ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
והנה שמירת השבת מתבטאת בשני דברים:א. מנוחת הגוף.ב. קדושת הנשמה. ביאור הדברים: השי"ת צונו לשבות ביום השבת ולנוח בו מנוחה מוחלטת מכל עבודה ומלאכה, כי המנוחה היא השלב הסופי של הבריאה וענף מענפיה, וכמ"ש רז"ל במתק לשונם, מה היה העולם חסר, מנוחה, באה שבת באה מנוחה לעולם, (רש"י בראשית ב' ב', ובמגילה ט' ע"א ד"ה ויכולו, תוס' סנהדרין ל"ח ע"א ד"ה חצבה, ועיין ב"ר פר' י' י"ב ע"ש)34. התוצאה המתחייבת מן החיוב היא, שיום השבת שהוא יום מנוחה מן העמל ומן העבודה המפרכת של ששת ימי המעשה. על האדם לעסוק בו בלמוד התורה לפי שכלו וידיעתו ולהתעמק בנועם לקחה בכדי למלא את החסר, ולהצטייד במטען רוחני לקראת השבוע הבא, וכמו כן לענג השבת במאכל ומשתה כפי יכולתו, מתוך כונה להיות בריא לעבודתו יתב"ש.
בהתאם לאמור, ע"י לימוד התורה בשבת, מטהר האדם את נשמתו ומקדשה. והגם שהמושג הזה של קדושת הנשמה עמוק מאד ורחב למדי, כי הוא מושג רוחני טהור ובלתי נתפש בחושים הגשמיים, ואין כח בשכלנו האנושי הקטן והמוגבל להבינו כראוי מקוצר המשיג ועומק המושג, אעפ"כ כל אדם יכול להרגיש בעצמו בהרגשה פנימית את העונג הרוחני הנפלא וההתרוממות הנפשית העילאית הנאצלת עליו מקדושת השבת ושמירתה כראוי, לפי הכנתו ומדתו.
ורז"ל הודיעונו ברוח קדשם באומרם, לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה (ירושלמי שבת פט"ו, ה"ג). כי זה באמת התענוג האמיתי לדעת את חוקי האלקים ואת תורותיו, ובפרט הלכות שבת הרבים והעצומים, והן כהררים התלוים בשערה, אשר מי שאינו בקי בהן, אין ספק שבנקל יכשל בעון חילול שבת בלא יודעין.
המורם מכל האמור. על כל איש יהודי לנצל את יום השבת למנוחת הגוף ולרענון השכל בלימוד התורה, ק"ו לא לבזבז יום גדול וקדוש זה בשיחה בטילה ומסיבות מרעים שעונשם חמור אפילו בחול וכ"ש בשבת. וזה מה שאנו אומרים בתפלת מנחה של שבת "יום מנוחה וקדושה לעמך נתת", כלומר מנוחת הגוף וקדושת הנשמה כאמור. וזהו ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים, שהוא יודע לעבוד את ה' יתב"ש גם מתוך דברים גשמיים. וזאת היא מעלתו ותפארתו של העם הנבחר שבו בחר ה' לשרתו ולברך בשמו הנקדש והנערץ יתב"ש לדור דורים ולנצח נצחים.
הערה. בירושלמי הנ"ל, יש שלש דיעות בזה:א. סברת רבי חגי, שלא ניתנו שבתות וימים טובים, אלא לאכילה ושתיה.ב. סברת רבי ברכיה, שלא ניתנו שבתות וימים טובים, אלא לעסוק בהן בדברי תורה.ג. חלקהו, חציו לה' וחציו לכם ע"ש, והיא כפשרה בין שתי הסברות הנ"ל. ומוכח שם, שהמחלוקת בין רבי חגי ורבי ברכיה, היא רק מה העיקר בקיום מצות עונג שבת. לסברת רבי חגי, עיקר מצות עונג שבת באכילה ושתיה, וע"י שהפה מסריח ועלול להקיא מרוב אוכל, התירו לו לעסוק בהן בדברי תורה. ולסברת רבי ברכיה, עיקר מצות עונג שבת בדברי תורה. ושניהם סוברים שיש צורך בשבת בשני הדברים דהיינו לאכול ולשתות ולעסוק בתורה. ומוכרח לפרש כן, דאל"כ, לרבי חגי תורה מה תהיה עליה? ולרבי ברכיה, האם יתענה בשבת? וכן מבואר בש"ס פסחים ס"ה ע"ב, באומרם, הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם, ע"ש.
ודומה לזה המחלוקת בין ר"א ור"י בש"ס ביצה ט"ו ע"ב, דר"א סובר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה, ור"י סובר חלקהו, חציו לה' וחציו לכם, ע"ש, ומשמע שם בש"ס, שגם לסברת ר"א היו ג"כ הולכים לאכול אחר הדרשה ביו"ט, שהרי אמר ר"א לתלמידיו אחר הדרשה לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים, וכמ"ש שם התוס', בד"ה או אוכל ושותה, ע"ש. א"כ מוכרח לומר שכונת ר"א היא רק מה העיקר, וכמ"ש, ודו"ק. ועיין מ"ש מרן בב"י או"ח סי' רפ"ח בשם התנחומא, ורבינו הרמ"א בסי' ר"ץ ס"ב בהגהה, ע"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
