דיני כבוד כהן | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הלכה ומנהג
כהנים

קטגוריה משנית

ספריה
ליקוטים א
כהנים ומצוות התלויות בארץ

12327

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קדושת הכהן
מצוות מיוחדות ייעדה התורה לכהנים, כדי לקדשם ולהכינם לתפקידם הרוחני. ככלל אפשר לומר שהאיסורים המיוחדים לכהנים נועדו לרומם אותם מעל הצדדים המסובכים והקשים שבמציאות. בשני תחומים הגבילה התורה את הכהנים, בתחום המשפחה ובתחום הטהרה. נעסוק תחילה במשפחה. אסור לכהן להתחתן עם גרושה או עם חלוצה, אבל עם אלמנה מותר לו להתחתן. וכן אסור לו להתחתן עם זונה. וכאן צריך לציין שהמושג זונה בתורה שונה מהמושג זונה בלשוננו. אצלנו מי שמפקירה עצמה תמורת תשלום נקראת זונה, ולדעת רבים אף אשה שקיימה יחסי אישות שלא במסגרת הנישואין נקראת זונה, אבל על-פי התורה אף שיש בזה איסור, עדיין בחורה זו לא נאסרה בחתונה עם כהן. ורק אשה שקיימה יחסים עם אדם שלפי התורה אסור היה לה להתחתן עימו, היא הנקראת זונה. למשל בחורה שזנתה עם גוי נקראת זונה, וכן בחורה שזנתה עם אביה או אחיה או אחד משאר קרוביה האסורים עליה, היא הנקראת זונה. אבל כאמור מי שקיימה יחסים עם אדם זר ללא נישואין, מכיוון שמבחינה עקרונית היתה יכולה להתחתן עימו, אין היא נקראת זונה, ואף שארעה לה תקלה, מותר לה עדיין להתחתן עם כהן. גם גיורת אסורה לכהן (שו"ע אה"ע ו, ח).

התחום השני של האיסורים נוגע להתרחקות הכהנים ממתים. אסור לכהנים להטמא למת, כלומר אסור להם לגעת במת או אפילו לשהות עימו בחדר אחד או אפילו תחת קורת גג אחת. ורק במקרים נדירים מותר לכהן להטמא למת. למשל אם אחד מקרוביו מדרגה ראשונה נפטר, מותר לכהן להטמא לו, ולשהות עימו תחת קורת גג אחת, ובשעת הצורך אף לגעת במת. הקרובים מדרגה ראשונה הם: אביו, אימו, אחיו, אחותו שאינה נשואה, בנו, ביתו וכמובן אשתו. ובמקרה נוסף מותר לכהן להטמא, אם מצא מת שאף אחד לא מטפל בו, כגון שמת לבדו במקום רחוק מהישוב, ואף אחד לא יודע על מקום המצאו, ופתאום מצאו הכהן בדרכו, במקרה כזה מצווה על הכהן לגמול חסד עם המת ולהביאו לקבורה. מת כזה נקרא בהלכה "מת מצווה", שמצווה גדולה לדאוג לו, ואפילו לכהן מותר להטמא למענו. הרב קוק הסביר שעל פי מושגי הנצח המוחלטים, המוות הוא חזיון שווא. למעשה הנשמה עוברת מעולם לעולם, מעולם נמוך לעולם גבוה יותר, ורק בעולם הזה המוות נראה כדבר נורא ומזעזע. ומאחר שתפקיד הכהנים לבטא דווקא את רעיונות הנצח, המדגישים את החיים ואת החסד, הרחיקה אותם התורה מן המוות, כדי שמבחינה רגשית לא יושפעו כל-כך מהצער והיאוש המלווים אותו (אורות הקודש עמ' שפ). ואמנם הרחקה זו אינה מוחלטת, ולקרוביהם או למת מצווה, הם נטמאים, אלא שבכל זאת הרחיקה אותם התורה באופן יחסי מהמוות.

אגב, בזמן בית-המקדש היה משמש בקודש הכהן הגדול, שדיניו חמורים יותר מדיני שאר הכהנים. משום שהוא, לרום מעלת תפקידו המקושר עם עולם הנצח, צריך להתרחק יותר מהצדדים הקשים והמסובכים שבחיים. לכהן הגדול אסור להטמא אפילו לקרוביו, ורק למת מצווה מותר לו להטמא. וכן אסור לו לשאת אשה אלמנה, ורק עם בתולה יכול הכהן הגדול להתחתן.

מצווה לכבד כהן
נאמר בתורה בפרשת הכהנים (ויקרא כא, ח): "וקדשתו כי את לחם אלוהיך הוא מקריב, קדוש יהיה לך, כי קדוש אני ה' מקדישכם". מכאן למדו חכמים שיש לכבד ולהקדים את הכהן לכל דבר שבקדושה. הוא מברך ראשון, ופותח בדברים ראשון, ואף בסעודה יש להקדים את הכהן ולתת לו מנה יפה תחילה. וזאת כאמור משום שהוא המיועד לעניינים שבקדושה. אולם חשוב להסביר, שלמרות שהכהנים ככלל נבחרו להיות אנשי החכמה והחסד בעם ישראל, מכל מקום אין זה שולל מכל בן ישראל אחר להיות תלמיד-חכם ואיש רוח. העניין בבחירת הכהנים, שרצתה התורה לייחד משפחה שלימה לעניינים שבקדושה, שעל-ידי כך יקל עליהם ללמוד ולהתקדם, מאחר שכל בני המשפחה עוסקים באותם הנושאים ומחזקים איש את רעהו (עיין בתחילת השיעור). אבל ברור שכל ישראל שייכים לענייני הרוח והקודש, וכן כתב הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל יג, יג): "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלהים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קודש קודשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים...".

