ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מידת האהבה צריכה להיות מלאה בלב לכול. אהבת כל המעשים, אהבת כל האדם ואהבת ישראל. אהבה היא קשר וחיבור פנימי ועמוק. אנו בניו ותלמידיו של אברהם אבינו, אשר הרגיש אהבה ודאגה לכול.
ראשית, אני מרגיש קרוב לכל עם ישראל. אנחנו עם אחד, כולם "בני בכורי ישראל" ואפילו בשעה שעובדים עבודה זרה. כל ארבעת הבנים הם בנים, והורים אוהבים וקרובים לכל ילדיהם. אפילו הבן שהוציא עצמו מן הכלל, אנו לא מוציאים אותו והוא בבחינת בן. אין ציבור יותר קרוב ופחות קרוב. ציבור זה עם ישראל על כל גווניו.
כל מי שאוהב את הקב"ה, אוהב את כל בריותיו. שהרי את כולם עשה בחוכמה וממידת הטוב של "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", וממידת החסד "עולם חסד ייבנה".
בחוברת "לשלשה באלול" מביא הרצי"ה זצ"ל מדברי אביו הרב זצ"ל שאמר על ערש דווי: "הפירוד הוא יסוד הכפירה! אין שום היתר לפירודים ציבוריים בישראל".
ובמקום אחר כתב הרב זצ"ל : "אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים, אף על פי שפירוד גמור, כהעולה על לב המנתחים באכזריות אי אפשר הוא והיֹה לא יהיה. זאת היא ממש מחשבה של עבודה זרה כללית, שהננו בטוחים עליה שלא תתקיים" (אורות התחיה, פרק כ').
הקב"ה נתן תורה לעם ישראל שהיו בו ערב רב וכל המדרגות האחרות של ציבור. הקב"ה לא הכריז כי נתינת התורה היא דווקא לסוג אחד של אנשים מעם ישראל שהם קרובים וראויים יותר מסוג אחר. אנחנו משפחה אחת, "בית יעקב".
ובכל אופן, באחדות ובקרבה לכולם יש מדרגות. הכותרות של מפלגה אחת צעקו את הפסוק "חבר אני לכל אשר יראוך". נכון, קיים חיבור וקרבה יתרה "לכל אשר יראוך". לכל מי שהוא ירא שמיים יש לנו חיבור חזק יותר. באופן פרטי יש כאלה שהחיבור אליהם קרוב יותר וחזק יותר כי הם יראי ה'.
אלא שהשאלה היא מי הוא ירא ה'. כיצד מודדים ובוחנים יראת שמיים? בכל דור ודור קיים קושי גדול להכריז ולהכיר ביראי ה', שהרי "האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". הראייה החיצונית מטעה. האם כל מי שהולך עם כיפה או כובע הוא ירא שמיים? האם כל מי שלובש ציצית עונה לקריטריון של "יראוך"?
השאלה קשה בכפל כפליים בדורות שעליהם נאמר "טב מלגאו וביש מלבר". תקופה שבה הפער בין פנים לחוץ, בין נגלה לנסתר, הוא גדול יותר והמראה החיצוני מטעה ביותר.
תוכנית החלוקה
באחת הפסקאות הנוקבות והלא פשוטות מבהיר הרב קוק זצ"ל: "יש כפירה שהיא כהודאה, והודאה שהיא ככפירה. כיצד? מודה אדם שהתורה היא מן השמים, אבל אותם השמים מצטיירים אצלו בצורות כל כך משונות, עד שלא נשאר בה מן האמונה האמיתית מאומה. וכפירה שהיא כהודאה כיצד: כופר אדם בתורה מן השמים, אבל כפירתו מיוסדת רק על אותה הקליטה שקלט מן הציור של צורת השמים אשר במוחות המלאים מחשבות הבל ותוהו, והוא אומר, התורה יש לה מקור יותר נעלה מזה, ומתחיל למצוא יסודה מגדולת רוח האדם, מעומק המוסר ורום החכמה שלו. אף על פי שעדיין לא הגיע בזה למרכז האמת, מכל מקום כפירה זו כהודאה היא חשובה, והיא הולכת ומתקרבת להודאת אמונת אומן. ודור תהפוכות כזה, הוא נדרש גם כן למעליותא. ותורה מן השמים משל הוא על כל כללי ופרטי האמונות, ביחש של מאמר המבטאי שלהן אל תמציתן הפנימי, שהוא העיקר המבוקש באמונה" ( אורות האמונה, כפירה, עמוד 48, א).
לא כל מי שאומר שהוא מודה בתורה מן השמיים והוא קורא קריאת שמע הוא בהכרח ירא ה'. ולא כל מי שכלפי חוץ אינו אומר שהוא מאמין הוא לא ירא ה'. יש מצב ש"תופשי התורה לא ידעוני", ובית שני חרב למרות שלמדו הרבה תורה אבל לא בירכו בתורה תחילה.
הניסיון לחלק בין ציבורים יראי שמיים ובין כאלה שלא הוא לא אמיתי. באופן פרטי יש מדרגות והדבר מאוד תלוי מהיכן נובעים הדיבורים והמעשים בכל אדם ואדם. הדברים נכונים בכל דור ודור, ובמיוחד בתקופתנו. יש כאלה שמאמינים ויש כאלה שאינם מאמינים רק מן השפה ולחוץ.
בגלל הקושי בזיהוי הנכון של "יראוך", ראוי ורצוי שכל אחד יעסוק ביראת ה' שלו וילמד זכות על אחרים. מידת החיבור והקרבה תהיה לכולם. מכל אחד נלמד ונתחבר לדברים החיוביים והטובים שיש בו, ונתרחק מהדברים השליליים שבו. כך מפרש המלבי"ם את הפסוק בתהילים (קיט, סג): "ואני נעשיתי חבר לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך - שבכל חבורה של מצווה השתתפתי עמהם". נתחבר לכל חבורה שעושה מצווה. למי שעוסקים במצוות יישוב הארץ, למי שעוסקים בלימוד תורה, לאחרים שעוסקים בעזרה לזולת, וכן על זה הדרך. והאמת והשלום אהבו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
