ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- שירות לאומי
שירות לאומי כן או לא?
האם ללכת לשירות לאומי או ללמוד? ואם כן, מהם התנאים?
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
---------
"השרות" - חינוך לנתינה
הרב אברהם צוקרמן שליט"א - ראש ישיבת כפר הרא"ה וראש ישיבות בנ"ע
בשעה שהמחזור הראשון של אם האולפנות בכפר פינס הגיע לסיומו, עמדה בפנינו השאלה - לאן לכוון את פניהן של הבוגרות. היה זה מנהלה הראשון של האולפנא, ר' אלי ששר ז"ל, שקבע את העיקרון שעל הבנות להקדיש לפחות שנה אחת לצורכי הציבור. הייתה זו תקופה של קליטת עליה גדולה וצורכי חינוך מרובים, והבנות יצאו בקבוצות למקומות ישוב נדחים לעסוק בהוראה. למשל, בתי הבכורה בלהה יצאה עם ארבע בנות נוספות לעסוק בהוראה בישובי הנגב, כשהן מודרכות ע"י נשות הרמי"ם מישיבת כפר מימון. כך הוקם השירות הלאומי לבנות.
כאמור: השרות נולד כדי לחנך את הבנות לנתינה! הקב"ה יצר את האדם בצלמו. כשם שהקב"ה גומל חסדים, זן ומפרנס לכל "מביצי כינים עד קרני ראמים", כך תפקידו של האדם העשוי בצלמו לגמול חסדים! לכן לא יצר הקב"ה את הכל, אלא השאיר מקום לאדם שיפַתח את העולם, שהרי לא נאמר "אשר ברא אלוקים ועשה" אלא "אשר ברא אלוקים לעשות". חטאו הגדול של האדם היה בכך, שעוד לפני שנתן משהו לעולם, לקח מן העולם ממה שנאסר עליו לקחת! האישה נוצרה לנתינה, להיות "עזר כנגדו". בדרך כלל "עזר", אבל לעיתים כשהאיש מלא בתאוות הלקיחה, על האישה לעזור לאיש בכך שהיא "כנגדו" כפרוש חז"ל: "מנגדתו". ובזו נשתבחה: "כפה פרשה לעני וידיה שילחה לאביון".
הנתינה צריכה להיות מתוך אהבה ורצון ולא מתוך הכרח וכפיה. ההתגייסות לצבא חסרונה בכך, שהבנות לא נותנות שם מתוך רצון אלא מתוך הכרח, שהרי עצם הגיוס לצבא הוא הכרח. זאת מלבד, שהאוירה החילונית בצבא עומדת בניגוד גמור לחינוך שהבנות מקבלות במשך ארבע שנים באולפנא. (את הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה" שייכו פרשני המקרא ואף המדרש למשה רבינו ולתלמידי חכמים. בויקרא רבה דרשוהו על הקמחית, שזכתה ששבעה מבניה היו כוהנים גדולים בחייה, בזכות צניעות יתירה שנהגה בתוך ביתה פנימה. דרשנים מסבירים פסוק זה, שדרכן של נשים לעסוק בצורכי הבית "פנימה" ולא לעסוק בדברים שהם מחוץ לבית).
לסיום - חשוב לחנך את הבנות לנתינה, גם לא כתחליף לצבא. ויזכנו הקב"ה לראות בבניין ציון וירושלים מתוך אווירת נתינה מפוארת.
---------
הרב אליעזר מלמד שליט"א ראש ישיבת 'הר ברכה' ורב הישוב
סוגיית ה"שירות הלאומי" מורכבת מצדדים שונים. לפני הכל, ברור שכאשר בת יוצאת למקום בעייתי, וחוזרת משם ירודה מבחינה דתית, הרי שיצא שכרה בהפסדה. ולא רק היא ניזוקה אלא גם כלל ישראל הפסיד מכך. וזו מצווה הבאה בעבירה. ולכן אין ללכת למקום שאינו מושגח כראוי על ידי אנשים יראי שמים.עוד ברור, שכל מי שעושה חסד עם ילדים טעוני טיפוח או חולים וכיוצא בהם, במסגרות מסודרות - מקיימת מצווה.
השאלה היא כיצד ניתן לתרום את התרומה המיטבית לעם ישראל. וכאן מוכרחים לעמוד על הבעיה שנוצרת בעקבות השירות הלאומי, שתחילת הלימודים להשכלה גבוהה נדחית בשנה עד שנתיים. וכשחלק מהבנות מוסיפות עוד שנה למדרשה, יוצא שרוב הבנות מתחילות כיום את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות בגיל עשרים לערך.
וכיוון שגיל עשרים הוא כבר הגיל שבו מתאים להתחיל לחשוב על נישואין, נוצרת התנגשות משמעותית בין הנישואין והלימודים. יש בנות שמחליטות לדחות את הנישואין עד לקראת סיום תקופת הלימודים, ויש בנות שמחליטות להינשא בלא להתחשב בהתנגשות שתיווצר בין הלימודים למשימות המשפחתיות. לבנות שגדלו במשפחות מעוטות הכנסה הבעיה כאובה במיוחד. פעמים שהחלטה על נישואין תשלול מהן את האפשרות ללמוד מקצוע מכובד, ופעמים שהחלטה על לימוד מקצוע מכובד תגרום להן שיישארו רווקות למשך שנים רבות, ומיעוטן אף לא יזכו כלל להינשא.
