ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
אשתי ואני משוחחים הרבה בינינו, על עצמנו ועל ילדינו. בשיחות "צפה" תמיד הרגשה של חוסר שביעות רצון מהאווירה בבית. אשתי טוענת שאין מספיק שמחה, וגם אני מרגיש כך. יש משהו לעשות לשיפור הנושא?
תשובה:
בראשונה, אני חייב לשבח אתכם על כך שהנכם משוחחים ביניכם ולא כועסים איש על רעהו. לעיתים כאשר יש ביקורת בין בני הזוג, הדברים גולשים לכעסים ולמתחים. חשוב לשמור על זמן קבוע לשיחה נינוחה בין איש לאשתו, כדי לפתור בעיות ולא חס וחלילה ליצור בעיות חדשות הצצות כאשר יש "קצר" בתקשורת הזוגית.
ולגופו של ענין: שמחה היא תוצאה מדרך נכונה. המהר"ל (נתיבות עולם, נתיב התורה פרק י"ח) מסביר שאת מצוות ה' יש לקיים בשמחה: "כי מעשה המצוה הוא להשלים את האדם... ומאחר שהמצוה היא השלמת האדם, לכן ראוי שתהיה המצוה בשמחה. כי השמחה היא מדת השלימות, ואשר יש לו שלימות הוא שמח". אם כן, השמחה היא תוצאה ממצב בריא, טוב ושלם. רצונכם המשותף להגיע לשמחה הוא בעצם רצון להביא את ביתכם ליתר שלימות. השאלה היא: כיצד נשלים את הבית ונגיע לשמחה.
אכן, שמחה הולכת שלובת זרוע עם רוגע ושלוה, ועם אהבה. במסגרת חלוקת התפקידים הנכונה בין איש לאשתו, אחד מתפקידיו החשובים של הבעל הוא, לייצב את הבית, להשרות אוירה של רגיעה, ללא מתח, ולהקרין אהבה על אשתו ועל ילדיו. בעל השב לביתו כאשר הוא עצבני, מתוח, נסער וכד', סוחף עימו את כל בני הבית לאווירה כזו. תפקידו הנכון הוא, לשכוח את הלחץ והמהומה שבחוץ, ולהיות קשוב, נינוח, מחבק ואוהב את כל בני משפחתו. אם הבעל מעביר ביקורת על אשתו או על ילדיו, "מה זה הכיור הזה המלא כלים" או "איזה בלאגן" או "שיתקו כבר, אי אפשר לחיות ברעש כזה", כל מה שהוא אומר זה נכון, אבל התוצאה היא, חוסר שלוה, ומתוך כך חוסר שמחה. גם בערב שבת כאשר שואל אדם את בני ביתו כפי שאומרת המשנה: "עישרתם, ערבתם, הדליקו את הנר", מצווים חכמים לומר זאת בניחותא, כדי שיקבלו ממנו. שינוי מצב בבית יבוא, כאשר כל בני הבית ירגישו את התמיכה, "הפירגון", הקבלה שהאבא, ראש המשפחה, מקבל את כולם, כפי שהם, שמח ואוהב אותם. מתוך כך אפשר גם להעיר הערות ולבקש לשנות ולשפר. כאשר אתה, כמנהיג המשפחה תחשוב ותרגיש הרגשות אלו, האווירה תהיה רגועה, בטוחה, ומתוך כך גם שמחה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.












