ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אפשר להבין זאת על פי דברי הגר"א בפירושו במשלי (כז, כז) לבאר את הפסוק (בראשית לז, ח) שאמרו אחי יוסף אליו, לאחר ששמעו את החלום על האלומות. המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו, שמלך הוא אדם שיכול להיות שוה לאחרים, אלא שהציבור מקבל את מלכותו עליהם. ואילו מושל, הוא אדם שתופס את השלטון בכוח ומשליט את עצמו על הציבור. כאשר קמה אלומתו של יוסף בחלומו, מורה הדבר שהוא בא להשתלט עליהם. וכאשר תסובינה האלומות שלהם והשתחוו לאלומתו, מעצמם, קיבלו עליהם את מלכותו.
זה שנאמר על הקדוש ברוך הוא, מושל בגויים שהוא מושל עליהם בעל כורחם בלא שיכירו בו. אך לעתיד לבוא נאמר, והיה ה' למלך על כל הארץ, כאשר העולם יהיה מלא דעה גם הגויים יכירו כי לה' המלוכה, ולכן גם הם יקבלו מרצונם את עול מלכותו עליהם.
ישראל, שהם צאצאי אברהם יצחק ויעקב אשר המליכו את הקדוש ברוך הוא עליהם, חזרו וקיבלו מלכותו במעמד הר סיני ועד עולם. אולם מאידך, מתקיים בהם גם שלטונו של הקדוש ברוך הוא. כי במעמד הר סיני אמרו נעשה ונשמע, שזה עיקר קבלת מלכות ה', לשמוע מה לעשות ולקיים כל אשר יצוה בלא שיקול דעת אם הדבר טוב לעושה או לא. שלא כאומות העולם ששאלו מה כתוב בתורה, וכאשר שמעו שהדברים אינם מתאימים לתאוותיהם, סרבו לקבל התורה. ובכל זאת כפה הקדוש ברוך הוא על ישראל הר כגיגית כדי שיקבלו את התורה. שיש לשאול, הן ישראל קיבלו בלב שלם מצוות התורה, לשמור, לקיים ולעשות, ומדוע היה צורך גם בכפית ההר עליהם כגגית.
אלא, לא די בזה שאדם ממליך את הקדוש ברוך הוא על עצמו, לפי שאחר כך הוא יכול גם לפרוק עולו מעליו. כפית הר כגיגית על ישראל קבעה את התורה ומצוותיה על ישראל מצד הקדוש ברוך הוא. אכן אין די בכך, כיון שהדבר נעשה בכפיה. מתי מתקיימת שלמות הקשר בין ישראל ובוראם, כאשר מצד אחד הקדוש ברוך הוא כופה שלטונו על ישראל, ומאידך ישראל מקבלים מלכותו ברצון.
מצוות המילה, שהיא כריתת ברית בין ישראל ובוראם, מורה על הקשר הרוחני העליון שקיים בין ישראל והקדוש ברוך הוא, ושבה ישראל זוכים להיות מקבלי ולומדי התורה. כמו שנאמר, מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי, וגו'. הוא שאמר ירמיהו הנביא (לג כד), אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ברית זו היא המילה וברית זו היא התורה, כמבואר בסוף פרק שלישי במסכת נדרים. לכן גם מצוות מילה מתבטאת בשני אלו, האב מל את בנו ברצון, שזו קבלת עול מלכות הקדוש ברוך הוא. ואילו הבן שנימול מבלי קבלת רשותו ורצונו, מבטא את שלטונו של הקדוש ברוך הוא עלינו. משמעות גדולה יש לכך, שהברית בינינו לבוראנו היא גם מצד הקדוש ברוך הוא וגם מצידנו.
והנה לכאורה יש לשאול מהנאמר ביחזקאל (כ, לג), אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם משמע שיש מלכות היא באה מזרוע נטויה וחמה שפוכה. אלא שכבר פירש הרד"ק שם, שגם כאשר ישראל יהיו בין הגויים ויהיו מעטים שילכו אחרי הגויים, הקדוש ברוך הוא יצרף אותנו ויבור את הפושעים מתוכנו, ויוציא אותנו מהגלות. ע"כ. כלומר הקדוש ברוך הוא יסלק בחמה שפוכה את המורדים והפושעים מישראל ועל ידי כך יוכלו הצדיקים שישארו לקבל עול מלכות שמים בלא שיהיו מפריעים לכך בישראל עצמם. ויגאל אותנו מהאומות ובזה יגלה מלכותו עלינו. אכן מדברי רב יוסף סנהדרין (קה, א) שאמר על פסוק זה, כל כעס מסוג זה שיכעוס הקדוש ברוך הוא עלינו ויגאלנו, ע"כ. לא משמע כדברי רד"ק. לפיכך נראה שהכוונה היא, שלאחר קבלת מלכות שמים על ידי ישראל, הדבר אינו ניתן לחזרה. כי בהמלכה נתנו כוח למלך, גם להיות אחר כך השולט, שלא יוכלו לבטל את קבלת מלכותו עליהם.
נמצא ששלטונו של הקדוש ברוך הוא על ישראל משני צדדים הוא בא. מהקדוש ברוך הוא ומישראל עצמם. ולכן גם במילה שהיא אות שיעבוד ישראל לבוראם, מתערבת המלכת הקדוש ברוך הוא של האב, עם השלטת הקדוש ברוך הוא מצד עצמם, לחטיבה אחת הבאה מכוחו של האב בפועל. (עי' עוד בדברנו לחג השבועות בעניין מצווה לספור ימים ולספור שבועות).
-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
