ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
אך בשלב הבא יכולים וחייבים לבוא גם חשבון נפש וקריאה לתשובה. כך בכל אסון וצרה, כדברי הרמב"ם בתחילת הלכות תעניות, וכל שכן במציאות שמתרחשת מראשיתה כתוצאה ממעשה בני אדם. בשורות לקמן אינני מדבר על חשבון הנפש של כל אחד ואחד, וכל אחד יודע את אשר עליו לתקן, לב יודע מרת נפשו, אלא חשבון נפש ותשובה ציבורית. תשובה כללית, שלנו, שכמובן אינה קשורה כלל לחשבונות שמיים ביחס להרוגים עצמם.
כמה מעגלים לתיקון. אפשר וצריך לעסוק בפשטם של דברים: חובת הזהירות הגדולה בציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". בייחוד לאחר תקופת הקורונה הארוכה, שבה למדנו שיעור גדול במהותו של פיקוח נפש ציבורי והזהירות הכפולה שצריכה להיות בהקשרים אלו. דומה שלא הפנמנו מספיק את המסר. התיקון הוא הן בקשר לשינוי כולל בהיערכות להילולא והן בכלל הזהירות בשמירה על חיי הנפש.
עוד מעגל הוא התיקון הגדול, הקשור בימי ספירת העומר, של "ואהבת לרעך כמוך". לנהוג כבוד זה בזה, שכן כולנו גוף אחד, נשמה אחת. כאשר איננו מבינים זאת, ואנו דוחקים זה בזה, הרי שאנו גם נדרסים זה על זה. לאחר תקופה ארוכה של מחלוקות עזות קיבלנו מסר ברור ממרום: לא זו הדרך. ביום שבו פסקה המגיפה של תלמידי רבי עקיבא אירע האסון הגדול, ללמד אותנו שהתיקון הזה חייב להיעשות בכל דור, וביתר שאת בדור שלנו. ענווה, הקשבה, שיח, כבוד לזולת, עין טובה, אהבה, שיתוף פעולה. אלו המילים ואלו הערכים שאנו צריכים להתעורר להם.
בשני התיקונים הללו עלינו לעסוק, אך מגמת השורות לקמן היא לעסוק בתיקון שלישי. אני מניח שלא הכול יסכימו, אך אבקש, בהמשך לתיקון הקודם, כי יאזינו ויקשיבו.
תוכחתו של החת"ם סופר
ביום כ"ד בטבת שנת תקצ"ז (1837) אירעה בגליל רעידת אדמה עזה. העיר שנפגעה בצורה הקשה ביותר הייתה צפת. כאלפיים יהודים נהרגו, בתים רבים נחרבו עד היסוד ורבים משארית הפליטה של הקהילה עזבו את העיר. כמה חודשים לאחר מכן, בשבת קודש פרשת אמור (הפרשה שקראנו למחרת האסון במירון!), נשא החת"ם סופר, מגדולי הדור, דרשה ארוכה ומזעזעת את הנפש בבית מדרשו בעיר פרשבורג. הדרשה נדפסה לימים בספרו תורת משה.
הוא מתחיל בתיאור האסון הנורא ובצורך של כל בית ישראל לעזור לניצולים, יושבי ארץ ישראל. "על ההרים אשא נהי, ועל נאות מדבר קינה, שמועה שמענו אוי נא לנו כי גבירה לוקה, בעוונותינו הרבים, ותתגעש ותרעש ארץ הקדושה, נפלו גיבורי ישראל, תלמידי חכמים וצדיקים הרבה, וגם נחרבו בתי כנסיות ובתי מדרשות..."
בהמשך הוא מביא דברים ששלח לו רבי ישראל משקלוב, בעל 'פאת השולחן'. הסימן כי מדובר בזמן של עקבתא דמשיחא, שבו "הגליל ייחרב", ועל כך שיש לתקן את חטא שנאת חינם שבגללו חרב הבית. אולם החת"ם סופר לא מסתפק בדברים אלו ומוסיף על כך דברים נוקבים שעיקרם קנאת ירושלים. הוא בונה את דבריו על מדרש שוחר טוב, על הפסוק בתהילים "המביט לארץ ותרעד" (תהילים קד, לב), שם אליהו הנביא מסביר שרעידת הארץ היא מפני שהקב"ה רואה שבתי תיאטראות וקרקסאות בנויים, ואילו ירושלים הקדושה חרבה ושוממה.
ובכן, ממשיך החת"ם סופר ואומר דברים מבהילים: "לפי דברי אליהו זכור לטוב, שרעידת הארץ הוא מקנאת ירושלים, נראה לי כי צדיק הוא אלוקינו, וקנאת ירושלים עשתה זאת. כי שם שער השמיים, עיר שחוברה לה יחדיו, שם הר המוריה, עקידת יצחק, שם שכב יעקב וחלם לו סולם, שם הר בית ה' ותל שכל פיות עליו פונים, ולא זזה שכינה מכותל מערבי. והנה, לגמרי זה מקרוב מאה שנים, שמו פניהם לצפת, כי שם קבר איש אלוקי הרשב"י במירון, והאר"י בצפת, וכל העולים לארץ ישראל לא שמו פניהם אלא לצפת וטבריה, וירושלים נשכחה לגמרי".
