ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
והנה יש בענין זה של שמירת סוד, שלשה סעיפים, ששורשם אחד, והם:א. סודותיו האישיים.ב. סודות חבירו.ג. סודות התורה. והרי הסברם בקצרה.
א. סודותיו האישיים. הגם שזה הגיוני ומושכל ראשון שעל האדם לשמור סודותיו האישיים, המשפחתיים, או העסקיים, עכ"ז הזהירונו רבותינו הקדושים שלא יגלה האדם סודותיו לאיש זר ואפילו הוא חבירו, שמא באחד הימים יתגלע ריב ומדון בינו לבין חבירו, והאהבה תהפך לאיבה, ולא יעצור ברוחו לשמור סוד חבירו. וכן אמר החכם סודך אל תגלה כי אם לאיש כזב או לאלם, כי לאלם אין אומר ודברים, ומי יאמין לבעל שקרים, ע"כ. ולכן הדרך הנכונה והבטוחה היא, שלא יגלה לחבירו דברים שהוא רוצה בהסתרתם, כי רק אז ישב לבטח ללא מורא ופחד פן יתגלו סודותיו ברבים.
ב. סודות חבירו. האדם מטבעו, אם יש לו איזה צער או דאגה מכרסמים בלבו, לא נותנים לו מנוח עד שיספרם לחבירו, ובזה נדמה לו כאילו הוקל לו מהמעמסה שהיתה רובצת על שכמו, ונגולה אבן כבדה מלבו, למרות שבעצם הדבר, לא השתנה מאומה, והצער או הדאגה נשארו במקומם כמו שהיו מקודם. וכן אמר החכם מכל אדם דאגה בלב איש ישחנה (משלי י"ב כ"ה). וביארו רבותינו הקדושים, יסחנה מדעתו, או ישיחנה לאחרים (סוטה מ"ב ע"ב). וכוונתם ז"ל בזה, להורות שיש לו שתי דרכים להשתחרר מדאגתו, או בכוחות עצמו, או בסיוע אחרים.
אולם אם כבר חבירו גילה לו סודו, עליו להזהר שלא יגלהו לאחרים, כי מלבד שבזה שהוא מגלה סוד חבירו, מוכיח בעליל שרגשותיו מתגברים על שכלו, ואין לו רסן ומעצור נגד התפרקות יצריו בעת זעם, ושהוא בבחינת "ואמר לכל סכל הוא" (קהלת י' ג'). נוסף על זה, האיסור בדבר, שיש בזה משום לשון הרע, שענשו חמור מאד כידוע רח"ל (ראה בב"ק צ"ט ע"ב, סנהדרין ל"א ע"א). וכן קבעו רבותינו הקדושים באומרם, שהאומר דבר לחבירו, שהוא בבל יאמר, עד שיאמר לו לך אמור (פ"ק דיומא ד' ע"ב).
ג. סודות התורה. האדם שחננו השי"ת חכמה בינה ודעת בסודות התורה, עליו להזהר משנה זהירות לבל יגלם לאחרים. וכמ"ש רז"ל עה"פ דבש וחלב תחת לשונך, דברים המתוקים מדבש וחלב יהיו תחת לשונך, וכמו כן עה"פ כבשים ללבושך, דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך (פ"ק דחגיגה י"ג ע"א). כי אם יגלה סודות התורה בלי רשות מן השמים, הרי הוא מאבד שני עולמות, ולפי דעת הזוה"ק, כאילו הרג אנשים, וכאילו עבד ע"ז, והוא רשע ושנוא הקב"ה רח"ל (אדרא, פרשת האזינו רצ"ד ע"ב). כמו כן יש עוד תוצאה שלילית בהחלט, ממדה גרועה זו של גילוי סודות, הנוגעת לעבודתו יתב"ש וקיום מצוותיו, והיא שחובת האדם להסתיר מאחרים עד כמה שאפשר, את המצות והמעשים הטובים שהוא עושה (ראה מ"ש רז"ל סוכה מ"ט ע"ב, מכות כ"ד ע"ב, עה"פ הגיד לך אדם מה טוב, ע"ש). כי אם הוא מגלה לאחרים המצוות והמעשים הטובים שלו, לא רק שאינו מקבל שכר עליהם, אלא ענוש יענש, שבזה מראה שאין כוונתו לש"ש, אלא לקנות לו שם להתגדל ולהתפאר. וכאומרם ז"ל עשה דברים לשם פעלם, ודבר בהם לשמם, אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ואל תעשם קורדום להיות עודר בו (נדרים ס"ב ע"א).
כלל הדברים, שגילוי סודות כאמור מראה על האדם שהוא קל דעת, ואין לו יציבות שכלית, נעדר אימון, ואיש תככים ומזימות, ואין מעשיו לש"ש. ולהיפך שמירת סודות מראה על התבגרות שכלית, וכי איש אמונים הוא, ובעל תכונות טובות, וכל מעשיו לש"ש. וכדברי החכם מכל אדם הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר (משלי י"א י"ג).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.









