ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- לימודי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה ידוע מ"ש רבינו הרמב"ם זיע"א, שקבע שהדיבור מתחלק לחמשה סוגים, והם:א. מצוה.ב. אסור.ג. מאוס.ד. אהוב.ה. מותר. והרי באורם בקצרה:
א. מצוה. הדבור שמצוה לדבר בו ללא הגבלה הוא עסק התורה ולימודה. וכמ"ש רז"ל ודברת בם, בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים (יומא י"ט ע"ב). וכן אמרו ז"ל, מה אומנותו של אדם בעוה"ז, ישים עצמו כאלם, יכול אף לדברי תורה, ת"ל צדק תדברון (חולין מ"ט ע"א). והכונה בזה היא, שרק בדברי תורה מותר לו לאדם לדבר כאות נפשו.
ב. אסור. הדיבור האסור הוא כגון דבר שקר ועדות שקר, רכילות, לשון הרע, נבלות הפה, וכדומה
ג. מאוס. הדיבור המאוס הוא שאין בו שום תועלת, כמו איך התעשר פלוני, איך התנהגות מלך פלוני בהיכלו, איך היתה סיבת מות פלוני, והסוג הזה נקרא בפי חכמנו ז"ל שיחה בטלה.
ד. אהוב. הדיבור האהוב הוא לדבר בשבח המעלות השכליות או המדות הטובות, ובגנות הפכן, וזה נקרא דרך ארץ.
ה. מותר. הדיבור המותר הוא, הצריך לאדם לפרנסתו ולעסקיו ולשאר עניניו ההכרחיים (ראה הרמב"ם ז"ל בפירושו לאבות פ"א משנה י"ד). ובעצם אפשר לכלול אותם בשלשה, מצוה, אסור, מותר.
דבר הלמד מהדברים הנ"ל שהסוג השייך למצוה דהיינו לימוד התורה, וכדומה, מצוה לדבר אפילו כל היום. והסוג השייך לאסור, דהיינו לשון הרע וכדומה, יש להתרחק לגמרי ממנו. והסוג השייך למותר, דהיינו לצרכיו החמריים ההכרחיים, יש לדבר רק מה שצריך.
ולזה הזהירונו רבותינו הקדושים לבל נכשל ח"ו בעון לשון הרע, רכילות או שיחה בטלה, באומרם שלשון הרע שקול כנגד שלש עבירות שהן ע"ז ג"ע ושפ"ד (ערכין ט"ו ע"ב, ירושלמי פ"ק דפאה). והוא אחד מארבע כתות שאין מקבלות פני שכינה (סוטה מ"ב ע"א). ואמרו היכי דמי לשון הרע כגון דאמר היכא משתכח נורא אלא בי פלניא (ערכין שם), ורצונם בזה להורות שאפילו אומר את האמת נקרא לשון הרע, כי זה הוא ההבדל בין לשון הרע ובין מוציא שם רע. ועוד עונשים קשים רבים ועצומים לאין ספור המבוארים בדבריהם ז"ל בש"ס ובמדרשים, אשר המתבונן בהם אין ספק שכל עצמותיו יאחזמו רעד ותסמר שערת בשרו מדבריהם החוצבים להבות אש.
ואמנם בהשקפה ראשונה נראים הדברים כבלתי מובנים לשכל האנושי הפשוט, איך ע"י הדיבור שאין בו שום ממש ושום פעולה מגיע לאדם עונש כבד כאמור, וגדול עונו מנשוא.
אולם הסבר דבר זה הוא, עפ"י מ"ש חכמי הטבע, כי יסוד האויר הוא ספוגיי וקל מאד ועם היותו רוחני הוא גשם גמור, וכשהאדם מדבר מנענע האויר ומתבקע ונרשמים בו כל אותם הדברים בדיוק. והסוד הנפלא הזה נתגלה בימינו ע"י המצאות כלים חדישים הקולטים דברים מהאויר, כמו הרדיו הטלפון וכדומה (ראה כל זה באורך בספר חמדת ירושלים להגרב"ץ אלקלעי ז"ל מעלה טי"ת עש"ב).
וכמו כן ידוע שאדם המבטיח לחבירו איזה דבר ולא מקיים הבטחתו, אומרים עליו הפתגם ההמוני "בצאיך יא כמון" דהיינו אשקך הכמון (הכמון נזכר בישעיה כ"ח כ"ה, תרומות פ"י מ"ד, ועוד, ובלע"ז קימ"ל). והכונה בזה, כי בארצות החמות בזמן שמתחיל הכמון לצמוח, ועליו מתחילים ליבול מרוב החום ואין מים להשקותו, עובר בעל השדה או שלוחו בין התלמים ואומר בקול רם, בצאיך יא לכמון, הלוך ושוב כמה פעמים, ולקול קריאתו מתחילים העלים לחיות מבלי להשקותם, וככה ממשיך עד הקציר. ולכן משתמשים בפתגם הזה על האדם המבטיח ואינו מקיים (ראה בספר עשיר ורש להרב הנ"ל מ"ט ע"ב ד"ה עוד ע"ש).
לאור האמור מובן הדבר היטב, שרבותינו הקדושים אשר נגלו להם כל תעלומות חכמה, ביודעם הסוד הנפלא הנ"ל שיש בדיבור, שכל מה שהאדם מדבר נחקק ונרשם למעלה בדיוק גמור, בלי תוספת ומגרעת, הקפידו מאד מאד בענין לשון הרע, רכילות, שיחה בטלה וכדומה. ופרט ללימוד התורה או לצרכיו ההכרחיים, עליו להזהר לשים לפיו מחסום. והתנא הקדוש רשב"י זיע"א אמר אלו הייתי עומד בהר סיני כשנתן הקב"ה התורה לישראל הייתי מבקש ממנו שיברא לאדם שני פיות, אחד שיעסוק בתורה, ואחד שיעשה כל צרכיו, ואך חזר בו ואמר ומה כשיש לו רק פה אחד אין העולם יכול לעמוד מלשון הרע שלו, אם היו לו שני פיות על אחת כמה וכמה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ב).
תכלית הדברים, על האדם לדעת שכל דבריו נכתבים בספר. ולכן יש לשקול כל מלה וכל משפט, טרם יצאו מפיו, אם אין בהם צד איסור. ורק אז ישב לבטח שקט ושאנן בגופו ובנפשו. וכמ"ש החכם מכל אדם, מות וחיים ביד לשון (משלי י"ח כ"א), וכן שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו (שם כ"א כ"ג).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








