ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
נהניתי מכך שהוא המשיך לדבר כמו השחקן, הקומיקאי מספר אחת בארץ, קולנוען ובמאי של פעם. מסתבר שלא איבד את חוש ההומור הנפלא שלו - סימן לשפיות גמורה של בעל תשובה. אלא שהפעם הבדיחות והשנינות היו בשפה ובתכנים נקיים לחלוטין. היה משעשע לשמוע תלונת אישה מבוגרת אינטלקטואלית דתייה שאמרה: "אני לא סולחת לו על מה שעשה. אני מקווה שעוד ישוב לבמה כמו שהיה עד לאחרונה".
כעבור מספר ימים הוזמנתי על ידו יחד עם מארח החוג, פרופסור מכובד, לחתונת בנו עם בת חברו הקרוב אריק איינשטיין. כל הבוהמה הישראלית הגיעה, יחד עם חרדים מכל הצבעים. בימים הבאים ניסיתי לעכל את התופעה. הן לא היה אדם כזה שהגיע תוך זמן קצר מבירא עמיקתא של הפריצות התל אביבית האולטימטיבית לאיגרא רמא של הזילברמנים מהרובע היהודי ושל 'אור שמח'. האם צודקים חבריו, שהתבטאו כאחד: "זה עוד קטע של הבנאדם. תראו שזה יעבור לו"?...
מלך אהוב
כידוע, זה לא עבר לו. מגיל 41 ועד פטירתו בשנת 86 לחייו בערב שבועות, עלה במדרגות הטהרה והפרישות. ועדיין שמר על קשר חם עם חבריו מהגלגול הקודם, אירח אותם, הופיע בשמחותיהם ובלוויותיהם, אמר קדיש על הנפטרים וכנראה התכוון גם על כל מה שייצגו.
בפטירתו היינו בישורת האחרונה של ספירת העומר. בשבוע של מידת המלכות. היה מעניין להציץ בעיתונות החילונית מחד גיסא ובחרדית מאידך. כל סוג של כלי תקשורת הרים את דמותו לגבהים בלתי מצויים. ב'הארץ' דובר על קולנוען ברמה בינלאומית שהתחרה עם המיטב של ה'פילם נואר' הצרפתי, הזכייה בפסטיבל קאן ועוד. החרדים ציינו בסיפוק עצום כיצד שחקן הרכש הנפלא קידש שם שמיים. איך סירב לבקשת הרב שך, שמאוד חיבבו, להמשיך להופיע בטלוויזיה כדי לקרב עוד המונים. הרב אורי טען שקודם כול עליו לתקן את עברו ולהתפתח בלימוד התורה. ראש הישיבה הסכים עימו בדיעבד. מבחינה מהותית הוא אף פעם לא חזר לקדמותו.
מידת המלכות היא זו שמיוצגת באושפיזין ובשבעת הרועים על ידי דוד המלך. מידה זו כוללת את כל תהפוכות החיים ומתבססת בין היתר, כדברי מו"ר הגר"י הוטנר, על הרמב"ם שמציג את המלך האידיאלי כמי ש"לבבו כלבב כל ישראל". דוד המלך הקים עולה של תשובה עם מידה זו, וחש שהיה תולעת ולא איש. אלמלא התפילות והשירות והתשבחות שהפכוהו לרגל הרביעית במרכבה, היה נשאר אביון באשפות ודל המתבוסס בעפר. אפילו שמו של דוד המלך נגזר מהמילה דוֹד שבשיר השירים, שאינו אחי אביה של הרעיה אלא האהוב, מלשון עת דודים. ואכן, המלך הראשון של ישראל, הוא משה רבנו - "ויהי בישורון מלך" נאמר עליו - יראו ממנו. ואילו דוד, כשלא חטא, היה אהוב על הכול. שלמה בנו שרטט את דמות הדוֹד כ"צח ואדום", שמתכתב עם אבי שלמה שהיה "אדמוני ויפה עיניים". למרות הקדושה שאפפתו, כששב ממלחמותיו בנות ישראל יצאו בריקוד לפניו. עניין לא לגמרי צנוע, כמו עוד חטאים שיוחסו ל"משיח ה'" – חטאים שלא רק שתוקנו, אלא היוו בעליל את הסולם שדרכו הגיע לעלייתו ולגדלותו.
מידת המלכות כובשת את כל המציאות וההוויה, כוללת גם את הפינות האפלות ביותר ומסבירה את העובדה שה' שוכן עם עמו גם בתוך טומאתם. כל עוד אנו חיים יש שביל פתוח אל ה', אל הקדושה, וזה ההלל הנשגב ביותר. דוד המלך כתב לא רק את ההלל, אלא כל ספרו, שמכיל גם פרקי תפילה הבאים מלב שבור ב"גיא צלמוות", נקרא בסופו של דבר על שם התהילות שכתב. בהלל עצמו מזדעק היהודי "אנא ה' הושיעה נא", אך מסיים שוב בהודאה, שהיא הצד הנצחי בכל מאבקי חייו.
המספר שבע מופיע אצל דוד הרבה. חג השבועות הוא יום הולדתו ופטירתו של דוד. לאשתו קוראים בת שבע. והוא, כדמות בלתי אפשרית לכאורה, קיבל את שבעים שנות חייו במתנה מאדם הראשון. כל זה מסמל את המשך ה"אדם" שהשתכלל בדמות דוד שהקים עול תשובה, כאדם הראשון בעצמו, אך כנראה שכלל מעשה זה בחייו שלו.
היכל הנגינה שדוד פתח את שעריו נתן ללוויים את תוכני שיריהם במקדש, שלא הספיק לבנות הוא אלא בנו, אך שערים אלו סירבו להיפתח בשעת מעשה, אלא בזכות דוד אביו.
בן דורדיא המודרני
אופי סוער, רווי אהבות ושנאות, נדנודים תזזיתיים בלתי אפשריים, כישרון אומנותי ומוזיקלי נפלא, חיפוש אמת בייסורים – כל אלו גילמו את עול התשובה ואת דמות המלך שיחזור גם לגאול את העולם המסואב (במיוחד בחטא של פריצות) בכוחות אלו ממש גם לעתיד. הרבה מסימנים אלו התקיימו לפי ערך דורנו, דור תהפוכות חסר תקדים משואה לתקומה בארץ הקודש, גם אצל רבי אלעזר בן דורדיא המודרני - הרב אורי זוהר זצ"ל.
שבתאי צבי ויעקב פרנק שר"י גילמו את הטעות הגסה של תפיסת כוחות אלו כדי להגיע לתשובה גואלת. הבעל שם טוב הקדוש הורה את הדרך לעקוף את מסקנות משיחי השקר הללו. מסתמא גם פטירת הבעש"ט בשבועות רומזת לחלקים מהעניינים הנ"ל.
ר' אורי לא חזר לחייו הקודמים, למרות ההזמנה העגומה המתגעגעת לכך בשירו המפורסם של ידיד נפשו אריק איינשטיין. ייתכן שכשאותו ידיד נפטר, בכי התמרורים של ר' אורי ביטא גם את תיקון התשליל שלו שנותר אצל הזמר הגדול, מחותנו פעמיים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
