ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
חלק א - משנה
משנה - המשך דיני קדימה בקרבנות
A. יוצא דופן לקדימה - אשם מצורע>חטאת , כי בא לגמור את טהרתו (מכשירו לקדשים וביאת מקדש).
(בדרך אגב - אשם מצורע ונזיר יוצאי דופן גם ב: בני שנה, לא שני שקלים).
B. דיני הקדימה - גם לגבי אכילת הבשר .
C. קרבן מאתמול - קרבן מהיום
תוס' - לגבי האכילה
1. שלמים מאתמול>שלמים מהיום (שלא נפספס).
2. שלמים מאתמול - חטאת של היום:
ר"מ - שלמים קודמים (הטעם הנ"ל>מקודש). חכמים - חטאת קודמת (מקודש גובר).
רש"י - לגבי ההקרבה
1. שלמים שהובאו אתמול (ולא נשחטו)>שלמים שהובאו היום - לעניין שחיטה (ואפילו שהראשונים הובאו בלילה, כשממילא א"א לשחוט).
2. שלמים שהובאו אתמול ולא נשחטו, (או - הובאו היום ונשחטו) > חטאת קודמת לפי כולם.
אבל - שלמים שהובאו אתמול + נשחטו כבר - מחלוקת אם זריקת דמם קודמת לשחיטת החטאת:
ר"מ - שלמים קודמים (לא לזלזל כל כך), חכמי ם - חטאת (קדשי קדשים).
D. צורת האכילה - איך שרוצים (צורת הבישול, תבליני חולין ותרומה).
גמרא
שאלות שמנסים לפושטן ממשנתנו:
א. מה קודם - תדיר או מקודש?
1. ראיות שתדיר קודם -
a. מהמשנה הראשונה - תמידין>מוספי שבת, מוספי שבת>ר"ח, מוספי ר"ח>מוספי רה"ש - תדיר קודם למקודש.
דחייה - שניהם מקודשים באותה מידה (שבת, ר"ח, רה"ש - משפיע לא רק על המוסף שלו אלא על כל קרבנות היום).
b. קידוש לב"ה - ברכת היין בקידוש (תדירה)>ברכת היום (קדושה), מנחה >מוסף שבת (הלכה לרי"ח).
כולם קדושים באותה רמה (דחייה דומה - קדושת השבת חלה גם בברכת היין ובמנחה).
2. ראיות שהקדוש קודם
ממשנתו - שלמים של אתמול>חטאת של היום (לפי ר"מ), משמע - חטאת של היום>שלמים של היום לפי כולם , - אפילו שהשלמים תדירים .(היה אפשר להקשות גם מהמשנה בדף פט.)
דחיית רבא - השלמים לא תדירים, אלא רק מצוים יותר (כי אין חיוב).
[מקשה רב הונא בר יהודה - מצוי=תדיר: בברייתא - מילה תדירה מפסח. והרי היא רק מצויה.
תשובה - 1. הכווונה שתדירה במצוות (רש"י - 13 בריתות). 2. כיוון שהיא הרבה יותר מצויה - זה כבר " תדיר "].
האיבעיא לא נפשטה .
(א אמצע)
ב. מה גובר - דיני הקדימה או " אין מעבירין על המצוות "?
המקרה - שחט את הפחות תדיר, האם יזזוק או שיעיבר על המצוות, וישחט את היותר תדיר?
ראיות שהקדימה>"אין מעבירין"
(ודחיות ל1-3 - כאן ממילא על אחד מהם נצטרך חהעביר, אז דיני הקדימה חלים).
1. ממשנתנו -
ר"מ - שלמים של אתמול שנשחטו > שחיטת חטאת של היום, נדייק - שלמים של היום שנחטו - נפסיק ונעשה את החטאת (וכש"כ לרבנן - שגם בשל אתמול נפסיק).
דחייה - כוונת המשנה שגם החטאת כבר שחוטה , ואז - מאתמול גובר לפי ר"מ, אך מהיום - כיון ממילא באחד מהם נצטרך להעביר , אז הקדוש גובר.
2-3. מקידוש ומנחה -
כאמור - לב"ה - יין (תדיר) > יום (לא תדיר), אפילו שהיום התחיל לפני שהביאו את היין,
מנחה>מוסף, אפילו שזמן המוסף מהבוקר,
אז יוצא שמעבירים על היום / מוסף .
דחייה - כיון שכבר הביאו את היין/הגיע זמן מנחה - אז ממילא על אחד מהם צריך להעביר.
4. תמיד>פסח - (משנה פסחים סא) - אפילו שכבר שחט הפסח - יחכו עם הדם וישחטו קודם את התמיד (מעבירין על פסח).
דחייה - מדובר שכבר שחטו התמיד (וכך גם מדויק במשנה שם), אך עוד לא זרקו, ויוצא שממילא על אחד יעבירו.
גם איבעא זו לא נפשטה.
ג. היתר צורת האכילה - "לך נתתים למשחה" - לגדולה, כדרך המלכים.
חלק ב - משנה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
