ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הגמרא ביארה מהו המקור לכך שמותר לנסות את ה' במצוות הצדקה, אך לא ביארה מה הטעם שמצוות צדקה שונה בזה משאר המצוות?
המאירי מבאר (שם) שאין היתר לתת צדקה כשמטרת הנתינה היא לתועלת של התעשרות, אלא שברור שאדם שמקיים את מצוות הצדקה יתעשר, שהרי מידותיו של ה' הם מידה כנגד מידה, ולכן אם אדם מנסה זה יצליח, אבל אסור לשנות את כוונת המצווה, וכלשונו: "כל לעשות על מנת כך אסור". וכן כתב בשל"ה (מסכת מגילה פרק נר מצוה) שאסור לתת צדקה בשביל להתעשר, אלא שברור שמי שנותן צדקה מתעשר.
לעומתם רס"ג (אמונות ודעות מאמר ז אות א) סובר שמותר לתת צדקה על מנת להתעשר, ולבחון את ה' אם הוא ראוי לעשירות, ואיסור 'לא תנסו' הוא רק לנסות כשאינו מאמין בה' באופן מוחלט, ובוחן האם 'יש ה' בקרבנו אם אין', אבל כשמאמין בה', ורק בוחן אותו במשהו שיש בידו יכולת לעשות, אין כלל איסור, ולדעתו מותרת נתינת צדקה למטרת התעשרות1. לפי דברי רס"ג אפשר לפרש שכוונת הגמרא (ר"ה ג ע"א) שלגוי אסור לתת צדקה על מנת שיחיו בניו, היא משום שהגוי אינו מאמין בה' ורוצה לנסות את ה' כדי לדעת אם להאמין בו, אמנם יהודי מאמין בה' ומנסה את עצמו אם ראוי שיעשה לו נס, ולכן ליהודי מותר לתת צדקה על מנת שיחיו בניו.
שיטה שלישית היא שיטת רדב"ז (שו"ת ח"ג תמא) הסובר שמעיקר הדין היה צריך להיות איסור לנסות גם במצוות הצדקה, אמנם, מפני תקנת עניים, וכדי שיתנו יותר צדקה, תיקנו שיוכלו האנשים לתת צדקה בשביל כדי להתעשר. וכמו כן גם דין הגמרא (ר"ה ד ע"א ופסחים ח ע"א) שאדם יכול לתת 'סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני' ונחשב צדיק גמור, הוא גם משום תקנת עניים. וכן כתב רדב"ז גם בפירושו לרמב"ם (הלכות מתנות עניים ז, י) שהסיבה שכופים על מצוות צדקה אף שמתן שכרה בצידה, היא מאותה סיבה שמותר לנסות, שעושים פעולות עבור תקנת העניים גם אם אינם מהדין.
הרמ"א (יו"ד רמז, ד) פוסק להלכה שמותר לנסות את ה' רק במצוות הצדקה: "אסור לנסות את הקב"ה כי אם בדבר זה שנאמר ובחנוני נא בזאת", אמנם מביא מחלוקת האם הפסוק והגמרא נאמרו רק במעשרות, או גם בכל מצוות צדקה: "וי"א דוקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקב"ה אבל לא בשאר צדקה (וכ"כ ר' יונה בספרו שערי תשובה שער ג אות ל)".
סיכום: ג' שיטות יש מדוע מותר לנסות במצוות צדקה: א. מאירי – אסור לנסות גם בצדקה, אלא שבצדקה יש הבטחה מיוחדת. ב. רס"ג – אין איסור כלל לנסות את ה', אלא אם כן מנסה את ה' מחמת חסרון אמונה. ג. רדב"ז – אסור לנסות בכל מצווה אלא שבמצוות הצדקה התירו לנסות לצורך העניים.
_______________________________________________
בנוסף נראה ממנו שאין הבדל בין מצווה זו למצוות אחרות, וזה דין בכל המצוות שאין איסור לנסות את ה' אלא באופן של חוסר אמונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
