ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
האם בכל זאת ניתן לחייב גם במצבים שהמתחייב לא חשב מראש שבאמת יגיע אליהם?
הסוגיה שלנו (נדרים כז עמוד ב) מציעה פתרון לדבר, בקביעה שלהלכה אסמכתא קונה אם נעשית בבית דין חשוב (ואין בה אונס).
מהו בית דין חשוב?
הרמב"ם (פירוש המשנה בבא בתרא י, ה) כתב : "כל שנעשה בדרך זו נקרא אסמכתא, ולא יתקיים ממנה כלום ואינה חלה כלל, אלא אם כן קבל על כך קניין בבית דין חשוב, ויתפיס זכויותיו באותו בית דין.... ואין בית דין חשוב אלא אם היו סמוכים בארץ ישראל".
המשמעות היא שרק בית דין שדייניו נסמכו דור אחר דור, רב אחר רב, ממשה רבנו ועד ימיהם, נחשבים בית דין חשוב ומסוגלים לעקוף את בעיית האסמכתא.
לפי הרמב"ם, אם כך, אין שום אפשרות מעשית בימינו להשתמש בדרך זו בכדי לפתור את הבעיה.
אך ראשונים אחרים כתבו אחרת –
הרא"ש (פסקים בבא בתרא י, יט) כתב שבית דין חשוב הוא בית הדין הבקיאים בדיני אסמכתא, ומבינים שהאסמכתא כאן תועיל מכח הפקר בית דין.
והמרדכי (בבא מציעא ה, שכג) כתב שניתן להסתפק בבית הדין החשוב שבאותה העיר.
למה קניין בבית דין חשוב יחייב את המתחייב באסמכתא?
ניתן ללכת בשני כיוונים –
אפשר לומר שעקרונית אי-אפשר להתחייב באסמכתא, וכאן החיוב הוא מכח 'הפקר בית דין'. כך משמע מדברי הרא"ש, שכתב שצריך לעשות קניין בפני בית דין שיפעילו הפקר בית דין.
אך האפשרות הפשוטה יותר היא שקניין בבית דין חשוב מראה למתחייב שהקניין רציני, והוא לא יוכל לטעון מאוחר יותר שלא גמר בדעתו .
לא תמיד קל ונוח להטריח בית דין על כל שטר התחייבות שאדם צריך. אך אם אכן בכדי להתגבר על בעיית האסמכתא די שיהיה ברור שהמתחייב מתכוון לכך בכל הרצינות, לכאורה ניתן לעקוף את הצורך בבית דין בפועל. את הרעיון הזה הציע המהר"ם (תתקעו) – במקום להגיע לבית הדין החשוב ולבצע שם קניין, מספיק לכתוב בשטר שהקניין נעשה בבית דין חשוב, ובזה יובהר למתחייב שהכוונה כאן רצינית לגמרי.
לאור התפתחות זו, נעשה מקובל מאוד לכתוב, בסוף כל שטר, כדבר שבשגרה, "קנינא מיניה בפני בית דין חשוב, דלא כאסמכתא ולא כטופסי דשטרי". הדבר נהיה שגרתי עד כדי כך שבהגהות מיימוניות (מכירה יא, ז) כתב שכאשר אדם אומר סתם שיכתבו עבורו שטר – יכתבו שנעשה קניין בבית דין חשוב, מכיוון שזהו השטר הסטנדרטי.
סמ"ע (חושן משפט רז, מב) כתב שמוכח מדברי הפוסקים (הגהות מיימוניות, ורמ"א רז, טו) שכתיבה זו תחייב אפילו אם ידוע לכולנו שלא היה קניין בבית הדין [ברם הוא באמת משאיר בשאלה היאך תכסיס זה יועיל לשיטת הרא"ש, הטוען שההתחייבות באמת לא מחייבת בפני עצמה, אלא רק מכוח הפקר בית דין, אם כן ללא בית דין שיפקיר ההתחייבות לא תחול!].
האם התכסיס הזה יועיל לכל דבר?
לסיכום :
במצבים רבים בהם שאדם מתחייב התחייבות מותנית, יתכן מאוד שההתחייבות לא תחייב אותו, מכיוון שלא חשב ברצינות שההתחייבות תחייב אותו בפועל. הדבר הזה נקרא אסמכתא.
בסוגיה שלנו נאמר שניתן להתגבר על בעיית האסמכתא על ידי קניין בבית דין חשוב. ראינו שני כיוונים בראשונים כיצד נפתרת הבעיה – האם בעיית האסמכתא לא נפתרת, אך בית הדין מפעיל את סמכותו להפקיר ולהקנות לפי הצורך, או שמא רצינות המעמד מבהירה למקנה שהתחייבות זו אכן תחייב.
יש קושי פרקטי לבצע קניין בפני בית דין חשוב (בעיקר לפי השיטות שבית דין שכזה נכחד!). המהר"ם הציע לכתוב שהיה קניין בבית דין חשוב. כתיבה זו תיצור את הרצינות הראויה, גם אם היא לא אירעה בפועל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
