ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
אנו בנים להורים מתבגרים, כולנו נשואים ובעלי משפחות. אנו דואגים מאוד להורינו משום שהם גרים לבדם, שניהם לא בריאים, ונזקקים מידי פעם לטיפולים. כמו כן, הם נוהגים לבד ברכב, וכבר מספר פעמים שהיו להם תאונות, כנראה משליטה לא מלאה. ביקשנו מהם לעבור לדיור מוגן אבל הם מתעקשים להסתדר לבד. האם יש זמן בו מפסיקים להתחשב בדעתם?
תשובה:
כיבוד הורים היא מצוה קלה שבקלות וקשה שבקשות. מחד, מה יותר פשוט וברור מלכבד את הורינו אשר גידלו אותנו ודאגו לכל מחסורנו. מאידך, מגיע גיל בו הבנים כבר מפלסים לעצמם דרכי חיים עצמאיות. כאשר מגיע הזמן בו ההורים נזקקים לעזרת הילדים, עלולה להתפתח התנגשות בין דרכם של ההורים לדרכם של הבנים.
במצב כזה, אנו חייבים לאמץ שני כללים: הכלל הראשון הוא, שילדים לא מלמדים את ההורים, ובודאי לא אומרים להם מה לעשות. דרכו של עולם היא, שהורים מחנכים ומלמדים את ילדיהם, ולא להיפך. כלל זה נכון גם במקום או בזמן שהילדים הנם בעלי יכולות גבוהות יותר מההורים, יכולות בחומר או יכולות ברוח. המדרש (פרקי דר' אליעזר פ"ב) מספר על ר' אליעזר בן הורקנוס שעזב את בית אביו ועלה ללמוד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי. אביו שלא שמע ולא ידע מה מעשיו, עלה לירושלים ובא לבית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי כדי לצוות שהבן הסורר לא יקבל חלק בירושה. רבן יוחנן בן זכאי ציוה על ר' אליעזר להתחיל לדרוש בדברי תורה, ופתאום שם ר' אליעזר לב לכך, שאביו עומד על רגליו ושומע. אמר לו: "אבא, שב, שאיני יכול לומר דברי תורה ואתה עומד על רגליך". למרות היחס הקשה שהפגין האבא כלפי בנו, לא יכול היה הבן לראות את אביו כתלמיד העומד לפני רבו. על פי כלל זה, אתם הבנים יכולים ורשאים להציע להורים לעבור למגורים בקרבת מקום אליכם, או לעבור לדיור מוגן, אך כל זמן שאינם מתרצים לכך, יישאר המצב על כנו, ללא שינוי.
הכלל השני שצריך להנחות אתכם הוא, שההורים הנם אנשים נבונים, וזכותם המלאה להחליט כיצד יבלו את שנות הזקנה שלהם. גם אם לכם הבנים, נראה שצורת חיים כזאת עלולה חלילה לקצר את ימיהם, מפני שהם חשופים לפגיעה בתאונת דרכים או מחולי, רק הם יכולים להחליט על כך. קחו לדוגמא, שבלחץ הבנים, יסכימו ההורים לדיור מוגן, בכך הנכם פותרים את הנושא החומרי, הדאגה לגופם של ההורים, לטיפול נאות במחלותיהם וכד'. אך שערו בנפשכם, למשל, שההורים לא יהיו מרוצים שם, והלחץ הנפשי שלהם יגבר עד שהוא, חלילה, יכריע אותם. אז יצא שכרכם בהפסד גדול, כי אם ימשיכו ההורים במצב הנוכחי, לפחות ברור שנפשית טוב להם, ויכולים הם להאריך ימים, גם אם מידי פעם יסבלו מתאונה או מחולי. השפיטה, מה באמת טוב יותר להורים, נתונה באמת רק בידיו של הקב"ה, שהוא בוחן עתידות. משום כך, תפקידנו רק להיות יועצים, אך אסור לנו להכריע לכאן או לכאן. וכאשר אין הכרעה, 'שב ואל תעשה עדיף', כלומר להשאיר את המצב כמות שהוא.
יסוד נוסף שחובה עליכם לדעת הוא, שמצוות כיבוד הורים המוטלת עליכם, איננה מצוה בכל מחיר ובלא כל מגבלות. מבחינה מוסרית וגם הלכתית, מצוות כיבוד הורים מוגבלת, למשל, אם אחד הבנים ייאלץ לעזוב את עבודתו, ולאבד את פרנסתו, מחמת הצורך לשהות עם ההורים, הרי הוא פטור מהמצוה. (מלבד "כיבוד בגופו" כמו רחיצה, סיכה, שהם טיפול בגופם של ההורים, ובכך הדין שונה, כפי שפוסק השו"ע יו"ד ר"מ, ה'). בכל אופן, ההגבלות ההלכתיות, המצמצמות את מצוות כיבוד הורים, לגביכם, משמעותם שאין לכם חובה "להפוך את העולם", כדי שההורים יסכימו לעקור דירתם למקום טוב יותר.
חובתכם רק לנסות, להביאם לחשוב אחרת ממה שהם חושבים כיום. אם תצליחו, מה טוב, ואם לא, קיימו בעצמכם את מאמר חכמים, איזהו עשיר השמח בחלקו. שימחו אתם, הבנים, בהורים שיש לכם, עזרו להם כפי יכולתכם, והיו שלמים עם רצונם של ההורים, כי רצונו של אדם, זהו כבודו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
