ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
"שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם" (בראשית ט' ו).
לאחר חג הסוכות, בו זכינו לשבת בצלה של הסוכה ננסה לברר יותר לעומק את פשרו של ה"צל" ומתוך כך גם נוכל אולי לברר קצת יותר את פשר המושג "צֶלֶם אֱלֹקים".
מבחינה הלכתית, החלק החשוב ביותר של הסוכה הוא הסכך היוצר את הצל. אין כל בעיה הלכתית לצמצם את הדפנות עד למינימום - שתי דפנות והשלישית אפילו טפח, כשגם שתי הדפנות יכולות להיות מאוד מאוד חלקיות (לא נכנס במסגרת זו לפרטי ההלכות). לעומתן, הסכך חייב לענות להגדרה המחייבת של "צלתה מרובה מחמתה". חכמי האמת מגדירים את הסוכה דווקא כך: "ועל דא כתיב כל האזרח בישראל ישבו בסכות כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסכות תחות צלא דמהימנותא" (זוהר פרשת אמור דף קג עמוד א).
בספר תהילים אנו מוצאים את הצל לא רק במשמעות של הצללה, אלא גם במשמעות של הצלה. נדגים זאת בעזרת שני מקורות:
א. "יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן:...כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת" (צ"א א-ג).
ב. "יְקֹוָק שֹׁמְרֶךָ יְקֹוָק צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה" (קכ"א ה-ו).
הצורך במחסה ובהגנה הוא צורך בסיסי של כל אדם, לפי זה, המקלט הבטוח ביותר הוא הסוכה, שמבחינה רוחנית יכולה לספק את המחסה הטוב ביותר.
אם אכן הרוחניות היא המחסה והמגן הטוב ביותר, נוכל להבין אחרת גם את פרשיית בריאת האדם שם נאמר:
"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם" (בראשית א' כו-כז)
(במאמר מוסגר נציין כי בפסוקים הבאים מצוי המקור לאיסור אכילת בשר).
נסביר כי הצל = הצלם אלקים שמגדיר את האדם ומבדילו משאר בעלי החיים, הוא זה שמאפשר ויוצר את הקשר עם בורא עולם, מה שמעניק משמעות הרבה יותר עמוקה לחייו.
הסכנות הגשמיות מקבלות מימד מצומצם יותר, כאשר הדגש הוא על הרוחניות ועל הנשמה ולא על הגוף.
אם כך, קל יותר להבין את משמעות בריאתה של האשה דווקא מן הצלע כמתואר בכתוב:
"וַיַּפֵּל יְקֹוָק אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה: וַיִּבֶן יְקֹוָק אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם" (בראשית ב' כא – כב).
שותפות זו שעיקר הגדרתה רוחנית, היא המאפשרת לחסות בצל השכינה, בבחינת "זכו שכינה עמהם".
מי שלא הבין זאת נכונה היה למך, שקשריו עם אשתו צלה לא היו דרך לחסות בצלו של הקב"ה, אלא שהיא נקראה "על שם שיושבת תמיד בצלו [של למך]" (רש"י על פי המדרש).
הבה נתפלל כי נזכה להביא לידי ביטוי בצורה המירבית את היותנו נבראים ב"בְּצֶלֶם אֱלֹקים"
ולחסות כמה שאפשר תמיד בצל השכינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
