ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אברהם בן רוחמה
והנה, יום אחד דופק הפרופסור על דלתו של אחד מגדולי הרבנים ובפיו אמירה - אני רוצה לעשות הכול למען קידום החינוך הדתי!!
לתמיהתו של הרב, הסביר הפרופסור - לא מזמן השתתפתי באחת ממלחמות ישראל. באחד הקרבות נפצעתי קשה, ונשארתי לבדי בשטח. למוחי חלחלה התובנה, שאם לא יבואו לחלצני בשעתיים הקרובות, חיי יסתיימו.
אמרתי לעצמי - על מה אחשוב בשעתיים האחרונות לחיי?
בתחילה, חשבתי על כתבי גדולי הפילוסופיה. אך זה לא סיפק אותי בשעתיים האחרונות לחיי.
אחר כך חשבתי על סיפוריהם המובחרים של גדולי הסופרים, אך גם זה לא התאים.
עד שלפתע, נזכרתי בשמחת תורה, עת אבא וסבא לקחוני לבית הכנסת לנשק את התורה ולרקוד עימה. זה התאים לשעתיים האחרונות לחיי. נדרתי, שאם אנצל, אעשה הכול כדי שכול ילד בישראל יזכה לכך.
חינוך הילד היהודי, ובעצם - כל החיבור של היהודי לתורה ולקדושה, בנוי הרבה על החוויה בזמן עשיית המצוות. מחקרים מוכיחים שככל שאדם מפעיל חושים רבים יותר בשעת לימוד או עשיית מעשה, כך הדברים נחרתים חזק יותר בזיכרונו. אם שמעת באוזניך בלבד תזכור אחוזים מסוימים מהחומר הנלמד, אולם אם ראית גם מצגת בעניין תזכור יותר. ואם בלימוד כך, הרי חוויה שנוגעת פעמים רבות במגוון חושים - טעם, ריח, ראיה, שמיעה ומישוש על אחת כמה וכמה. ובמיוחד, שחוויה לא נוגעת רק בחושים, אלא נוגעת בנפש ונשארת שם לעולמים.
פרשת 'כי תבוא' פותחת בפרשיית הביכורים. מי שקורא את המשניות במסכת ביכורים, המתארות את הטקס הגדול ורב הרושם של הבאת הביכורים לבית המקדש, רואה עד כמה חז"ל ראו חשיבות ביצירת חוויות בקדושה, שיטביעו את חותמם בנפש היהודי.
וכך מתארת המשנה (ביכורים פ"ג) - "כיצד מעלין את הבכורים? כל העיירות שבמעמד (באזור) מתכנסות לעירו של מעמד (העיר המרכזית באזור), ולנים ברחובה של עיר. ולא היו נכנסים לבתים. ולמשכים היה הממונה אומר: קומו ונעלה ציון אל בית ה' אלוקינו.
... והשור הולך לפניהן, וקרניו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו. והחליל מכה לפניהן, עד שהן מגיעין קרוב לירושלים. הגיעו קרוב לירושלים... הפחות והסגנים והגזברים יוצאים לקראתן, לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים. כל בעלי אומניות שבירושלים היו עומדים בפניהם ושואלין בשלומן ואומרים: אחינו אנשי מקום פלוני באתם לשלום...
הגיעו להר הבית, אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס, עד שהוא מגיע לעזרה ודיברו הלוים בשיר (תהילים ל) ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי... ומניחו בצד המזבח והשתחווה ויצא..."
כל המתבונן בטקס זה רואה שמשולבים כאן צעדה, מחזה, מוזיקה ועוד, והכול ביחד הוא חוויה גדולה ועצומה המכוונת כל כולה למפגש עם הקודש ועם ה'.
בימים אלה, עת קרבים החגים, חשוב כל כך שנחפש להעניק לילדינו חוויות בקדושה. אם רוצים אנו, שילדינו ייקחו עימם להמשך חייהם זיכרון חיובי מהחגים ומהמצוות, וימשיכו בהם לאורך ימים, לא מספיק שנעשה את המצוות או שנאמר לילדים שחשוב לעשותם, עלינו להפוך את החגים והמצוות לחוויה.
אומרים בשם אחד מגדולי ישראל, שלצערנו בנו עזב את הדרך, שאמר לעת זקנתו, שזה אירע לו מפני שהיה חשוב לו ללמוד תורה, ולכן היה מקצר בסעודת השבת ולא שר זמירות שבת.
לעומת זאת, סיפר לי יהודי על עצמו, שגם בתקופות בחייו שהוא היה רחוק מאד מתורה ומצוות, הוא היה תמיד קם לסליחות ומקפיד על מספר דברים נוספים, שהיו זכורים לו כחוויה מיוחדת מימי ילדותו.
ובעזרת ה', נזכה שכול ילדינו ייקחו מבתינו חיים של קדושה וימשיכום בחייהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
