ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אהרון יהושע בן חיה
אני כבן 26. מזה זמן רב שאני מנסה למצוא קשר עם בת זוג אבל תמיד זה נגמר מפני שאני מרגיש שאין לי רצון להתקשר עם בחורות. דיברתי עם חבר, והוא לקח אותי למפגש של בעלי נטיות הפוכות, בנים הנמשכים לבנים, הרגשתי שכנראה הבעיה נמצאת אצלי. האם יש פתרון, כיצד אפשר לחזק את היכולת להתחתן?
תשובה:
הנטייה לקשר מסוג שונה מהמקובל אכן קיימת במציאות. התורה עצמה מתייחסת לשלושה סוגים של קשר. האחד, כמובן, בין איש לאישה. גם קשר זה שיש בו משיכה טבעית בינו לבינה, מוטלות עליו מגבלות רבות בתורה: לקיימו דווקא ע"י לקיחה, כי ייקח איש אישה, שחכמים מפרשים שאלו הן החופה והקידושין, וכן קנסות על אונס ומפתה וכד'. הקשר השני הוא קשר בין אדם לבהמה, אותו שוללת התורה מכל וכל. מתוך שהתורה שוללת, ניתן להבין שיש משיכה כזאת אצל האדם. ואכן, חכמים דורשים שבלעם היה שטוף ופרוץ בתחום זה. הקשר השלישי הוא בין גבר לגבר, שאף אותו התורה אוסרת לחלוטין. מכלל האיסור נשמע שלפעמים יש משיכה כזו. אך כאמור, התורה איננה פותחת כל פתח להתירה.
עבורנו, הנאמנים לדרכה של תורה, משמעות האיסור היא, שגם אם קיימת לפעמים משיכה כזו, יש בידינו להתגבר עליה, כמו כל איסורי התורה. למשל, "לא תבשל גדי בחלב אמו", ברור שגדי בחלב הוא מאכל טעים מאוד, אך למרות זאת אנו מתגברים על התאווה לדבר, ונזהרים מעירוב בשר וחלב. ידועים דברי המדרש בתורת כהנים: "לא יאמר אדם אי אפשי [אי אפשר] לאכול בשר בחלב, אי אפשי לבוא על הערווה. אלא אפשי, ומה אעשה, אבי שבשמים גזר עלי". התורה מורה לנו דרך לבחור בטוב ולהתרחק מן הרע, והיא גם מגדירה לנו, מהו הטוב ומהו הרע. טבעו של עולם שאנו נמשכים לעשות רע, ובאמצעות כוחה של תורה אנו מתגברים על יצרנו, ופונים לעשות טוב. הרמב"ם (שמונה פרקים, פרק שישי) מגדיל להגדיר, וכותב שהתורה ציוותה על האדם להיות מתאווה לעבירות, ולהתגבר על התאווה ע"י הציווי של התורה.
כל זאת כתבתי לך כהקדמה והכנה לכך, שתרגיש עצמך נורמלי במצב בו הנך נתון. אולם, כשם שאנו מטפלים בתאוות אחרות, כך יש גם להתייחס למשיכה זו. המפגש עם אנשים דומים הסובלים מאותה בעיה, נראה לי כמפגש לא חיובי. זאת משום שכל נטייה שלילית, יש לתקן, אנשים הנוטים להשמנה וסובלים מעודף משקל, נפגשים ביניהם כדי לחזק איש את רעהו בחתירה לרדת במשקל ולתקן בכך את הנטייה השלילית. לא הגיוני שאנשים כאלה יתקבצו כדי לקבל עידוד להמשיך בנטייה להשמנה. מי שנמשך אחר עישון, או אחר סמים, בונה לעצמו קבוצת תמיכה כדי להיגמל מההנהגה הרעה שלו. לפיכך, אם תתארגן קבוצה של בעלי נטיות הפוכות כדי לסייע איש לרעהו להתגבר על הנטייה השלילית, מתוך בסיס של תורה, ודאי תהא זו דרך חיובית. אולם כיום, לפי הידוע לי, יש קבוצות כאלה המתכנסות כדי לתת תמיכה לאותה נטייה שלילית, למצוא לה איזו שהיא לגיטימציה, או ניסיונות לחפש מה בכל זאת מתירה התורה. זו דרך שלילית משום שאנו מחויבים להתגבר על חולשות. טעות גדולה היא לקחת חולשה ולהפוך אותה לאידיאולוגיה. כאמור, אינך צריך להרגיש עצמך מוזר או מנודה מבחינה חברתית, אלא, ככל אדם שיש לו נטייה שלילית. מי שעובר בסופרמרקט, וחושב מחשבות על גניבת פריטים הוא אדם נורמלי, החייב להתגבר על יצרו. דרך ההתגברות היא, או באופן פרטני, ע"י פניה למטפלים המתמחים בכך, ויש לא מעט כאלה, או כאמור, ע"י יצירת קבוצת תמיכה חיובית, שתעודד את חבריה להתגבר על המשיכה השלילית, ותסייע להם לחזור לדרך הנכונה, שהיא יצירת קשר בין בחור לבחורה, כמובן למטרה אחראית ורצינית של הקמת קשר משפחתי. מניסיוני, אני יכול להעיד על בחורים כמוך, שקיבלו עצה והדרכה, והיום הם נשואים, בעלי משפחות, וחיים באהבה רבה בתוך ביתם. העיקר הוא, לא לקבע את הנטייה השלילית, לא לנסות לחיות אתה, אלא לחתור לפיתרון מתוך התגברות ואומץ, עפ"י דרכה של תורה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.

מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.














