ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש כאן עוד כמה שאלות. מהו "ותען להם מרים"? על איזו שאלה ענתה מרים? אם היתה כאן שירת נשים, היה לו לכתוב ולהתנסח כך: "ותען להן" ולא "להם"! ומדוע 'בחרה' מרים דווקא את השורה הזאת: "שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים", מתוך כל שירת הים?
בספר 'ילקוט לקח טוב' בשם ספר 'ילקוט מאמרים' בשמו של הג"ר ישעיה חשין זצ"ל מובאת תשובה אחת על כל השאלות הללו. "ותען" לדבריו, היא אכן תשובה לשאלה. כאשר נתבקשו הנשים להצטרף לשירתה של מרים, הן הקשו: "ולשמחה מה זה עושה?" (קהלת ב, ב) והסבירו: נכון, גם אנחנו טעמנו את טעם השעבוד וגם אנחנו נושמות לרווחה לנוכח השחרור המיוחל. ואולם, השחרור כשלעצמו איננו המטרה, איננו התכלית. היציאה ממצרים היא שלב בדרך להתגבשותנו כעם ולקראת קבלת התורה. זהו היעד! והרי הנשים פטורות מתלמוד תורה! אשר על כן, על מה יש להן לשמוח ולשיר? כך הקשו הנשים למרים. ומרים ענתה: להם, לגברים! כלומר, נשים יקרות, אל תזלזלו במעמדכן ובתפקידכן. אתן ניצבות לימין הגברים. יש לכן תפקיד חשוב בבניין הבית היהודי, בביצור התא המשפחתי. כלומר, המילה "להם" היא התשובה של מרים על השאלה: למה? ('למה', אותיות 'להם'). בלעדיכן אין סיכוי להקים בית, ואל נא תזלזלו בייעוד זה.
ואם תרצו, ממשיכה מרים, יש לי הוכחה עבורכן, שגדול כוחו של המסייע ככוחו של המבצע. שכן בטביעת המצרים בים סוף נאמר "סוס ורכבו רמה בים!" מילא, הרוכבים, מגיע להם! אבל הסוסים, מה הם אשמים? ואולם, מכיוון שאלמלא הסוסים לא היה כל סיכוי למצרים לקיים מרדף אחרי בני ישראל, והללו סייעו בידם לבצע את זממם, לכן נענשו אף הסוסים. גם אתן, ממשיכה מרים, מהוות נדבך מכריע וחשוב, ציר מרכזי בהקמת בית ישראל. וזה לבד מצדיק את העובדה שחלקכן בנס יציאת מצרים שקול לזה של הגברים. וזו מהווה סיבה מספיק טובה לצאת בשיר ובמחול.
תופים במדבר
חז"ל העלו את השאלה: מהיכן התופים במדבר? (רש"י על פי המכילתא) ותשובתם: מהמזוודות! כלומר? מפרש רש"י: מובטחות היו צדקניות שבדור, שהקב"ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים! כולנו יודעים מהו פירושה של נסיעה של משפחה לשבת. זוהי לוגיסטיקה אחת גדולה. ישנו צורך בהתארגנות מסודרת. צריך לזכור שלא לשכוח שום פרט ושום פריט: בגדים לכל ילד, מוצצים, טיטולים, דייסות, טלית של שבת, שמלה לערב ושמלה ליום וכו' וכו'. והנה, בתוך כל ההתארגנות של היציאה ממצרים באשמורת הבוקר, מבקשת האישה העברייה לא לשכוח את התופים. ומן הסתם הגבר מתקומם: לשם מה התופים? זה בדיוק מה שחסר לנו עכשיו?! והאישה מרגיעה: חכו ותראו, כי עוד נזדקק להם לתופים במדבר. וכך אכן היה. ראו עד היכן הגיעה מידת האופטימיות והאמונה והביטחון של האמהות במצרים!
רש"י אף מעיר הערה חשובה שמתנגשת, אולי, עם פקודת מטכ"ל: "ותען להם מרים" - משה אמר שירה לאנשים. הוא אומר להם והם עונים אחריו. ומרים אמרה שירה לנשים.
מרים לא ניסתה לבאר לנשים את חשיבות שירתן כגורם המעלה את המורל לגברים... לכאורה, יכלה מרים לגלגל עיניים לשמיים ולהסביר לבנות ישראל את 'חשיבות' הופעתן בשירה מול בני ישראל כגורם (מ)'מלכד': רק כך נוכל למגר את האויב... אין לכן מושג, נשים יקרות, כמה זה חשוב שתופיעו ב'טקסים הממלכתיים' של הצבא, בסיום קורסים וסתם כך בערבי ה(אוי ואב)וי!
אילו לא היינו אנכרוניסטים, היינו מציגים את עמדתה של מרים בצורה הרבה יותר משכנעת מכפי שהציגה אותה מרים בעצמה. אני הייתי שם בפיה של מרים מילים גדולות והתנסחות בומבסטית כמו למשל: דעו לכן, נשים יקרות, נושא שירת נשים הוא 'עניין בטחוני' חשוב ממדרגה ראשונה! עובדה היא, שהרמטכ"ל ומפקד קורס קצינים ואפילו הרבצ"ר נדרשים אליו. ב"ה, הגענו למצב שבו מפקדים מתרווחים בכורסותיהם בסלון ונהנים מהשלום ששורר בכל פנה בבית... בעיית ההתחמשות הגרעינית האיראנית נפתרה. האיום בחזית הצפונית קטן עלינו. בעיות של ביטחון פנים, מה זה בכלל? ובקיצור, זכינו למימוש חזונו של הנביא ישעיהו: "וכתתו חרבותם לעתים וחניתותיהם ל(מ)זמרות". מהיום ואילך הצבא צועד על זמרתו. אין צורך לנצח במלחמה, אלא "למנצח שיר מזמור". ואולי: למנצחת את הצבא. או למנצח שיר מזמרת...
ואולם, מרים לא השתמשה בטיעונים כאלה. משום שטיעונים כאלה אינם 'עוברים מסך'. לצערנו הרב, יש בנו תחושה כואבת שהבנים היקרים האלה, שכל חפצם לשמור על קלה כבחמורה בצבא, טובים לבשר תותחים אבל אין אפילו ניסיון קל להתחשב ברגשותיהם. מי שחושב שניתן לוותר על אותם חיילים חדורי מוטיבציה ומלאי אידיאלים בשירות הצבא, טועה טעות חמורה. מי שחושב ש'שירת הברבור' של זמרת במופע רשמי בצבא יכולה להוות תחליף ללוחם חדור אמונה וביטחון ומוטיבציה, שינסה, אבל זה מסוכן! לא ניתן לוותר כל כך בקלות על אחוז כה גבוה של מתגייסים ליחידות קרביות לטובת תחליף כה מפוקפק.
ההלכה לא תשתנה לעולם. ההלכה אינה עצה ואינה בגדר המלצה! רמטכ"ל מתחלף ואף גם רבצ"ר, "ודבר אלוקינו יקום לעולם!" (ישעיה מ, ח).
מרים, בשירת הנשים שלה ביחד עם בנות ישראל, העלתה את הנשים אל אותו הרף שעליו עומדים הגברים. אבל לא עמהם!
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