וכן ההלכה לעניין הכבוד. המצווה להקדים ולכבד את הכהן לפני ה'ישראל' היא כאשר הכהן מלומד יותר, או אפילו כאשר הכהן וה'ישראל' שווים ברמתם הרוחנית. אולם אם ה'ישראל' תלמיד-חכם גדול יותר מהכהן, אין מצווה להקדים את הכהן לישראל. ויתר על-כן אמרו חכמים (מגילה כח, א), שכל מי שמקדים כהן עם-הארץ לפני ישראל תלמיד-חכם, הרי הוא מחלל את ה' ומבזה את התורה, ועליו נאמר (משלי ח, לו): "משניאי אהבו מות". ואמרו חכמים במשנה (הוריות ג, ח): שאפילו ממזר, שיחוסו פגום, אם הוא תלמיד-חכם, הרי שיש לכבדו יותר מכהן גדול שהוא עם-הארץ. וכן מסופר בתלמוד (יומא עא,ב), מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית-המקדש במוצאי יום-הכיפורים, וכל העם ליווה אותו בתהלוכה מכובדת לביתו. כיוון שראו האנשים את שמעיה ואבטליון שני חכמי הדור, עזבו את הכהן הגדול והלכו עימם. לאחר מכן כשבאו שמעיה ואבטליון לומר לכהן הגדול שלום, העליב אותם ואמר להם: "יבואו בני העמים לשלום", והתכוון לרמוז למיעוט יחוסם, שהיו ממשפחת גרים. ענו לו שמעיה ואבטליון: עדיפים בני גרים שנוהגים כמנהג אהרן, על בן אהרן שאינו הולך בדרכי אהרון הכהן, שהיה חכם וחסיד.

ואמנם להלכה, אסור להקדים כהן עם-הארץ לפני ישראל תלמיד-חכם. אבל כאשר גם הכהן תלמיד-חכם, אם ה'ישראל' חכם ממנו, מצד הדין ה'ישראל' קודם, אבל כיוון ששניהם תלמידי חכמים, והכהן אינו נופל באופן משמעותי מרמתו של ה'ישראל', מותר ל'ישראל' לוותר לכהן על כבודו, ויש בזה מנהג חסידות, ויזכה עבור זה לאריכות ימים (רמ"א או"ח קסז, יד; מ"ב ע"א).

האם מותר להשתמש בכהן
למדנו שיש מצווה לכבד את הכהן משום שהתורה ייעדה אותו לתפקידים מקודשים. על פי זה נפסקה הלכה בתלמוד הירושלמי (ברכות פ"ח ה"ה), שאין להשתמש בכהן, ומי שמשתמש בו הרי הוא כמועל (מזלזל) בהקדש. שכן השווה עזרא הסופר את כלי המקדש והכהנים זה לזה, כשם שהמשתמש בכלי המקדש לצרכי חולין מועל, אף המשתמש בכהנים מועל. אלא שמצד שני יש לנו הלכה, שאם כהן גנב ואין לו יכולת לשלם, הרי הוא נמכר לעבד עברי למספר שנים, ועל-ידי כך גובים את תשלום גנבתו. מכאן שאפשר להשתמש בכהן. התשובה לכך היא, שמשום קדושתו של הכהן, אסור לבקש ממנו עזרה ולהשתמש בו. אבל אם הכהן מיוזמתו רוצה להשכיר את עצמו לעבודה, מותר למעבידו להעסיקו בכל עבודה, שהרי הכהן מקבל על כך משכורת ומרצונו הוא בא לעבודה. ולכן אם הכהן גנב ואין לו יכולת לשלם, מאחר שחובתו לשלם את גנבתו, מותר למוכרו לעבדות למספר שנים.

על פי זה נפסק להלכה, שכל האיסור להשתמש בכהן הוא דווקא כשמבקשים ממנו את העזרה בצורה כזו שלא יהיה לו נעים לסרב, שאז נחשב הדבר כאילו כופים אותו לבוא לעזור. אבל אם הכהן מעצמו רוצה לעזור, מותר לקבל את עזרתו. וכן אם מבקשים ממנו עזרה בצורה כזו, שלא תהיה לו שום אי-נעימות לסרב, אם הסכים לעזור, מותר לקבל את עזרתו. ואמנם יש מחמירים, שכל זמן שהכהן לא מרוויח שכר או טובת הנאה אחרת, אין להשתמש בו (ט"ז סעיף ל"ט). אבל לדעת רוב הפוסקים אם הכהן מוכן ברצון לסייע לישראל, אין בזה שום איסור (רמ"א או"ח קכח, מה; ערה"ש קכח, עב).

