ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"ברא אלקים - ולא אמר ברא ד', שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, היינו דכתיב (להלן ב ד) ביום עשות ד' אלקים ארץ ושמים".
תירוץ זה עוד קשה יותר מהקושיא אותה "פרשנדתא" בא לתרץ - וכי יש הווא אמינא ומסקנה אצל הבורא? לכן הבאנו את תירוצו של בעל ה"שפת אמת". לפי דבריו התורה לא באה ללמדנו מה עלה כביכול במחשבתו של הבורא אלא ללמד כי אומנם כאשר הדברים עולים במחשבה הם צריכים לעלות על פי מידת הדין ללא התחשבות באילוצים של עולם החומר. השאיפה חייבת להיות אידיאלית. למרות זאת כאשר עוברים אל עולם המעשה - מידת הרחמים חייבת להיות שותפה, אחרת אין קיום לעולם.
(ניתן למצוא את הדברים בארכיון "חמדת ימים" על אתרנו .(www.eretzhemdah.org
הסברנו עוד כי התיאור הראשון מייצג את שיטת שמאי הזקן ובית מדרשו ואילו התיאור השני מייצג את שיטת הלל הזקן ובית מדרשו. השבוע נוכיח זאת מכיוון נוסף, נסביר מדוע נפסקה הלכה כבית הלל ונזכיר לציבור מה היה היחס החברתי בין שני בתי המדרש החשובים הללו.
בימים אלה אנו מתפללים על הגשם, התחלנו בתפילת המוסף של שמחת תורה, אנו ממשיכים להזכיר גבורות גשמים ובארץ ישראל נתחיל ממש בקרוב לבקש "ותן טל ומטר לברכה". המים הם סימן לחיים ואי אפשר לחיות בלעדיהם. הימצאותה של המולקולה הפשוטה H2O מאפשרת קיום של צורות חיים מהנמוכות ביותר ועד למכונה הכל כך מסובכת ומורכבת - "נזר הבריאה" - האדם. נבדוק כיצד מופיעים המים בשני התיאורים הראשונים של הבריאה. בתיאור הראשון המים הם מי הים. המים שמתחת הרקיע נקוים למקום אחד והוא הים. כל הימים ברחבי העולם מחוברים זה לזה והמפלס שלהם כידוע אחיד. לכאורה זוהי אחדות אידיאלית. בתיאור השני המים נפרדים לארבעה ראשים שכל אחד מהם סובב לכיוון אחר. המספר ארבע כידוע הוא סמל הפירוד והריבוי של השניות. לכאורה מצב הפוך לאידיאל המופיע בתחילה. אומנם התבוננות מעמיקה יותר מגלה כי המים של התיאור הראשון אינם מאפשרים חיים. מי הים תמיד מלוחים והימצאותם ללא תהליכי אידוי והתפלה אינה מאפשרת חיים אנושיים. כדי שבני אדם יתקיימו על פני האדמה הם זקוקים או לגשם או למי נהר המופיעים רק בתיאור השני.
האם התיאור השני הוא זה שממליץ על פשרנות? התשובה היא: הוא ממליץ על התחשבות ואיזון. כאשר הגמרא מסבירה מדוע הלכה כבית הלל היא מביאה:
"אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלקים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלקים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן" (עירובין דף יג עמוד ב).
בית שמאי שאפו לכיוון השמים ולאידאלים טהורים בלתי מתחשבים במציאות הארצית. אבל הלכה כבית הלל הרגישים והמתחשבים גם בבני הפלוגתא שלהם.
התיאור הראשון וגם התיאור השני הוא בבחינת "דברי אלקים חיים", העולם נברא במאמר אלקי. אבל בעולם המעשה, הלכה כדברי מי שיודע להתחשב בשני ושונה את דברי חברו לפני דבריו הוא.
בית שמאי שאפו לכיוון השמים ולאידאלים טהורים בלתי מתחשבים במציאות הארצית. אבל הלכה כבית הלל הרגישים והמתחשבים גם בבני הפלוגתא שלהם.
התיאור הראשון וגם התיאור השני הוא בבחינת "דברי אלקים חיים", העולם נברא במאמר אלקי. אבל בעולם המעשה, הלכה כדברי מי שיודע להתחשב בשני ושונה את דברי חברו לפני דבריו הוא.
נסיים את דברינו בעובדה חשובה נוספת שחז"ל לימדונו בהקשר למחלוקת זו:
"ואף על פי שאלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מלישא נשים מבית שמאי וכל הטהרות והטמאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו להיות עושים טהרות אלו על גב אלו" ( מסכת עדויות פרק ד משנה ח).
דווקא בימים אלה הבה נשתדל להפנים את כל המסרים החשובים הללו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
