ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
מתוך פרשת הנשיאים, מנהיגי ישראל, הנקראת השבוע, עולה השאלה המטרידה כיום כל-כך את הציבור, על דמות המנהיג האידיאלי - מיהו הראוי להיות מנהיג, מהן התכונות הנדרשות ממנו, ומהי מנהיגות רוחנית.
מהי מנהיגות רוחנית?
הרב אהרן הראל שליט"א, ראש ישיבת ההסדר בשילה
מנהיגות היא מצב שבו אני נותן למישהו אחר להנהיג ולהוביל אותי. העיוור נותן לפיקח להוביל אותו ולהנהיגו, כי הוא אינו רואה, והפיקח רואה. המנהיג, ממילא, צריך להיות בעל יכולות מקצועיות טובות משל המונהג, בתחום בו הוא מנהיג אותו. הרופא מנהיג את המטופל, כי הוא רכש ידע מקצועי בתחום, וכן הלאה על זו הדרך. זו הסיבה שאני נותן אמון (לא עיוור ומלא, אבל בסיסי) במנהיגים שלי - הידיעה שיש להם את היכולות המקצועיות, איש איש בתחום הנהגתו, להובילני למקום טוב יותר מהמקום שאוכל להגיע אליו בעצמי.
וודאי, שדבר זה נכון גם לגבי הנהגה תורנית. אנו נותנים למנהיגינו התורניים להנהיג אותנו ולהובילנו בדרכי עבודת ה', משום שהם עמלים ועמלו על התורה רבות בשנים, ורכשו ידע רב בתחום.
יתירה מזאת - התורה אוסרת עלינו לבחור מנהיג שאינו ראוי על-פי ידיעותיו התורניות: "לא תכירו פנים במשפט - זה הממונה להושיב הדיינין, שלא יאמר איש פלוני נאה או גבור, אושיבנו דיין, איש פלוני קרובי, אושיבנו דיין בעיר, והוא אינו בקי בדינין נמצא מחייב את הזכאי ומזכה את החייב. מעלה אני על מי שמינהו כאילו הכיר פנים בדין" (לשון רש"י דברים א', י"ז על-פי ספרי במקום). כלומר, אסור לנו למנות מנהיג, דיין, רב או פוסק, שאינו בקי דיו מבחינה תורנית.
דין זה נפסק ברמב"ם (הלכות סנהדרין ג'), והוסיף על כך: "ועוד אמרו כל המעמיד לישראל דיין שאינו הגון כאילו הקים מצבה שנאמר: 'ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך', ובמקום תלמידי חכמים כאילו נטע אשירה שנאמר: 'לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך'" (וכן נפסק בשו"ע, חו"מ סי' ח).
נמצינו למדים, שהתנאי הראשוני ביותר למינוי מנהיג תורני, הוא ידיעותיו התורניות. שום איש מקצוע לא יכול להנהיג בלי ידע מקצועי, וכך גם לא רב, לא משנה באיזו משרה הוא מכהן - רב עיר, ראש ישיבה או רב ראשי - עליו להיות גדול בתורה, בהתאם לרמת התפקיד אותו קיבל.
וודאי שישנן עוד תכונות נדרשות - יושר והגינות, נעימות ויראת שמים. אבל, תנאי זה, הינו תנאי ראשוני ובסיסי, ובהעדרו, המינוי אינו תקף כלל, כמבואר בפוסקים בכמה מקומות.
זוהי אם כן חובתנו לדאוג למנהיגות ראויה בידיעת התורה, ולפעול בכל עוז כנגד המקומות בהם נעשים מינויים שאינם עומדים בהגדרה זו. ויהי רצון שתקוים בנו התפילה: "השיבה שופטינו כבראשונה, ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה!".
על גדולי התורה להנהיג!
הרב שמעון אור שליט"א, ראש התנועה לתורה מנהיגה והגרעין התורני בקרית היובל
כשהשכינה היא ה"נושאת את ראש", הרושם הנוצר מכך הוא אדיר. נשיאת ראש בני גרשון ומררי האחראים על מעטפת המשכן - היריעות, הקרשים וכו', מעצימה את כוח מעטפת החיים - הפן הנראה לעין, להיות בעל משמעות מהותית ולא רק כאמצעי מסייע למערכת החיים הפנימית.
