שהחיינו על הנשואין (שו"ת מוהריק"ו שורש קכ"ח, הלק"ט ח"א סי' זאיין).
ב. גוף האדם מטבעו מלא לחות, ואם תתרבה הלחות, ירגיש גופו כבד ותנועותיו כבדות. ולכן בכדי להקל הלחות מן הגוף, יש צורך במשגל בתור רפואה, שיהיה בריא בגופו לעבודת בוראו יתב"ש (ראה הרמב"ם ז"ל הלכות דעות פ"ג ה"ב, וכן כשיבעול וכו').
ג. יש בני אדם מגושמים שכל מטרתם בזה למלאות הנאתם הגשמית ותאותם הבהמית.
והנה ידוע מ"ש שהמע"ה אל תתן לנשים חילך (משלי ל"א ג'). להורות שרבוי המשגל מתיש כח האדם ובריאותו הגופנית מתרופפת וכ"ש הרוחנית. ובכ"ז התשוקה והתענוג הרגעיים מסנורים עיני שכלו, לבל יתבונן בנזק העצום שגורם לעצמו בעטים. ולו יהיה מתאפק ומתגבר על יצרו, היה מרויח בריאות גופו וטהרת נפשו (ראה הרמב"ם שם פ"ד הי"ט). והיות ותאות בשרים היא הגורם הראשי לכל עון ולכל חטאת, ובלימתה וריסונה היסוד הראשוני לקדושת כל מעשה, ובפרט כשהדבר שהוא כשלעצמו מותר שמתגברת בו התאוה ביתר שאת ומתעטפת במעטה של היתר והאדם עלול להתפתות ולהלכד במלכודת אשר פרשה לרגליו, לכן הרוצה להנצל ממנה, עליו להתעמק במחשבות טהורות ויזכור דברי רז"ל שאמרו קדש עצמך במותר לך (יבמות כ' ע"א), כלומר להתנהג בקדושה ופרישות גם בדבר המותר לך, ולא להיות נבל ברשות התורה, כהגדרת רבינו הרמב"ן זלה"ה (ויקרא י"ט א'). וישים נגד עיניו תמיד מאמרם ז"ל, אבר קטן יש לו לאדם, משביעו רעב, מרעיבו שבע (סוכה נ"ב ע"ב). ויכיר הגבול המותר לו, לבל ישחית נפשו וישפילה לדרגת בהמה.
ומכלל הזהירות, לקיים מ"ש רז"ל עונתם של ת"ח מליל שבת לליל שבת (כתובות ס"ב ע"ב). ולאו דוקא ת"ח, אלא כל אחד רשאי לעשות עצמו ת"ח לענין זה (ראה לח"מ הלכות דעות פ"ה ה"ד). וכמו כן, יש ימים שאסורים במשגל, פרט לליל טבילה שאם חל בהם ליל טבילתה מותר, והם שני לילות של ראש השנה, ליל שמיני עצרת, ליל שבועות, ליל ראשון של פסח (ראה הבאה"ט או"ח סי' ר"מ סק"ד).
כלל הדברים, האיש החפץ חיים בזה ובבא, אל ילוזו מנגד עיניו דברי רבותינו הקדושים ואזהרותיהם הנאמנות, ויתגבר על יצרו לכבוד יוצרו יתב"ש, וירסן התאוה הגשמית והתשוקה הרגעית, ההורסת בריאות גופו ושלימות נפשו. וכבר הודיעונו ז"ל שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו (ע"ז ג' ע"א). ותכלית הכל שיהיו כל מעשיו לשם שמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