אגב, מעניין להזכיר כאן, שעל פי ההלכה, כהן שבתו יצאה מכלל ישראל ומקיימת יחסי אישות עם גוי, אין מצווה יותר לקדשו ולכבדו, משום שנאמר (ויקרא כא, ט): "ובת איש כהן כי תחל לזנות - את אביה היא מחללת". ואף שהוא עצמו עדיין חייב לשאת כפיים ולשמור על כל מצוות הכהונה, מכל מקום הציבור אינו מחויב לכבדו.

האם מותר לכהן לעבוד בבית-חולים
למדנו שאסור לכהן להטמא למתים, כלומר אסור לו לגעת במת או לשהות עימו תחת קורת גג אחת. ועל פי זה יש מקום לברר האם מותר לכהן לעבוד בבית-חולים, שהרי ישנו חשש סביר שימות שם מת, וימצאו הכהן והמת תחת קורת גג אחת. הרב פיינשטיין (אג"מ יו"ד ח"ג קנ"ה) פסק שאסור לכהן לעבוד בבית-חולים, וכן אסור לכהן ללמוד רפואה, משום שגם בעת הלימודים וגם בעת עבודתו בבית-חולים יאלץ להטמא פעמים רבות למתים. ואף שיש מצווה להציל חיי אדם, מכל מקום יש הרבה ישראלים שיכולים ללמוד רפואה, ואין צורך שדווקא הכהנים שאסור להם להטמא למתים ילמדו רפואה, וכן דעת רוב הפוסקים 1 .

אך יש פוסקים שמקלים לכהנים לעבוד בבית-חולים, משום שניתן לומר, בכל פעם שהם נכנסים לבית-החולים, אולי אין שם מת באותה שעה, או שהטומאה לא תעבור מהאזור של המת למקום שבו הכהן עובד, כגון שיש מחיצות שלמות בין האגף של המת למקום עבודת הכהן. וכן סובר בעל תשובות ציץ-אליעזר (טז, לג; יז, ח). אבל ללמוד רפואה, אסור, משום שלימודיו דורשים ממנו שיתבונן ויגע במתים. הרב גורן זצ"ל פסק, שלכתחילה ודאי ראוי שכהן לא יעבוד בבית-חולים ולא ילמד רפואה, אבל אם הדבר בנפשו, וכל חשקו של הכהן הוא רק ללמוד ולעסוק ברפואה, ניתן להתיר לו משום שיש בזה מצווה של הצלת נפשות 2 . ובכל מקרה ומקרה ראוי שכהן שרוצה לעבוד בבית החולים או ללמוד רפואה יתייעץ לפני כן עם רב.

^ 1 . שו"ת מהר"ם שיק או"ח שג; מלמד להועיל ח"א לא; עשה לך רב ח"ג לב; ילקוט יוסף ח"ז ל, ז; שבט הלוי ח"ב קסד. וכן הרב אונטרמן כפי שמובא בספר תורת הכהן והלוי ע' פ"ה המליץ שכהנים לא ילמדו רפואה, וכן הרב הרצוג לא התיר לכהנים ללמוד רפואה, אבל מפני שיש בזה ספיקות, אין יכולים לקרוא לרופא שומר מצוות עבריין שו"ת יו"ד ח"ב קמה. ויש פוסקים מעטים שהתירו משום הצלת נפשות או משום ספק היוחסין, עיין אנציקלופדיה הלכתית רפואית ח"ג ערך כהן.
^ 2 . ההיתר מבוסס על כך שהכהן יענוד רומח קטן או שרשרת ממתכת שנגעה במת, שדין הטומאה של השרשרת כאבי אבות הטומאה, ומאחר שלהרבה פוסקים אין איסור שהכהן יגע במתכת שנגעה במת, כמובא ברמב"ם הלכות אבל ג, ב, וברמ"א יו"ד שס"ט, ממילא הוא רשאי לענוד את השרשרת. ומאחר שהוא כבר טמא, אין איסור שיוסיף ויטמא על-ידי טומאה נוספת, כך כתב בספר היובל לרב קירשנבלום עמ' כט. ויש שחלקו וסברו, שאף שהוא טמא מהשרשרת, אסור לו להטמא מטומאת מת ממש, הרב בלייך והרב הלפרין בקובצי הלכה ורפואה ח"ג וח"ד.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג
רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד

כהנים

בין אדם לחברו
כבוד רב, זקן וכהן
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תמוז תש"ס
כהנים
הלכות נשיאת כפים לכהן בעל מגבלה גופנית
הרב מיכאל יומטוביאן | אב תשע"ז
1 דק'
כהנים
כהנים שאינם ראויים
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
4 דק'
נשא
בין הנזיר לכהן
הרב אביחי קצין | א' סיוון תשס"ט

כהנים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
21 דק'
צניעות
הלכות צניעות א'
הרב אליעזר מלמד | סיון תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אורי שרקי
הרב חגי לונדין
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב יעקב שפירא
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב דוב בערל ויין זצ"ל

בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז