ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
רשב"א (ד"ה אמר ליה) הביא את דברי רבא בהמשך הגמרא שמציין שאישה אינה מתגרשת אם בעלה נותן לה גט ואומר שהנייר יישאר להיות שייך לו, ורק האותיות שבגט שלה. והקשה שגם כשאדם נותן גט לאישה, ואת החומר שממנו עשוי הגט, הוא לא נותן לה בתור גט, אלא נותן לה בתור פירעון החוב, הוא בעצם אומר שהגיליון יישאר שלו, ואותו הוא נותן לה לצורך אחר, ואם כן הגט צריך להיות פסול באופן זה?
תירץ הרשב"א שאמנם, אם אכן כוונת הבעל לתת לאשה את הגט רק לצורך פירעון הכתובה, האישה לא תהיה מגורשת, ורק אם הבעל נותן לאישה את הגט על מנת שהיא תתגרש בו, רק שהוא אומר לה שהוא נותן לה גט בשווי גבוה, והוא מבקש שהיא בתמורה תמחל לו על הכתובה, אז הגט מועיל.
רמב"ם (גירושין ח, טו) לא הזכיר כלל בדבריו שהאישה מוחלת בתמורה, והאחרונים נדרשו לשאלה מדוע. מעשה רוקח (שם) ורש"ש (על הגמרא שם) ביארו שניתן לתרץ את קושיית הרשב"א בדרך אחרת: במקרה שהבעל משאיר את הנייר שלו, יוצא אכן שה'אותיות פורחות באוויר', אך כאן הבעל נותן לאשה את שטר הגט, אלא שהוא רוצה תוך כדי גם לפרוע לה חוב אחר, ואין בכך כל בעיה כיון ששטר הגט בסופו של דבר יהיה שייך לאישה, והוא היה יכול לתת שטר בשווי של פרוטה ואפילו פחות, ולכן אין הכרח שהיתרה תינתן בתורת גט.
כך גם עולה מתוספות (ד"ה התקבלי) שספק הגמרא הוא האם נתינת גט חייבת להיות רק לשם גירושין, ולא לשם דבר אחר, או שהיא יכולה להיות גם לשם עניין אחר כמו פירעון הכתובה. ומסקנת הגמרא לפי הסבר התפארת יעקב היא שכיון שתשלום הכתובה הוא חלק מתהליך הגירושין, לכן נתינת הגט יכולה להיות גם לשם פירעון הכתובה.
בספר 'גט פשוט' (לרב משה בן חביב סימן קכד אות מה) כתב, שלפי דברי הרשב"א, אם הבעל אומר לאשה 'התקבלי גיטך ופרעון כתובתך בזהב שבגט', האישה אינה מגורשת כיון שבמפורש הוא אמר לה שהוא נותן לה את הגט לצורך פירעון, ולא בתמורה למחילה שלה.
ט"ז (אבן העזר קכד, יח) כתב שלשיטת הרשב"א פירעון הכתובה יועיל רק במקום שבו לא מגרשים בעל כורחה של האישה, כיון שהמחילה על הכתובה תלויה בהסכמתה של האישה.
סיכום: אדם הנותן גט בשווי גבוה לאשתו, ואומר לה סתם 'הרי גיטך וכתובתך' היא מגורשת, ולדעת הרשב"א זה עובד מצד מחילת האישה על הכתובה. לפי זה כתבו חלק מהאחרונים שצריך שנתינת הגט תהיה מדעת האישה, וכן שלא יאמר הבעל במפורש שהיא מקבלת את שווי הגט בתור פירעון כתובה. לעומת זאת יש שלמדו שהרמב"ם ותוספות חולקים על דברי הרשב"א, וסוברים שמסקנת הגמרא היא שנתינה כזו מועילה הן לגירושין והן לפירעון הכתובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
