ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- קדיש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הקדיש
בתחילת התפילה אנו פותחים באמירת הפסוק 4 : "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך". בכך אנו מודיעים שאנו מקיימים הלכה למעשה את תכלית יצירתנו, והיא (התפילה) נותנת צידוק לקיומנו. בזאת ניתן להבין את דברי חז"ל 5 ששלוש התפילות של היום- שחרית, מנחה וערבית, נתקנו על ידי אבותינו הגדולים אברהם, יצחק ויעקב.
בתחילת הופעתנו על פני האדמה על ידי אבותינו הראשונים זכינו לסדר את התפילות בינינו להשם יתברך, סדר קבוע המקיף את חיינו יום יום. גם בפסוק: "כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו", וגם בפסוק: "עם זו יצרתי לי", יכולים אנו לראות שערך התפילה הגדול קשור עם עובדת היותינו לגוי גדול ולעם. במילים אחרות, כוחה של התפילה המיוחדת לנו היא בהיותה מופיעה על ידי ציבור של מתפללים או בלשון חז"ל: "תפילה בציבור".
במסכת ראש השנה 6 שואלת הגמרא על דברי ישעיה הנביא 7 : "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב", מתי הוא הזמן שה' מצוי, מתי הם הרגעים שה' קרוב אל עולמנו ובהם קורא לנו הנביא לקרוא אל ה'? עונה הגמרא: אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, שבהם כל אחד ואחד יכול לקרוא אל ה', ואם ידרוש אליו בכל ליבו הוא ייענה. וממשיכה הגמרא ואומרת שכל זה נאמר על יחיד מישראל, אבל ציבור של ישראל הקורא אל ה' נענה בכל עת. היא לומדת זאת על פי הפסוק 8 : "כה' אלוהינו בכל קראנו אליו"- בכל זמן שאנו קוראים אל ה' כציבור אנו זוכים להיענות.
אם כן, בזמן התפילה בציבור אנו נמצאים בכל יום ברגעים קדושים כמו ראש השנה ויום הכיפורים. חשוב מאד שנהיה מודעים לגודלם של רגעים אלו, ונתיחס אליהם ברצינות הראויה לכך. כבר הודיעונו חז"ל בפרקי אבות 9 שכל דבריהם של חכמינו הם כגחלי אש בוערת, ולכן צריך לשים לב שלא נזלזל בתפילה בציבור ולא ניכוה בגחלים הבוערות של חז"ל.
קדיש מגלה את כח הציבור
מבנה התפילה מורכב ממה שסידרו לנו חז"ל, מאבותינו הקדושים עד אנשי כנסת הגדולה, התנאים, האמוראים, וגדולי ישראל הגאונים, הראשונים והאחרונים. בתוך סדר זה ישנו לב התפילה ועיקרה, בה תלוי הכל, וחלקיה האחרים המשמשים לה כמסגרת והכנה כדי שתהיה ראויה ותתקבל. כך אנו אומרים בנוסח "יעלה ויבוא" בראש חודש: "יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע", כדי שהתפילה תישמע על ידי בורא עולם יש צורך בתהליך המתחיל בעליה ובכניסה לפני מקוה ישראל ה' ומושיעו בעת צרה.
הרגעים הגדולים והעיקריים של התפילה מתחילים מאותם החלקים שההלכה קובעת שאין לומר אותם בלי עשרה יהודים לכל הפחות, מה שאין כן בחלקים אחרים שניתן לאומרם גם בפחות מעשרה.
חלק זה של התפילה, שבו מתחיל להיגלות ולהיראות כח הציבור שבתפילה, הוא אותו חלק הנקרא קדיש. אותו חלק שונה משאר חלקיה של התפילה בזה שהוא נאמר בלשון ארמית, ולא בעברית- לשון הקודש. ישנם הסברים אחדים לסיבת אמירת הקדיש בארמית, והמשותף לכולם הוא ענינו המרומם מאד של הקדיש.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








