ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לאחר שנפטרה אמנו, לפני מספר שנים, התחלנו בתורנות ביקורים אצל אבא, כדי שלא יישאר לבדו.
לפני כמה חודשים עבר אבא להתגורר אצל אחת מאחיותינו, וכל הילדים שכרו עבורו דירה בקרבת מקום. תקופה קצרה הוא גר באותה דירה, אך לפתע החליט שהוא חוזר לביתו הראשון.
אנו, כבנים ובנות נשואים מתלבטים, האם כדאי להעביר אותו לבית אבות או להמשיך "משחקים" כאלה של היום פה ומחר שם.
לפני כמה חודשים עבר אבא להתגורר אצל אחת מאחיותינו, וכל הילדים שכרו עבורו דירה בקרבת מקום. תקופה קצרה הוא גר באותה דירה, אך לפתע החליט שהוא חוזר לביתו הראשון.
אנו, כבנים ובנות נשואים מתלבטים, האם כדאי להעביר אותו לבית אבות או להמשיך "משחקים" כאלה של היום פה ומחר שם.
תשובה :
אימרה שגורה בפי העם: אמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים וגם יותר. אבל עשרה ילדים מתקשים לגדל אמא אחת. באימרה זו יש ביקורת וגם קביעת מציאות. הביקורת היא, הכיצד, כמה משפחות אינן מסוגלות לשאת בנטל של אב או אם מבוגרים, וכי שכחו את הימים בהם גודלו כולם באותו בית? אך יש בכך גם ראייה של המציאות: אכן, להורים פשוט וברור שהם מביאים ילדים לעולם ומטפלים בהם במסירות ובאהבה. אך לילדים הדבר לא מובן מאליו.
ובעניינכם: יפה שקיבלתם על עצמכם אחריות על כך שאבא לא יישאר לבדו. זו מידה של הכרת טובה כלפי הורים. עם זאת, אנו כבנים ובנות צריכים להכיר את נפש ההורים, ולאור זאת לכלכל את מעשינו. יש כאן באמת היפוך הסדר הרגיל. שהרי בדרך כלל הורים הם הנדרשים להכיר את נפש ילדיהם. אך מגיע גיל ושלב בחיים בו הילדים הם הצופים כאילו מלמעלה על הוריהם, ולאחר ניתוח נכון מקבלים החלטה כיצד לנהוג. כלל ראשון הוא, שלעולם, טוב יותר להורה מבוגר להיות קרוב לילדיו, מאשר לשהות בבית אבות . כמובן, יש מקרים של חוסר ברירה, כאשר אין לילדים אפשרות לטפל בהורה, אם מחמת מחלת ההורה, או חלילה, מחלה של הילדים הגורמת להם למגבלה ביכולת הטיפול בהורה. אך כאמור, זה מצב של חוסר ברירה. כל זמן שאפשר, ראוי ונכון הוא, שהילדים יטרחו , ואף ישנו מסדר החיים הרגיל, כדי שההורה יהיה בקרב המשפחה. כלל שני הוא, שהילדים צריכים ללכת עם ההורה, בקצב שלו, ולא להקדים את המאוחר . הורה מבוגר, בדרך כלל, הגיל ההולך ועולה, גורם להרחבת המוגבלות שלו והגברת הצורך בהישענות על ילדיו. אנו, כבנים ובנות, רואים כבר את העתיד, ומעוניינים לתת פתרון אשר יענה הן על צרכי ההווה והן על צרכי העתיד. ולא היא: אנו חייבים להתאזר בסבלנות, ובכל מצב לתת פתרון למצב הנוכחי, למרות שאנו יודעים שבקרוב ישתנה המצב, וממילא נצטרך להיערך מחדש. נשוב אם כן, למצב אותו תיארתם במשפחתכם: אבא רשאי להחליט לחזור לדירתו הקודמת, בה התגורר עם אשתו המנוחה. ברור שעליכם, הבנים והבנות, זו הכבדה גדולה, מפני שקרוב לודאי שתצטרכו לחזור ולסדר תורנות של נוכחות אצל האב. ומן הסתם, אחרי פרק זמן, האב יחליט שהוא רוצה לחזור לגור ליד בִּיתו, באותה דירה ששכרתם עבורו. קבלו עליכם כנתון, שאתם הולכים עם ההחלטות של אבא. כמובן, אפשר לדבר עם אבא ולנסות להסביר לו שיש תועלת רבה עבורו במגורים ליד הבת, אבל אם האב לא יקבל את ההסברים, אתם מסכימים ביניכם להתנהל לפי דרכו של האב. וכל זמן שיש בכחכם, שאו בעול, ועשו זאת בשמחה, כי בכך אתם מקיימים באמת מצוות כיבוד אב. אני מניח שיש לכם גם ילדים בוגרים, נכדים לאבא, שתפו גם אותם, במידה ובמשקל, בתורנות אצל הסבא, וגם בפניהם, הציגו את הדברים בצורה שמחה, כזכות לילדים ולנכדים ללוות אב מבוגר, לא כאין ברירה של: "מה אפשר לעשות, יש לנו אב עקשן ובשל כך אנו סובלים ומשלמים ביוקר", אלא כמצוה המתקיימת בשמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
