ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
העובדה הברורה הזאת הוצגה לעיני העולם כולו בליל הבדולח. בתי כנסת בערו עד היסוד, יהודים נרצחו, נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז, חנויות ובתים של יהודים נהרסו והושחתו. כל הדברים האלה התרחשו בלילה השחור ההוא לפני 70 שנה, בליל ט"ז במרחשוון ה'תרצ"ט (נובמבר 1938). היה ברור לכל מי שהיה מוכן לראות, שהפיתרון הסופי עומד להפוך למציאות. ליל הבדולח היה קו פרשת המים אפילו בחורבן יהדות אירופה. השאלה היחידה אחרי ליל הבדולח הייתה אם אפשר לעשות משהו כדי להציל את יהדות אירופה מהאסון שהיטלר ועוזריו תכננו לעם היהודי. לדאבון הלב, התברר שהתשובה המעשית לשאלה זו של חיים ומוות הייתה חוסר ישע וכמעט כניעה.
ליל הבדולח היה צריך לפקוח את עיניו של העולם המערבי באשר למה שגרמניה מתכננת לו חודשים ספורים אחר-כך - מלחמת עולם שתשמיד עשרות מיליוני אנשים ותהרוס את אירופה לדורות רבים. חלק מהטרגדיה של ליל הבדולח הוא העובדה שהוא לא פעל כצלצול ההשכמה הנחוץ לאלה שעוד היו מסוגלים להתנגד לגרמניה. וכך הגיע החורבן.
המשטר הנאצי בגרמניה היה ביסודו של דבר אנטי-דתי ונגד-אלקים, כביכול. לא במקרה בתי הכנסת הושמדו וספרי התורה חוללו. העם היהודי ייצג ועדיין מייצג אמונה ומורא שמים. יהודים כפרטים, על אף שמיליונים מהם נטשו את מצוות היהדות ואפילו את האמונה, נלכדו ברשת של הדת והמסורת היהודיים, של התורה. היטלר אמר שהבעיה היהודית היא גנטית ולא בעיה של התנהגות יחידים. רוב היהודים בגרמניה היו מתבוללים וגרמנים גאים, שנתנו לגרמניות שלהם עדיפות על פני מוצאם היהודי. אך את היהדות לעולם אי אפשר להפריד מן התורה, וגם אם היו יהודים שלא הבינו זאת, הנאצים הבינו זאת יפה.
ליל הבדולח היה התקפה על היהדות, על התורה, על אלקים עצמו, כביכול. היהודים תמיד נרדפו לא על התנהגותם האישית או על חולשותיהם האנושיות אלא על אמונתם ומערכת הערכים שהם ייצגו. היהדות הייתה אנטי-תזה לכל הדברים שהנאציזם והברבריות דגלו בהם. משום כך, ליל הבדולח הוא סמל לראשיתה של מלחמה כוללת ביהדות, בעם היהודי, בתורה ובאלקי ישראל. אנחנו יכולים לומר על ליל הבדולח מה שאמר רבי חנניה בן תרדיון, הרוג המלכות הגדול מהתקופה הרומית, על ספר התורה שבו נעטף כשנשרף חיים "גווילין נשרפין, ואותיות פורחות". הספרים והגיליונות נשרפים, אך אותיות התורה ומילותיה ממשיכות לפרוח באוויר. בתי הכנסת וספרי התורה של היהודים בגרמניה הפכו לאפר והיהודים נהרגו, אך ערכי התורה ונשמות הנרצחים מוסיפים לרחף באוויר, מונעים מהעולם מנוחה ומעוררים את מצפונו.
ליל הבדולח תובע מאתנו לחזק את קשרינו עם התורה והיהדות ולעמוד איתנים בשם הערכים והחיים של היהודים בכל העולם ולהיחלץ להגנת המדינה היהודית. יהיה זה אסון בל יתואר אם היטלר יזכה אחרי מותו לניצחון על התורה ועל העם היהודי. האמירה "לעולם לא עוד" היא כשלעצמה רק משאלת לב לא מעשית. רק מעשים ומאמצים פעילים יוכלו להבטיח שבאמת תהיה כאן מציאות של "לעולם לא עוד".
על כל יהודי מוטלת אחריות כלפי עצמו וכלפי עתיד משפחתו וגם כלפי ההיסטוריה והייעוד של העם היהודי לחזק את החיבור שלו ליהדות ולעם היהודי. את האש של ליל הבדולח צריך להפוך לאש התורה והיהדות בנשמות העם היהודי. אש שורפת ואש גם מחממת. היא יכולה להחריב, אבל גם ליצור. הבחירה הזאת עדיין בידינו, וליל הבדולח ומאורעותיו ממקדים את תשומת לבנו בבחירה זאת. מי ייתן וזיכרון ליל הבדולח יצית בכולנו אש לעתיד יהודי טוב יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
