ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסנת בת יפה
מספרים, שפעם אחת בעקבות גירושין של בני זוג, פרצה מריבה גדולה בין משפחות הבעל והאישה. המריבה התלהטה, והמשפחות פנו לבית הדין שיפסוק אצל מי יגדל הילד המשותף. בית הדין פסק שהילד יגדל אצל האם, אך משפחת האב סירבה לקבל את הדין, והמריבה הפכה לקטטה של ממש.
בעקבות זאת, החליטה האם לפנות לאביר יעקב, שיושיע אותה ויאשר את פסק הדין. פנתה האם לביתו של רבי יעקב, ושם נאמר לה שהרב יצא לפני זמן קצר לכפרי הסביבה. באותם ימים, היו שודדים בדרכים, והסכנה הייתה גדולה. בכל זאת, מיהרה האישה לצאת לדרך, והשיגה את רבי יעקב ושמשו.
גוללה האישה באוזני הרב את סיפורה, בעוד השמש מזרז אותה מפני סכנת השודדים. אך הרב האזין לדבריה ברוב קשב, ואף שאל כמה שאלות, וסבלנותו של השמש הלכה ופקעה. לבסוף התיישב הרב לכתוב לה פסק דין, והשמש יצא מדעתו.
ניגש השמש וביקש שימהרו לעיר הקרובה, ושם יכתוב הרב את פסיקתו, מפני הסכנה הגדולה. השיב ה'אביר יעקב' – "סכנה?! הסכנה היא במקום שבו מטים משפט." רק כשסיים הרב לכתוב את פסק ההלכה, ומסר אותו לאישה, הסכים להמשיך במסע. (חכמה מקדם עמ' 18).
אחד העמודים המרכזיים, שעליהם עומד העולם ועומדת כל חברה מתוקנת הוא עמוד המשפט והדין. כבר אמר רבן שמעון בן גמליאל (אבות א, יח)- " על שלושה דברים העולם קיים: על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו..".
נכונים הדברים אפילו אצל אומות העולם, שהרי 'דינים' היא אחת משבע מצוות בני נוח. גם הגויים המחוייבים רק במצוות המוסר הבסיסי המתוקן, מחוייבים להעמיד בתי משפט שידאגו לכך שיהיו בחברה אמות מידה של סדר חברתי מתוקן. (ונחלקו הראשונים אם בתי דין אלה צריכים לדון כדיני תורה או שעליהם לדון כפי רצונם, אך העיקר הוא שיהיה סדר וצדק).
בישראל בתי הדין תופסים מקום מרכזי מכיוונים נוספים. מצאנו שתנאי הכרחי לגיור הוא קבלת הגוי לישראל על ידי בית דין. אמנם מצאנו בתי דין של הדיוטות שגיוריהם כשרים בדיעבד אך צריך בית דין. בפשטות ניתן לומר שהטעם לכך הוא שבית הדין מייצג את ה'ממסד' של עם ישראל. כביכול, בית הדין הוא הייצוג של עם ישראל בזעיר אנפין. לכן גר מתקבל רק על ידי בית דין, כי כדי שגר יצטרף לעם ישראל עליו להתקבל על ידי עם ישראל, ואת זאת מייצג הבית דין. למדנו מכאן את מרכזיות בית הדין והמשפט המתוקן.
לאור זאת ברור, שכל פגיעה בסמכויות בית הדין וסילוף המשפט, ממוטט את יסודות העולם העם והחברה, ומהווה סכנה גדולה. וכבר מצאנו ב'פתח אליהו', ש"משפט עמודא דאמצעיתא', ללמדך שעמוד המשפט המתוקן הוא העמוד המרכזי עליו נסמך העולם. ממילא סילוף המשפט ממוטט את עמוד התווך של העולם ומסכן את העולם.
ואכן, מצאנו בתנ"ך שהנביאים זועקים פעמים רבות על סילוף הדין והצדק, ומזהירים מההשלכות הקשות מהעניין שעלולות ח"ו לפגוע קשות בעם ובירושלים.
רבי יעקב אבוחצירא מלמד אותנו שיעור מעשי בחשיבות הגדולה שיש למשפט צדק. הוא מזדרז לכתוב פסק דין להשיב הצדק על תילו, ומלמד בכך את האחריות שיש לרב להשיב לכל הפונים עליו בשאלות תורניות, ועל חשיבות הזריזות בעניין. יתר על כן מלמד הרב שהסכנה נמצאת בעיוות הדין יותר מאשר הסכנה הפיזית.
השודדים והדרכים מייצגים תמיד את הסכנות הצדדיות, המצויות ביציאה מהעיר וממקום היישוב (מהר"ל), ובא רבי יעקב ומלמד שאלו הן סכנות צדדיות לעומת עיוות המשפט הפוגע בעמוד המרכזי וסכנתו מרובה.
בשנים האחרונות, ובייחוד בתקופה האחרונה, חשים חלקים גדלים והולכים של העם, שמערכת המשפט הישראלית הולכת ופונה לכיוון של עיוות הדין. בכך מועלת מערכת זו בתפקידה וממוטטת את העמוד המרכזי של הצדק החברתי. על עיוות זה לעורר אותנו לפעולה וחתירה לשוב למשפט התורה - למשפט הצדק והיושר, שיאחד מחדש את עם ישראל על בסיס טוב ומתוקן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
