ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש כאן עוד כמה שאלות. מהו "ותען להם מרים"? על איזו שאלה ענתה מרים? אם היתה כאן שירת נשים, היה לו לכתוב ולהתנסח כך: "ותען להן" ולא "להם"! ומדוע 'בחרה' מרים דווקא את השורה הזאת: "שירו לה' כי גאה גאה, סוס ורוכבו רמה בים", מתוך כל שירת הים?
בספר 'ילקוט לקח טוב' בשם ספר 'ילקוט מאמרים' בשמו של הג"ר ישעיה חשין זצ"ל מובאת תשובה אחת על כל השאלות הללו. "ותען" לדבריו, היא אכן תשובה לשאלה. כאשר נתבקשו הנשים להצטרף לשירתה של מרים, הן הקשו: "ולשמחה מה זה עושה?" (קהלת ב, ב) והסבירו: נכון, גם אנחנו טעמנו את טעם השעבוד וגם אנחנו נושמות לרווחה לנוכח השחרור המיוחל. ואולם, השחרור כשלעצמו איננו המטרה, איננו התכלית. היציאה ממצרים היא שלב בדרך להתגבשותנו כעם ולקראת קבלת התורה. זהו היעד! והרי הנשים פטורות מתלמוד תורה! אשר על כן, על מה יש להן לשמוח ולשיר? כך הקשו הנשים למרים. ומרים ענתה: להם, לגברים! כלומר, נשים יקרות, אל תזלזלו במעמדכן ובתפקידכן. אתן ניצבות לימין הגברים. יש לכן תפקיד חשוב בבניין הבית היהודי, בביצור התא המשפחתי. כלומר, המילה "להם" היא התשובה של מרים על השאלה: למה? ('למה', אותיות 'להם'). בלעדיכן אין סיכוי להקים בית, ואל נא תזלזלו בייעוד זה.
ואם תרצו, ממשיכה מרים, יש לי הוכחה עבורכן, שגדול כוחו של המסייע ככוחו של המבצע. שכן בטביעת המצרים בים סוף נאמר "סוס ורכבו רמה בים!" מילא, הרוכבים, מגיע להם! אבל הסוסים, מה הם אשמים? ואולם, מכיוון שאלמלא הסוסים לא היה כל סיכוי למצרים לקיים מרדף אחרי בני ישראל, והללו סייעו בידם לבצע את זממם, לכן נענשו אף הסוסים. גם אתן, ממשיכה מרים, מהוות נדבך מכריע וחשוב, ציר מרכזי בהקמת בית ישראל. וזה לבד מצדיק את העובדה שחלקכן בנס יציאת מצרים שקול לזה של הגברים. וזו מהווה סיבה מספיק טובה לצאת בשיר ובמחול.
תופים במדבר
חז"ל העלו את השאלה: מהיכן התופים במדבר? (רש"י על פי המכילתא) ותשובתם: מהמזוודות! כלומר? מפרש רש"י: מובטחות היו צדקניות שבדור, שהקב"ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים! כולנו יודעים מהו פירושה של נסיעה של משפחה לשבת. זוהי לוגיסטיקה אחת גדולה. ישנו צורך בהתארגנות מסודרת. צריך לזכור שלא לשכוח שום פרט ושום פריט: בגדים לכל ילד, מוצצים, טיטולים, דייסות, טלית של שבת, שמלה לערב ושמלה ליום וכו' וכו'. והנה, בתוך כל ההתארגנות של היציאה ממצרים באשמורת הבוקר, מבקשת האישה העברייה לא לשכוח את התופים. ומן הסתם הגבר מתקומם: לשם מה התופים? זה בדיוק מה שחסר לנו עכשיו?! והאישה מרגיעה: חכו ותראו, כי עוד נזדקק להם לתופים במדבר. וכך אכן היה. ראו עד היכן הגיעה מידת האופטימיות והאמונה והביטחון של האמהות במצרים!
רש"י אף מעיר הערה חשובה שמתנגשת, אולי, עם פקודת מטכ"ל: "ותען להם מרים" - משה אמר שירה לאנשים. הוא אומר להם והם עונים אחריו. ומרים אמרה שירה לנשים.
מרים לא ניסתה לבאר לנשים את חשיבות שירתן כגורם המעלה את המורל לגברים... לכאורה, יכלה מרים לגלגל עיניים לשמיים ולהסביר לבנות ישראל את 'חשיבות' הופעתן בשירה מול בני ישראל כגורם (מ)'מלכד': רק כך נוכל למגר את האויב... אין לכן מושג, נשים יקרות, כמה זה חשוב שתופיעו ב'טקסים הממלכתיים' של הצבא, בסיום קורסים וסתם כך בערבי ה(אוי ואב)וי!
אילו לא היינו אנכרוניסטים, היינו מציגים את עמדתה של מרים בצורה הרבה יותר משכנעת מכפי שהציגה אותה מרים בעצמה. אני הייתי שם בפיה של מרים מילים גדולות והתנסחות בומבסטית כמו למשל: דעו לכן, נשים יקרות, נושא שירת נשים הוא 'עניין בטחוני' חשוב ממדרגה ראשונה! עובדה היא, שהרמטכ"ל ומפקד קורס קצינים ואפילו הרבצ"ר נדרשים אליו. ב"ה, הגענו למצב שבו מפקדים מתרווחים בכורסותיהם בסלון ונהנים מהשלום ששורר בכל פנה בבית... בעיית ההתחמשות הגרעינית האיראנית נפתרה. האיום בחזית הצפונית קטן עלינו. בעיות של ביטחון פנים, מה זה בכלל? ובקיצור, זכינו למימוש חזונו של הנביא ישעיהו: "וכתתו חרבותם לעתים וחניתותיהם ל(מ)זמרות". מהיום ואילך הצבא צועד על זמרתו. אין צורך לנצח במלחמה, אלא "למנצח שיר מזמור". ואולי: למנצחת את הצבא. או למנצח שיר מזמרת...
ואולם, מרים לא השתמשה בטיעונים כאלה. משום שטיעונים כאלה אינם 'עוברים מסך'. לצערנו הרב, יש בנו תחושה כואבת שהבנים היקרים האלה, שכל חפצם לשמור על קלה כבחמורה בצבא, טובים לבשר תותחים אבל אין אפילו ניסיון קל להתחשב ברגשותיהם. מי שחושב שניתן לוותר על אותם חיילים חדורי מוטיבציה ומלאי אידיאלים בשירות הצבא, טועה טעות חמורה. מי שחושב ש'שירת הברבור' של זמרת במופע רשמי בצבא יכולה להוות תחליף ללוחם חדור אמונה וביטחון ומוטיבציה, שינסה, אבל זה מסוכן! לא ניתן לוותר כל כך בקלות על אחוז כה גבוה של מתגייסים ליחידות קרביות לטובת תחליף כה מפוקפק.
ההלכה לא תשתנה לעולם. ההלכה אינה עצה ואינה בגדר המלצה! רמטכ"ל מתחלף ואף גם רבצ"ר, "ודבר אלוקינו יקום לעולם!" (ישעיה מ, ח).
מרים, בשירת הנשים שלה ביחד עם בנות ישראל, העלתה את הנשים אל אותו הרף שעליו עומדים הגברים. אבל לא עמהם!
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
