ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
להיות יהודי מאמין בברזיל, ובפרט בריו דה ז'נרו שאליה נשלחו, היה דבר קשה ביותר.
אמנם יש שם קהילה יהודית ענקית שמונה עשרות אלפים, אבל החיים עם הגויים מסביב, חופי הים ובכלל אורח החיים המתירני הובילו לאחוזים גבוהים ביותר של התבוללות.
כבר בתחילת שליחותם החלו להבין לאן נקלעו. מרים שהגיעה לברזיל בהריונה, באה ללדת את בתה הבכורה ביום הראשון בשבוע של הקרנבל בריו. כאשר הגיעו לבית החולים, השער היה פתוח. השומר ישן בצד ולידו שלושה בקבוקי אלכוהול ריקים... בית החולים היה ריק מרופאים ואחיות. אפילו לא היו חולים, כולם חגגו בקרנבל!
לפתע הגיע הרופא ואמר להם בטרוניה: "לא מצאתם יום טוב יותר ללדת?!"
פעם נערך בשבת משחק כדורגל חשוב מאוד בשביל הברזילאים. אליהו החליט בדיוק בזמן המשחק לקיים תפילת מנחה של שבת. היה לו ברור שזה בית הכנסת היחידי בברזיל שמתפללים בו בזמן המשחק. חוצות העיר נראו כמו יום הכיפורים בישראל - רחובות ריקים מאדם וכל החנויות סגורות.
באמצע סעודה שלישית נשמעו קולות רועמים: גוווווללללל!
עשרות מתפללים בבית הכנסת קמו והחלו לרקוד מול ארון הקודש כמו בשמחת תורה. אליהו חייך לעצמו: זו ברזיל שאצלה הכדורגל הוא הדת השלטת...
בזמן השליחות אליהו ומרים ארגנו מחנות למאות ילדים, הכול ברוח היהדות בשילוב כיף וטיולים. הם היו מאושרים לדעת שבזכות פעילותם ילדים יהודים בברזיל אוכלים כשר, מתפללים ולומדים תורה באווירה נעימה.
במחנה הקיץ שיחקו בלילה משחק, שבו הילדים היו המעפילים ובני הקבוצות הבוגרות יותר היו האנגלים שרודפים אותם. המדריכים, שהיו בתפקיד אנשי היישוב, לימדו את הילדים שלא לענות לאנגלים דבר אלא רק לומר את המשפט: "אני יהודי מארץ ישראל!"
וכך לפתע באמצע הלילה, במרחבי שטח עצום, שמע אליהו מכל עבר: "אני יהודי מארץ ישראל! אני יהודי מארץ ישראל!"
זו הייתה חוויה חזקה מאוד לכולם שמילאה אותו בשמחה.
הסניפים היו מלאים בילדים בכל שבת, בכל חודש התקיים סמינריון, ובית הכנסת של בני עקיבא היה תמיד מלא. כמעט מדי לילה אליהו העביר שיעורים, ובתום חלק מהם התקיים משחק כדורגל.
מרים הייתה אשת חיל. מדי שבת אליהו הזמין לביתם צעירים רבים לאכול סעודת שבת והיה די והותר לכולם. בפורים היה ממש קרנבל. כל הצעירים היהודים באו אל בית הכנסת של בני עקיבא וגילו שהיהדות אינה דבר כבד ורציני אלא קל ושמח. לאחר כל מילת "המן" שאליהו קרא במגילה, היו חמש דקות של רעש אדיר כמו סמבה או גול.
לפעמים היו מתחים עם הורי הילדים שהתלוננו: "מה פתאום ילדינו באים הביתה עם כל מיני רעיונות של שבת, חגים וכשרות?!"
מתוך סבר פנים יפות והרבה הבנה והקשבה, הצליח אליהו לפלס נתיבות ללב ההורים. אחרי שנה וחצי ערך אליהו לעצמו חשבון נפש לגבי שליחותם. הוא הרגיש סיפוק רב מפעילותם וחש שהצליחו להגביר את הגאווה היהודית אצל כל החבר'ה הצעירים. בכל זאת הרגיש שמשהו עדיין חסר, הרי מה יקרה עם כל החבר'ה הללו בברזיל בעוד כמה שנים?! מה יישאר מכל המאמץ הרב שהשקיעו בהם?! שמחתו לא הייתה שלמה לנוכח אותה דאגה.
כעבור כמה ימים הגיע חג שבועות, שבו יזם אליהו תוכנית ימי עיון שכללו תפילות, ארוחות משותפות, שיעורים וביקורים בבתי כנסת ליותר מ 250 חבר'ה צעירים מריו דה ז'נרו וסאן פאולו.
אחרי תפילת ערבית חגיגית כולם עלו לחדר האוכל לארוחה משותפת.
לפתע נשמעו צעקות וצרחות. כולם רצו למקום שממנו הן נשמעו, בנות החלו לבכות.
"מה קרה?!", קרא אליהו.
נאמר לו שמדריך אחד התעלף ואינו מסוגל לנשום.
הם פתחו את חולצתו, התיזו עליו מים, אך דבר לא עזר. המדריך לא הגיב.
אחד המשתתפים שהיה סטודנט לרפואה, החל לבדוק מיד את המדריך המעולף.
כולם היו בהיסטריה. אליהו החליט שהוא חייב להשיג מיד טלפון כדי להזמין אמבולנס.
לפתע המדריך שהתעלף פקח את עיניו ואמר בקול תחינה: "אוויר!... אוויר!..." ואז צעק: "האוויר של הגלות הזאת הורג אותי!".
כולם החלו לצחוק וחלק מהבחורים החטיפו לו מכות קלות בגלל התעלול שעולל.
אליהו התיישב בצד ונזכר בחשבון הנפש שלו. אחרי המעשה הזה הרגיש ששליחותם בוודאי הצליחה. החבר'ה הברזילאים לא ישכחו מה שאירע כעת! תמיד יזכרו שהם חיים באווירה של גלות הממיתה את הנפש היהודית, ויכספו לעלות לישראל.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
