ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- שבת ומועדים
- חנוכה
- הלכות חנוכה
הברכה השלישית היא ברכה מיוחדת וחריגה. הנוסח שלה הוא ללא ספק נוסח של ברכת שבח, אך אין לנו ברכות רבות המשבחות באופן הזה, בצמוד לקיום מצווה.
בגמרא (שם) אומר רב ירמיה שלא רק המדליק נר חנוכה, אלא גם הרואה נר חנוכה צריך לברך. רש"י מסביר שוודאי שאין הכוונה לברכת ההדלקה, שהרי אי אפשר לברך ברכת המצוות ללא קיום המצווה. הכוונה היא לברכת 'שעשה נסים'.
זה מעלה לנו מספר אפשרויות שונות להבנת הברכה:
א. ברכת 'שעשה נסים' זו ברכה על נרות החנוכה. נרות החנוכה נועדו לפרסם את הנס, כאשר הנס מתפרסם אצל האדם זו השעה שבה מברכים. על פי שיטה זו יש מקום להתלבט אם אפשר לברך את הברכה יותר מפעם אחת. יתכן וכל פרסום של הנס יחייב בברכה חדשה.
ב. ברכת 'שעשה נסים' היא ברכת הודאה על ימי החנוכה. הזמן הנכון לברך את הברכה הוא בשעה בה האדם חווה את הנס בצורה המשמעותית ביותר.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
36 - חמדת השבת: סגירת זבובים וספק פסיק רישא
37 - חמדת השבת: ברכת 'שעשה נסים לאבותינו'
38 - חמדת השבת: תפילת הערב אין לה קבע
טען עוד
אם כך, יש לברך בשעה שהאדם מדליק. אם הוא אינו מדליק, עליו לברך בשעה שהוא רואה וחווה את פרסום הנס. לפי הבנה זו, לכאורה מי שאינו מדליק ואינו רואה יברך את הברכה על עצם היום.
נבחן את דברי הראשונים על הסוגיה:
הריטב"א מתלבט מהו סדר הברכות הנכון: האם יש לברך את שלושת ברכות ההדלקה, ולאחר מכן להדליק, או לברך את ברכת המצווה, להדליק, ולאחר מכן לברך את שתי הברכות האחרות, שכן הן שבח המחובר לפרסומי ניסא. לכאורה האפשרות הזאת מתאימה לאפשרות הראשונה שהצגנו: הברכה היא על פרסום הנס (מסופר שכך נוהגים חכמי בריסק). יש לציין שגם לפי הפסיקה המקובלת, שמברכים את שלושת הברכות לפני ההדלקה, עדיין ניתן לומר שאדם מברך 'שעשה נסים' על כך שהוא עומד לפרסם את הנס, והרואים מברכים על ראיית פרסום הנס.
הרא"ה (מובא בר"ן שם) אומר שהמדליק מברך את הברכה, ולאחר מכן הרואים, העומדים סביבו ויוצאים ידי חובת נר חנוכה בהדלקתו, מברכים את ברכת 'שעשה נסים'. כלומר, הגמרא מדברת על הטקס הקבוע: אדם אחד מוציא ידי חובה, בברכת שלושת הברכות, ולאחר מכן הרואים הנמצאים שם ויוצאים ידי חובה בהדלקתו, יוצאים ידי חובה בהדלקה, אך לא בברכה. בדבריו מאוד ברור שהכוונה היא לאפשרות הראשונה, שהברכה מחוברת וחלה על נרות החנוכה.
רש"י (על הדף) מביא בשם רבינו יעקב שהרואה מברך את ברכת 'שעשה נסים' רק אם הוא אינו מדליק נרות חנוכה באותו לילה. הריטב"א מתלבט בדבריו: האם הכוונה היא שבהזדמנות הראשונה שהוא רואה נר חנוכה הוא מברך, גם אם יברך מאוחר יותר על הדלקתו שלו, או שכוונתו שמברך רק אם אינו מתכוון להדליק כלל. יתכן ושתי האפשרויות תלויות בצדדים שהצענו: אם יש לברך בכל יום על פרסום הנס המשמעותי ביותר שיש לאותו האדם, יש להעדיף ברכה על הדלקה על פני ברכה על ראייה. אך אם הכוונה היא שיש לברך על עצם פרסום הנס, יתכן ויברך פעמיים (אפשרות שלישית היא שיש להקדים ולברך על הראייה, ולא לברך שנית על ההדלקה שלו עצמו).
המאירי אומר שמי שלא הדליק וגם לא עתיד להדליק צריך לברך את הברכה בלי לראות. הוא מביא שאמנם היו שחלקו עליו, אך הוא נחוש שעליהם לברך. מדבריו עולה כאפשרות השנייה: יש לברך בכל יום מימי החנוכה על הדבר הקרוב ביותר לפרסום הנס שאפשר. מצד שני, הוא גם מדגיש שאין לברך יותר מפעם אחת בכל ערב.
הצד הנגדי למאירי הוא הרמב"ם (בתשובה הנספחת להלכות חנוכה פרק ג הלכה ד), האומר שאם אדם יודע שהוא עומד לראות חנוכיות רבות, הוא מברך 'שעשה נסים פעם אחת. אך אם הוא רואה חנוכיות חדשות, עליו לברך 'שעשה נסים' מחדש. יתכן ואדם יברך את ברכת 'שעשה נסים' פעמים רבות באותו היום.
לשיטתו אכן יש כאן ברכה מיוחדת במינה. מוטל עלינו לפרסם את הנס, לנו ולסביבה שלנו, ובכל פעם שאנו רואים נרות חנוכה חדשים, עלינו לשוב ולהשתאות, לשוב להזכיר לעצמנו שאכן נס גדול היה פה. יתכן וזהו גם חלק מפרסום הנס: מטרת הדלקת הנרות היא להזכיר את הנס. רק על ידי הזכרת הנס – בברכה! – אנו מקיימים את פרסום הנס כראוי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
