ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- גיטין
לפני שנדון במשמעות הגבולות, נטעים את העניין שהתקשו בו רבים, מדוע המשניות בגיטין פותחות באדם שהביא גט מחו"ל לארץ ישראל, עוד לפני שהן מתארות מהו גט?
נציין שמבחינה רוחנית הקשר בין עם ישראל לקב"ה משול לקשר שבין איש ואשה במקומות רבים בנביא, והיו שאמרו שהקב"ה נתן גט לעם ישראל (ישעיה נ, א). באותו הקשר גם אגדות החורבן נמצאות דווקא במסכת גיטין (דפים נו - נט).
אמנם, כבר בתחילת מסכת גיטין, שמתארת את האפשרות לפרק קשר בין איש לאשתו, מצוינים גבולות ארץ ישראל על מנת לומר שהקשר בין עם ישראל לקב"ה ולארצו לא נפסק וממשיך בכל עוז.
א. משמעות הערים המוזכרות במשנה
במשנה נאמר: רבי יהודה אומר: מרקם למזרח, ורקם - כמזרח, מאשקלון לדרום, ואשקלון - כדרום, מעכו לצפון, ועכו - כצפון; ר"מ אומר: עכו - כארץ ישראל לגיטין.
האם עיר אחת מספיקה לציין את הגבולות של כל הארץ? הרי לציון גבולות נדרש לשרטט מפה, ומפה כזו היא כמעט תמיד אינה ריבועית, ואם כן מה משמעותן של נקודת ציון בכל צד? הרב אשתורי הפרחי (כפתור ופרח יא) כתב שהמשנה בגיטין ציינה את פינות ארץ ישראל כשהפינה המזרחית דרומית אינה צריכה לציון, כיון שהיא ידועה - ים המלח.
חזון איש (שביעית ג, כו) העיר שגבולות אלה אינם עוזרים הלכה למעשה משום שברור שארץ ישראל אינה מרובעת, ולכן אף שהמשנה ציינה את הערים הללו, מכל מקום הלכה למעשה צריך לבדוק כל מקום היכן הוא נמצא בפועל. בברייתות אחרות (למשל בתלמוד ירושלמי שביעית ו, א) מובאות רשימות ארוכות של ערים המציינות את גבולי ארץ ישראל. אך הוא מתקשה בדברי הרמב"ם (הלכות תרומות המובא להלן) שהעתיק את המשנה בגיטין לעניין גבולות הארץ בהלכות מצוות התלויות בארץ.
ב. באיזו תקופה עסקה המשנה?
שתי תקופות עיקריות מסמלות את גבולות ארץ ישראל - כיבושי יהושע והעולים לארץ ב'כיבוש עולי מצרים', ותקופת התיישבות העולים בזמן עזרא ובית שני, שמכונה 'עולי בבל'. נשאלת השאלה, לאיזו מהתקופות מתייחסת המשנה ודנה לעניין דיני גיטין.
תוספות (ד"ה ואשקלון) מציינים מספר פעמים כי הגבולות המוזכרים במשנה אינם גבולות כיבושי 'עולי מצרים' אלא כיבוש 'עולי בבל'. כך גם כתבו תוספות רא"ש תוספות רי"ד והרא"ש שהמשנה עוסקת בגבולות כיבושי 'עולי בבל' הרלוונטיים לימי המשנה, ולא לכיבושי עולי מצרים.
אמנם הרמב"ם (תרומות א, ז - ח) העתיק את גבולות המשנה וכתב עליהן 'אי זו היא ארץ שהחזיקו בה עולי מצרים'. כלומר, שגבולות המשנה הם גבולות עולי מצרים.
דברי הרמב"ם לכאורה תמוהים משום שמדוע שהמשנה תציין את גבולות עולי מצרים בעוד שהגבולות המשמעותיים לעניין גיטין הם גבולות עולי בבל, שהיו נוהגים בזמן המשנה. כך מקשה גם הרב שלמה זלמן אויערבך (מעדני ארץ תרומות א, ז) והוא מביא שבספר תבואת הארץ שינה את גירסת הרמב"ם וגרס ברמב"ם שאלו הגבולות הם גבולות 'עולי בבל'. פירושים אחרים נאמרו בדעת הרמב"ם (הרב רבינוביץ בספרו יד פשוטה שטרם נדפס אינו משנה את הגירסה, אך בהסבר הרמב"ם הוא מסביר שכוונתו לגבולות השייכים גם לעולי מצרים וגם לעולי בבל).
ג. האם ניתן ללמוד מדברי המשנה למצוות התלויות בארץ?
מדברי הרמב"ם ניתן ללמוד שגבולות המשנה לעניין גיטין נקבעו על פי גבולות כיבושי עולי מצרים (או לפי הבנות אחרות - עולי בבל) התקפים גם לגבי מצוות התלויות בארץ. אך הרב יעקב עמדין בספרו מור וקציעה (סימן שו ד"ה ברם השני) כתב שדברי המשנה עסקו רק בעניין גיטין, ולא בעניין מצוות התלויות בארץ.
מהגמרא עצמה (ז ע"ב) שהביאה ברייתא העוסקת בעניין טומאת ארץ ישראל ומצוות התלויות בארץ כסתירה למשנה בעניין הגבולות מוכח שגבולות המשנה מתארות גם את גבולות ארץ ישראל לענייני מצוות התלויות בארץ. וכן מהרמב"ם שהובא לעיל, נראה שלא כרב יעקב עמדין.
לשיטת תוספות שגבולות המשנה מציינות את גבולות ההתיישבות בימי הבית השני, כי אז הגיוני שאותם הגבולות מציינים גם את הגבולות לעניין מצוות התלויות בארץ, שחיובן תלוי בגבולות ההתיישבות, וגם לעניין גיטין, שההבדל לעניינם בין ארץ ישראל וחו"ל הוא בבקיאות של התושבים בדינים, מה שתלוי בגבולות העיקריים של התיישבות היהודים בתוך תחומי ארץ ישראל.
סיכום:
א. הערים המוזכרות במשנה הינם פינות בלבד של מפת הארץ, ולא ניתן לבנות מהם מפה שלימה.
ב. דעת רוב הראשונים היא שהמשנה מתארת את גבולות הארץ בזמן 'עולי בבל' - בית שני, ולא בזמן 'עולי מצרים' - בית ראשון.
ג. נראה שלמרות שיש הטוענים שגבולות אלו רלוונטיים רק לעניין גיטין, הגבולות משמעותיים להלכות רבות נוספות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