לא כאן המקום להאריך בחישובים כלכליים, אולם בנוסף לשיקולים שהוזכרו, יש לבחון את עלות השירות הלאומי לעומת התועלת. בת שירות עולה למדינה כשלושת אלפים וחמש מאות ש"ח לחודש. יתכן שאם את הסכום הזה היו נותנים לחלק מהמובטלים, היו פותרים באחת, בעיה חברתית קשה, ואף חוסכים כסף לאוצר המדינה.
שיקולים אלו אינם שיקולים פרטיים אלא כלל ישראליים. מפני שאם בעקבות ההתנדבות ודחיית הנישואים והלימודים הגבוהים אחוז מסוים מן הבנות, אפילו עשרה אחוז בלבד, לא ירכשו מקצוע ההולם את כשרונן, ועשרים אחוז לא ינשאו בגיל המתאים להן, עם ישראל יחסר משפחות שיבנו אותו בארצו, ויחסר נשים שיוכלו לתרום לשגשוגו. המשמעות הדמוגרפית לאיחור גיל הנישואין בשנתיים הוא משמעותי, ולא כאן המקום לפרט את החישובים.
---------
התנאים ל"שירות" מוצלח
הרב מיכאל קאפח שליט"א - ראש אולפנת בנ"ע מירון
בעיקרון מוסד ה"שירות הלאומי" הוא רעיון מצוין. יש בו מסר חינוכי בסיסי בתחום הנתינה וההתנדבות. בנוסף - בנות רבות, שכשרונותיהן ויכולותיהן לא באים לידי ביטוי בתקופת לימודיהן, מתגלות לפתע במסגרת שנות השירות כ"מוסד" פרטי שכל כולו גמילות חסד. עם זאת, יש לנקוט זהירות יתירה כאשר באים לשבץ את הבנות בתחומים השונים. ההחלטה לגבי מקום השירות ותחום הפעילות, היא לעיתים החלטה גורלית הגובלת ב"פיקוח נפש", הן מבחינה רוחנית והן בכל הקשור להמשך בניית (או אי בניית) אישיותה של הנערה. הבעיה גדולה במיוחד, כאשר אין התאמה בין המקום ותחום השירות לבין יכולותיה של הבת, או כשהסביבה האנושית מתגלה כבעיתית.
באולפנא שלנו, לאחר שנים רבות בהם אנו שולחים בנות לשירות הלאומי וכן קולטים בנות לשנת שירות באולפנא, הסקנו מסקנות המתבקשות מהמציאות בשטח:
ראשית - יש מקומות ותחומי פעילות, שיש לעשות הכל על מנת שהבת לא תגיע לשם (והגיע הזמן למחשבה מחודשת לגבי מקומות אלו). במקומות מסוימים יש להתייעץ עם סמכות רוחנית גבוהה. שנית - כאולפנא, עלינו להיות מעורבים בבחירת התחום והמקום. ואכן, מסורת היא אצלנו, שכל הבנות עוברות דרכנו טרם ההחלטה לשיחה אישית לצורך הכוונה והדרכה. רצויה הנחייה לקראת השירות ע"י רב או דמות תורנית אחרת!
שלישית - רצוי לשלב לימודים במדרשה כשהדבר אפשרי, על מנת שהבת גם תקבל בזמן שהיא מעניקה. בנוסף, רצוי שהבת תהיה במעין "חממה" כגון: שירות באולפנא, קשר עם גרעין תורני ומשפחות מאמצות בעלות אופי תורני, מקום שיש בו רכזת שירות בעלת אישיות חמה ותומכת המעורבת בפרטים, שיעורי תורה סדירים המתקיימים ע"י דמות רוחנית ועוד. לאור ניסיוננו, הכנה מדוקדקת ומפורטת, ו"חממה" כזו הם תנאי ליציאתה של הבת לשירות הלאומי.
לסיכום: השירות הלאומי הוא קיום מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטה. ישנן בנות רבות המצליחות להעלות חיוך על פניהם של קשישים, מוגבלים וילדים הנזקקים לסיוע לימודי, פיזי ונפשי, ועל כן תבוא הברכה עליהן ועל המופקדים והמובילים של מפעל אדיר זה. יבורכו העושים והמֵעשים!
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.

רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו

תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?

אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.

אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.

תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.

הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.

עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.

תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.

בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.

מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.










