ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- שמחות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אפשר להבין זאת על פי דברי הגר"א בפירושו במשלי (כז, כז) לבאר את הפסוק (בראשית לז, ח) שאמרו אחי יוסף אליו, לאחר ששמעו את החלום על האלומות. המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו, שמלך הוא אדם שיכול להיות שוה לאחרים, אלא שהציבור מקבל את מלכותו עליהם. ואילו מושל, הוא אדם שתופס את השלטון בכוח ומשליט את עצמו על הציבור. כאשר קמה אלומתו של יוסף בחלומו, מורה הדבר שהוא בא להשתלט עליהם. וכאשר תסובינה האלומות שלהם והשתחוו לאלומתו, מעצמם, קיבלו עליהם את מלכותו.
זה שנאמר על הקדוש ברוך הוא, מושל בגויים שהוא מושל עליהם בעל כורחם בלא שיכירו בו. אך לעתיד לבוא נאמר, והיה ה' למלך על כל הארץ, כאשר העולם יהיה מלא דעה גם הגויים יכירו כי לה' המלוכה, ולכן גם הם יקבלו מרצונם את עול מלכותו עליהם.
ישראל, שהם צאצאי אברהם יצחק ויעקב אשר המליכו את הקדוש ברוך הוא עליהם, חזרו וקיבלו מלכותו במעמד הר סיני ועד עולם. אולם מאידך, מתקיים בהם גם שלטונו של הקדוש ברוך הוא. כי במעמד הר סיני אמרו נעשה ונשמע, שזה עיקר קבלת מלכות ה', לשמוע מה לעשות ולקיים כל אשר יצוה בלא שיקול דעת אם הדבר טוב לעושה או לא. שלא כאומות העולם ששאלו מה כתוב בתורה, וכאשר שמעו שהדברים אינם מתאימים לתאוותיהם, סרבו לקבל התורה. ובכל זאת כפה הקדוש ברוך הוא על ישראל הר כגיגית כדי שיקבלו את התורה. שיש לשאול, הן ישראל קיבלו בלב שלם מצוות התורה, לשמור, לקיים ולעשות, ומדוע היה צורך גם בכפית ההר עליהם כגגית.
אלא, לא די בזה שאדם ממליך את הקדוש ברוך הוא על עצמו, לפי שאחר כך הוא יכול גם לפרוק עולו מעליו. כפית הר כגיגית על ישראל קבעה את התורה ומצוותיה על ישראל מצד הקדוש ברוך הוא. אכן אין די בכך, כיון שהדבר נעשה בכפיה. מתי מתקיימת שלמות הקשר בין ישראל ובוראם, כאשר מצד אחד הקדוש ברוך הוא כופה שלטונו על ישראל, ומאידך ישראל מקבלים מלכותו ברצון.
מצוות המילה, שהיא כריתת ברית בין ישראל ובוראם, מורה על הקשר הרוחני העליון שקיים בין ישראל והקדוש ברוך הוא, ושבה ישראל זוכים להיות מקבלי ולומדי התורה. כמו שנאמר, מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי, וגו'. הוא שאמר ירמיהו הנביא (לג כד), אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ברית זו היא המילה וברית זו היא התורה, כמבואר בסוף פרק שלישי במסכת נדרים. לכן גם מצוות מילה מתבטאת בשני אלו, האב מל את בנו ברצון, שזו קבלת עול מלכות הקדוש ברוך הוא. ואילו הבן שנימול מבלי קבלת רשותו ורצונו, מבטא את שלטונו של הקדוש ברוך הוא עלינו. משמעות גדולה יש לכך, שהברית בינינו לבוראנו היא גם מצד הקדוש ברוך הוא וגם מצידנו.
והנה לכאורה יש לשאול מהנאמר ביחזקאל (כ, לג), אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם משמע שיש מלכות היא באה מזרוע נטויה וחמה שפוכה. אלא שכבר פירש הרד"ק שם, שגם כאשר ישראל יהיו בין הגויים ויהיו מעטים שילכו אחרי הגויים, הקדוש ברוך הוא יצרף אותנו ויבור את הפושעים מתוכנו, ויוציא אותנו מהגלות. ע"כ. כלומר הקדוש ברוך הוא יסלק בחמה שפוכה את המורדים והפושעים מישראל ועל ידי כך יוכלו הצדיקים שישארו לקבל עול מלכות שמים בלא שיהיו מפריעים לכך בישראל עצמם. ויגאל אותנו מהאומות ובזה יגלה מלכותו עלינו. אכן מדברי רב יוסף סנהדרין (קה, א) שאמר על פסוק זה, כל כעס מסוג זה שיכעוס הקדוש ברוך הוא עלינו ויגאלנו, ע"כ. לא משמע כדברי רד"ק. לפיכך נראה שהכוונה היא, שלאחר קבלת מלכות שמים על ידי ישראל, הדבר אינו ניתן לחזרה. כי בהמלכה נתנו כוח למלך, גם להיות אחר כך השולט, שלא יוכלו לבטל את קבלת מלכותו עליהם.
נמצא ששלטונו של הקדוש ברוך הוא על ישראל משני צדדים הוא בא. מהקדוש ברוך הוא ומישראל עצמם. ולכן גם במילה שהיא אות שיעבוד ישראל לבוראם, מתערבת המלכת הקדוש ברוך הוא של האב, עם השלטת הקדוש ברוך הוא מצד עצמם, לחטיבה אחת הבאה מכוחו של האב בפועל. (עי' עוד בדברנו לחג השבועות בעניין מצווה לספור ימים ולספור שבועות).
-----------------------
ניתן לרכוש כל ארבעת הספרים שיצאו לאור בזמן האחרון, בחנויות הספרים. או בטלפונים: 9972675 02. 050-7126758. או באימייל [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