מכוח נשיאה זו עצם מעשה ההיסתרות של האישה הסוטה אוסר אותה על בעלה עד שתשתה מן המים, אף שלא ברור כי נבעלה. מכוח נשיאה זו, "שמו של ה' קשור בתלתלי הנזיר".
מכוח נשיאה זו כל ל"ט אבות המלאכה נלמדים דווקא ממלאכות המשכן של המעטפת החיצונית - מלאכות הכנת סממני צבע התכלת, הצמר ועורות התחשים ולא ממלאכות אפיית לחם הפנים ושאר מלאכות הפנים. עוצמתן של מלאכות האדם דווקא משם נאצל.
העצמת מעטפת החיים - ה"כלים", אותו עולם שנהוג לכנותו "חיצוני" היא גם שנותנת את היכולת לנשיאים להשפיע מבחוץ על הקודש פנימה, לחנוך בנדבתם את המשכן. כל אלו מחייבים גם אותנו לתת יחס של מהות עצמית לכלי העוטף את הקודש, ולא לראותו רק כטפל ואמצעי אל עולם המחשבה הפנימי.
המנהיג, כמו הנשיאים, מקבל את עוצמתו מהאיחוד הזה שבין העולמות. אם ביציאה מן הקודש החוצה כוחה של שכינה אינו בידך, גם בתוך הקודש אין אתה אדון.
קבלת ראשי ישיבות ההסדר את הדין על הוצאת אחת מהן מחוץ למעגל ההסדר חרץ את גורלן לעבדות אף בתורתם, כי הבעלות על הכלי לתורתם אינו בידם . גם מי ששמר על זכות חופש הבעת הדעה ונסוג אל מתחם ה"ישיבה הגבוהה" לא פתר את הבעיה. כמו הבעלות על ה"הסדר" כך גם הבעלות על מעמד "תורתו אומנותו", על בנייני הישיבות ואף על גופם של תלמידי החכמים (במאסר ובהכאה), הינה ביד אלו שחזון התורה אינו חזונם. מתוך-כך מפעפע שלטונם אף אל תוך עולם המחשבה.
כל עוד היה עם ישראל בגלות, אכן התרכזה השכינה במימד המחשבה והדיבור - "ברוח הממללא" שבאדם. על כן בצדק, נמנעו האוחזים בקודש מלפגוש בעולם המעשה, וצמצמו למינימום את מעורבותם בו. אולם החזרה אל הארץ משנה לגמרי את כל התמונה. ההגשמה כבר אינה מילה הסותרת או מצמצמת את קיום האין סוף בחיינו, אלא מעצימה את קיום רצונו של ה' בלא להחניקו.
מעתה, ה"מאמין" אינו זה המתבטל כלפי מקור החיים החיצוני לו, אלא כוחו הוא כאומן, היודע למשוך קו חיים מנקודת מוצא החיים שבתורה ועד למימושה כחיים מלאים ברמה המדינית החברתית, הפוליטית והתרבותית.
שלב זה כבר אינו יכול להיות נחלתם של "אנשי המעשה" שאנו מכירים. גם הניסיון של אנשי התורה להאציל עליהם מכוחם לא יצלח. ככול שמגמת ההגשמה מתעצמת, הקושי לשמר את הנאמנות למקור גובר עשרות מונים. על כן, רק המגע הישיר של "אומן התורה" יוכל לממשו בנאמנות.
מתוך כך ברור הוא, כי אם אנו מעוניינים שתכני החיים שלנו יהיה להם קיום, כבר לא מספיק כי ידוברו בתוך הקודש פנימה, או אף יובעו באומץ מול העולם שבחוץ. דווקא על הגדולים בתורה נגזר כי הם עצמם יאחזו בכלי ההנהגה כפי שאוחזים במהות הפנימית עצמה, להוליד את המציאות אל חזונה. כי בדור של גאולה, הפנים והכלי חד הם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
