ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הרהר האברך בלבו: למה שלא איהנה גם אני מהמצה השמורה של המגיד הקדוש?! בטוחני שעל ידי אכילת המצה אשיג השגות גבוהות ואגיע למעלות רמות! לאחר לבטים החליט למסור לרבי לוי יצחק רק שתיים מהמצות, ולומר לו שזה כל מה ששלח לו המגיד ואת השלישית ייקח לעצמו לליל הסדר, וכך עשה.
בערב ליל הסדר הִרבה האברך בהכנות רוחניות כדי לאכול ממצתו של המגיד בקדושה ובטהרה. הוא הרבה בלימוד הלכות, מדרשים ותורת הסוד הקשורים לליל הסדר, טיהר את גופו במקווה ועשה כל מה שביכולתו כדי שיהיה ראוי להשגות הגבוהות שישיג באכילת המצה הקדושה.
הגיע ליל הסדר. לאחר קריאת ההגדה הגיע הרגע המיוחל. האברך נטל את ידיו ובירך בכוונה עצומה "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על אכילת מצה".
לאחר שהאברך לעס את המצה והחל לבולעה, נפל לפתע מכיסאו ארצה והתעלף. ילדיו נדהמו והחלו לבכות, אשתו החלה לזעוק וכל השכנים באו במרוצה לשמע זעקותיה הרמות. לאחר עמל רב במשך דקות ארוכות הצליחו השכנים להשיב את רוחו. האברך פקח את עיניו, ולאחר שהביט בסובבים אותו התעלף שוב. וכך הדבר נשנה כמה פעמים והמהומה גברה.
אשת האברך מיהרה לביתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהיה שקוד על ליל סדרו עם בני משפחתו ואורחיו, וסיפרה לו כשהיא ממררת בבכי על הצרה הגדולה שאירעה להם זה עתה במהלך הסדר. הרבי ביקש שתספר לו מה אירע בדיוק ולא תסתיר ממנו דבר.
האישה סיפרה כי בעלה הביא לסדר מצה מיוחדת מהמגיד ממזריטש וכאשר טעם מן המצה נפל ארצה והתעלף. רבי לוי יצחק אמר בדאגה: "אם בעלך אכל מן המצה הזאת, איני יכול לעזור לו. הוא אכן זקוק לרחמים גדולים".
כאשר שמעה זאת האישה צערה גבר והיא פרצה בבכי גדול והחלה ליילל: "אנא רבי, עזור לי! עשה הכול כדי להציל את בעלי שהתמוטט! הוא יהודי למדן וירא שמיים ויש לנו ילדים רכים..."
לקח רבי לוי יצחק בידו מעט מן היין שבכוסו, הערה לכוס שנייה וציווה על האישה שתשפוך מהיין הזה לגרונו של בעלה והקדוש ברוך הוא יעזור שהוא יתאושש. מיהרה האישה עם כוס היין לביתה והערתה את תכולתה לתוך גרונו של בעלה המוטל ארצה. לאחר שהאברך טעם מעט מן היין, הקיא את המצה ומיד הוטב לו. הוא הצליח להרים את פלג גופו העליון, ולבסוף קם על רגליו לצהלת אשתו וילדיו ולשמחת כל מי שנאסף סביבו.
למחרת ביום החג הזמין רבי לוי יצחק את האברך לביתו. כאשר הגיע האברך שאל אותו הרבי: "ספר לי מה ראית אמש בליל הסדר בעת שהתעלפת".
"קודם כול, חייב אני להודות בפני הרבי כי עשיתי עוול", אמר האברך בעיניים מושפלות, "המגיד הקדוש ממזריטש שלח בידי שלוש מצות שמורות בשבילכם. אך אני מסרתי לידכם רק שתיים ואילו את השלישית השארתי לעצמי, כי היה לי חשק גדול לאכול מהמצה שהמגיד שלח במיוחד לכם. לא יכולתי להתאפק..."
"אבל תכף לאחר שבירכתי על המצה", המשיך האברך לספר, "וטעמתי ממנה מעט, הרגשתי כאילו אני מרחף בעולמות עליונים שלא ידעתי על קיומם. ראיתי לנגד עיניי מראות משונים שהטילו עליי אימה ופחד גדולים עד שהתעלפתי. לאחר מכן, כאשר העירו אותי מעלפוני, חזרו המראות המשונים ולא משו מנגד עיניי, וכך התעלפתי שוב. ורק אז, לאחר שהקאתי את המצה בזכות היין שהרבי שלח לי, נעלמו כל המראות הנוראים מנגד עיניי וחזרתי לעצמי ולסדר המשפחתי".
"עליך להפיק שני לקחים מן המקרה הזה", אמר רבי לוי יצחק לאברך, "קודם כול, שצריך להיזהר מספק איסור גניבה. והעיקר: אסור לאדם לבקש להתעלות יותר ממה שראוי לו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
