ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
הבדיחה הזאת, שמץ של אמת יש בה. העם היהודי מצטיין באכפתיות גדולה כלפי כל הסובב, ולכן כל ענייני הפוליטיקה ותיקון המדינה בוערים בו כל כך. נקודת האמת שבוקעת מתכונה בולטת זו היא שאכן יש בכוחו של כל אדם מישראל להשפיע על המציאות כולה. ר' חיים מוולאז'ין בספרו נפש החיים מבסס את תורת המוסר על יסוד זה, שקידום כל פרק מפרקי המציאות תלוי במעשיו של עם ישראל בכלל ושל כל אחד מאיתנו בפרט, וממילא מוטלת על כל אחד ואחד אחריות גדולה. "כמו שהוא ית' שמו הוא האלוקים בעל הכוחות הנמצאים בכל העולמות כולם ומסדרם ומנהיגם כל רגע כרצונו, כן השליט רצונו יתברך את האדם שיהא הוא הפותח והסוגר של כמה אלפי ריבואות כוחות ועולמות על פי כל פרטי סדרי הנהגותיו בכל ענייניו בכל עת ורגע ממש, כפי שורשו העליון של מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו, כאילו הוא גם כן הבעל כוח שלהם כביכול" (נפש החיים שער א, ג).
למעשה, רובנו לא ממש מתכוונים להתמודד מול נפתלי בנט או מול נתניהו על ראשות הממשלה, אך למרות זאת, בשבועות הבעל"ט נוכל להשפיע באופן ממשי ומשמעותי ביותר על הכיוון שהמדינה שלנו הולכת להתנהל בו בשנים הקרובות. איך? על כך נעמוד בשורות הבאות.
המפה האדריכלית
המשנה במסכת ראש השנה (א, א) נוקטת כי ישנם ארבעה ראשי שנים, אך היו כמה מרבותינו לאורך הדורות שמנו ראש השנה נוסף – את חג העצרת, שבועות: "דע כי כמו שבראש השנה רצה הקב"ה להשגיח ולדרוש מעשה בני אדם... כן רצה ביום מתן תורה... והעולם נידון ביום זה על התורה שניתנה בו שביטלו עצמם ממנה" (של"ה, מסכת שבועות, נר מצווה ט). הסברא שעומדת מאחורי קביעה זו היא שכל מועד שישראל חוגגים אינו ציון של מעשה היסטורי גרידא, אלא הוצאה לפועל של תכונת זמן החוזרת על עצמה כל שנה ושנה. בכל שנה חוזרת התורה וניתנת לישראל בחג העצרת, ובכל שנה אנו נידונים על קיומה של תורה.
צריך לדעת שראש השנה לתורה הוא בעל משמעות ארכימדית ממש, העשוי להפך את כל המציאות לטוב או חלילה להפך. אם ננקוט לשון גוזמה, ייתכן כי ראש השנה הזה הוא ראש השנה החשוב ביותר מכל ארבעת ראשי השנים. וכל כך למה? מאחר שהוא הקובע את מצב העולם כולו בזמן הקרוב.
חז"ל לימדונו כי התורה שימשה כלי אומנותו של הקב"ה לבריאת העולם (בראשית רבה א, א). היא המפה האדריכלית של היקום כולו, וכפי הגדרתו הידועה של המהר"ל: "התורה היא סדר העולם ובה ברא הקדוש ברוך הוא את העולם" (גבורות ה' פרק טז). אומנם אין מדובר רק על דברים שבעבר. מצבו של העולם הכללי והפרטי נובע באופן ישיר ממצב קיום התורה ולימודה בהווה, עד שאם היה העולם חסר לגמרי מלימוד התורה חלילה, הוא היה מפסיק להתקיים וחוזר לתוהו ובוהו (דברים רבה ח, ה; נפש החיים ד, יא).
גם אצל חכמי הנסתר הובהרו הדברים. על פי המתווה שצייר רבי חיים ויטאל, התורה היא אור פנימי אין־סופי, המוקף באור שהוא מקור נשמתם של ישראל. כל הצלחת ישראל בעולם תלויה אפוא בכמות האור שהם שואבים ממקור עליון זה (שערי קדושה ח"ג).
עד כאן לגבי קיום העולם, לגבי חיזוק הקיים והצלחתו. אך אנחנו לא רוצים להסתפק בזה. עם ישראל בהחלט מצפה להתקדמות, חפץ בשיפור המציאות באופן ממשי ורצוי כמה שיותר מהר. המאבק על יראת השמיים של הדור הצעיר; על החינוך לדרך ארץ ועל עמדתנו בארץ מול האויב הערבי; על התודעה היהודית מול פירוק הערכים - כל המאבקים הללו ועוד לוקחים הרבה זמן, ואת כולם אנחנו רוצים לסיים כשידנו על העליונה, ומיד.
הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל היה נוהג לומר שאנחנו דור שרוצה הכול מהר. מבשלים מהר, אוכלים מהר ורצים לעבודה מהר. ואם כך, מגיע לנו גם גאולה מהר! התכונה הזאת של הרצון למהר את התהליכים, שכל כך אופיינית לדור שלנו, נותנת חרך הצצה גם אל התכונה הפנימית שלו.