ומוסיף החת"ם סופר: "לא שם איש על לב אלא לעלות להילולא דרשב"י אשר כבר היה לי ויכוח עם הגאון מהר"ז מרגליות זצ"ל, היכן מצינו לעשות יום מועד ביום סילוק צדיק... ועל כל פנים לא ידעתי מה מקום להילולא ולעזוב את ירושלים עד החימה עמה בעוונותינו הרבים, וצדיק ה' המביט לארץ ותרעד". בסוף דבריו הוא משבח את רבי ישראל משקלוב, אשר עלה בעקבות רעידת האדמה עם שארית קהילת הפרושים לירושלים.
אמת, ירושלים עיר הקודש בנויה כיום כפל כפליים והרבה מעבר לכך מאשר הייתה בזמן החת"ם סופר, ועל כך אנו מודים, משבחים ואומרים שירה. זאת ועוד, רבים הבאים להתפלל בכותל המערבי במשך כל השנה. אולם הלב של ירושלים, בית המקדש אשר בהר המוריה, עדיין עומד חרב ושומם, כדברי אליהו הנביא. נוכרים נכנסים ומהלכים בו כבתוך שלהם, ואנו לבושתנו שותקים, ואולי גם מורגלים ועומדים.
וכאן עלינו לשאול את עצמנו: האם לא התבלבלנו בדרך? התבוננתי במדרש שהביא החת"ם סופר במקורו (המובא גם בירושלמי ברכות ט, ב, ובתנחומא בראשית יב) והנה, בכולם לא נאמר "ירושלים" אלא: "בית מקדשו חרב".
מאמינים אנו שהדרך הארוכה לבית המקדש ולגאולה השלמה עוברת גם בעניינה של מירון. בדבקות בצדיקים, בלימוד תורת הנסתר, כשם שהיא עוברת בלימוד תורה בכלל, בשמירת המצוות ובתיקון המידות ועוד. הכול אמת. אולם, האם נכון הדבר שהעלייה לרגל ההמונית, הגדולה, אחת בשנה, היא למירון ולא לירושלים עיר הקודש?! האם לא התבלבלנו בין הדרך למטרה?! משנה לשנה גדלה והולכת העלייה אל מירון, והנה יצרנו חלילה מעין תחליף לעלייה לרגל, במקום ובזמן.
נחת רוח גם לנשמת רשב"י
בשבועות שלפני האסון שמענו באוזנינו אנשי ציבור הזועקים שלא להגביל את מספר העולים למירון, שכן "דין מירון כדין הר הבית". הלב נחמץ. מוכיחים הם את טענתם מתפילת הנוכרים בהר הבית, ואינם שמים על לב שהם משווים את מירון לקדושת הר הבית, ואף מסתמכים על בזיונו בידי נוכרים. ועוד נשמעו המילים: "הסירו ידיכם מהר קדשינו" (כותרת בעמוד הראשון בעיתון המבשר, כ"ו בניסן). כן, כן, הר מירון נהיה להר הקודש, ורבה המבוכה (בהערת סוגריים נוסיף כי הכול כעת מודים שהלוואי והיו הרשויות מצליחות לעמוד בלחץ ואכן מצמצמות את כמות העולים, והדברים מתקשרים במישרין עם התיקון הראשון שבו עסקנו).
אני הדל אוחז בשיפולי הפוסקים המתירים, ואף סבורים שמצווה היא, לעלות בטהרה וביראה להר המוריה, ואף לעשות הרבה יותר למען בניין בית הבחירה. אך גם הסוברים שאין לעשות כן (ואכמ"ל להאריך בדיונים אלו), האם קנאתה ועלבונה של ירושלים לא צריכה לבעור בליבותם, כשם שבערה בליבו של החת"ם סופר לפני כמאתיים שנה?
אחיי ורעיי, הצעתי היא שנקבל על עצמנו שאת הילולת ל"ג בעומר הבאה, שנת תשפ"ב, נקיים רבבות עמך בית ישראל בעיקר בירושלים עיר הקודש. תהיה הדלקה צנועה גם במירון, כהמשך למסורת ארוכת שנים, אך העיקר – בירושלים. בטוח אני שיהיה הדבר לנחת רוח ולשמחה גם לנשמת רבי שמעון בר יוחאי זיע"א.
אפשר שיהיה הדבר סביב הר המוריה, ברחבות הכותל המערבי, הדרומי, הצפוני והמזרחי. אפשר שיהיה הדבר במרומי הר הזיתים, הר המשחה, שם קבורים צדיקים וטהורים, רבנים, אדמו"רים ואנשי מעשה, מהם מגדולי המקובלים הדבקים בכל מאודם בתורת רשב"י וממשיכי דרכו כמו רבי חיים בן עטר - אור החיים הקדוש, רבי שלמה שרעבי – הרש"ש הקדוש, ועמהם מרן הראי"ה זצ"ל ותלמידיו הגדולים.
ליבי אומר לי, אף שאינני נביא ולא בן נביא, שהקב"ה מעורר אותנו ואומר: הגיעה העת לעלות ממירון לירושלים. ואולי, אם נחליט לעלות ירושלימה, יפתח ה' לנו גם את הדרך, בלבבות ובמעשה, לעלות כולנו בטהרה ולכל הדעות בשלוש פעמי רגלינו לשמוח לפני ה' בגיל וברעדה בהר המוריה, הר הקודש באמת, האחד והיחיד.
הערה: הדברים נכתבו בתום השבעה וקודם אירועי השבוע החולף, שבו נרמס בידי מתפרעים כבודה של ירושלים כולה והר הבית בפרט, ודומה שהדברים מקבלים כעת יתר תוקף. מילותיו של מוטה גור "הר הבית בידינו" מקבלות משמעות חדשה. אכן, בידינו הדבר.
הרב פרנק הוא רב היישוב עמונה־עמיחי
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