המהירות שכל כך מתאימה לדורנו, נובעת כנראה מהרצון לחדש. הגאדג'טים, השדרוגים, הסטארט־אפ ניישן והנהירה אחר החדש והנוצץ פושים בכל פינה ומעידים על שאיפה פנימית לעולם טוב יותר לא רק בכמות אלא באיכות. איכות אחרת של עולם. ואיכות אחרת של עולם דורשת איכות אחרת של תורה.
להתנער מעפר הבנאליות
הזוהר הקדוש טוען שעם כל החשיבות שיש ללימוד התורה הקיימת, אם רוצים לחדש ארץ חדשה יש לחדש חידושים בתורה: "כמה יש לו לאדם להשתדל בתורה יומם ולילה, משום שהקב"ה מקשיב לקולם של העוסקים בתורה. ובכל מילה המתחדשת בתורה נעשה רקיע אחד... וכל אותם דברי התורה המחודשים קיימים לפני הקב"ה ועולים ועושים ארצות חיים, ונוחתים ומעטרים ארץ אחת ומחדשים ועושים ארץ חדשה מאותה מילה שהתחדשה בתורה. ועל זה נאמר: 'כי כאשר השמיים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפניי' וגו' (ישעיה סו, כב). עשיתי לא כתוב אלא 'עושה' – שעושה תדיר מאותם חידושי ורזי התורה, ועל זה כתוב (שם נא, טז) 'ואשים דבריי בפיך ובצל ידי כיסיתיך לנטוע שמיים וליסוד ארץ" (זוהר ח"א ד, א).
בשבועות כולנו נתבעים על לימוד התורה שלנו. אך דומה כי המציאות הבעייתית שעומדת מולנו במלוא עוזה דורשת מאיתנו לשנס מותניים ולחדש חידושים בתורה. וכשאנו כותבים חידושים, למה אנחנו מתכוונים? לא רק לפלפול מבריק ויפה – עם כל חשיבותו העליונה. לא רק ללימוד מסכת נוספת – שאי אפשר למדוד את ערכה. אלא גם יותר מכך. להתנער מעפר הבנאליות ולהתאמץ במקצועות התורה שהזנחנו. כמובן שמי שלא כל כך למד, צריך הוא להתאמץ ללמוד, ויהא הלימוד אשר יהא. אך גם מי שלמד עד עתה, ולמד ועסק בתורה בכל כוחו, לא נפטר מן התביעה של הדור. הבעיה והקושי, המציאות הדוקרת - כל זה דורש פתרון, וכפי שכבר ראינו, הפתרון יבוא רק מתוך שמיים חדשים שמתוכם תצמח ארץ חדשה, ושניהם דורשים חידושה של תורה, לעסוק במקצועות התורה שלא נלמדו כל כך, שלא כל כך מוכרים ולא נחקרו די, ויש לדאבוננו רבים כאלו: דיני טומאה וטהרה, למשל, דורשים עבודה רבה – הן מהרה ייבנה המקדש! האם אנו יודעים די את הלכותיה של פרה אדומה? ומה עם נגעים וקינים? אף הלכות דעות רבות הן, ומעט מאוד נחקרו וכונסו לספרים כהלכות ברורות ומפושטות. כבר כתב המגן אברהם רשימה ארוכה של מצוות והלכות שאף לא הובאו בשולחן ערוך (או"ח סי' קנו), וזכור לטוב אותו סבא קדישא שגאל משכחה את איסור לשון הרע ומצוות החסד. אך כמה מצוות עוד נשארו ברשימה? והלכות אמונה במשא ומתן (כדרישת מרן הראי"ה בסוף הקדמת עין איה), איה סופר ואיה מונה? ומה נאמר על המדרש, ומידות שהתורה נדרשת בהן? וחוכמת הנסתר, למרות נהירת ציבור הלומדים, עדיין רחוקה מאוד מהעיסוק הנדרש על מנת להוציא בה דברים ברורים כראוי.
ברוך ה', אומנם קמים לנו לאט לאט גואלים לחלקי תורה אלו, ומכוֹנים העוסקים בהלכות שאינן מצויות נפתחים, אך העבודה רבה ובתי המדרש הרבים שבארץ, כן ירבו, טרם קלטו אל תוכם את העיסוק הרציני בתכנים היקרים הללו. אם חפצי חיים אנו ושוקקי גאולה הננו, ראוי כי כל תופס תורה וכל צורב יוסיף לו כנטיית ליבו תחום מתחומי התורה הנדרשים לגאולה, וכמשימה לאומית יעסוק בו וישתדל להועיל לו ולעולם. וגם מי שאיננו תלמיד חכם ואין בידו לעסוק בדברים אלו כראוי, בהחלט יוכל להיות מאותם תמכין דאורייתא שהעולם עומד עליהם ולעזור ולסייע למי שכן עוסק בזה.
השנה נשתדל קצת יותר לקבל על עצמנו להוציא ממסגר חלקי תורה, ונהיה ראויים לישועה. "והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקיפאון... והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ו-ט. ועי' פסחים נ, א)
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
